אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טקס פרסי אופיר: האם זו תהיה שנת האפס באקדמיה? צילום: דניאלה נוביץ

טקס פרסי אופיר: האם זו תהיה שנת האפס באקדמיה?

המועמדים המובילים לפרסי אופיר, “אסיה” ו”הנה אנחנו”, הם סרטים מינוריים ויפים על קשר בין הורים לילדיהם. אך העובדה שיוצרים רבים לא ניגשו השנה לתחרות בשל הקורונה מחייבת את האקדמיה לקולנוע לנסח מחדש את מטרותיה

10.11.2020, 08:06 | יאיר רוה

כמו לכולם, גם לאקדמיה הישראלית לקולנוע 2020 היתה שנה משונה. טקס פרסי אופיר מתקיים בדרך כלל בסמוך לראש השנה, זה בדרך כלל המועד של האקדמיה האמריקאית להגשת שמות הנציגים לקטגוריית הסרט הבינלאומי.

קראו עוד בכלכליסט

השנה לא הוצג בישראל אף סרט ישראלי חדש מאז 15 במרץ וממילא האקדמיה האמריקאית דחתה את הטקס שלה לאפריל ואת הדדליין להגשת הסרטים לדצמבר. האקדמיה הישראלית התארגנה בזריזות ראויה להערכה והקימה אתר VOD מוצלח שהציג את הסרטים המועמדים ל־1,000 חבריה.

עם זאת סגירת בתי הקולנוע וביטול פסטיבלי הקולנוע גרמו לכך שכמה סרטים שכבר היו גמורים ובעלי פוטנציאל לבלוט בתחרות — העדיפו שלא להתחרות השנה, ביניהם סרטיהם החדשים של ערן קולירין וטליה לביא. וכך התחרות השנה היא בין סרטים מינוריים (שני שוברי הקופות היחידים של שנה שעברה, "המוסד" ו"מחילה", די נתקלו בהתעלמות מצד חברי האקדמיה).

היתרון הולך ל”אסיה”. חברי האקדמיה מקווים שההצלחה של הכוכבת שלו, שירה האס, ומועמדותה לאמי, יביאו לו תשומת לב באוסקר, צילום: דניאלה נוביץ היתרון הולך ל”אסיה”. חברי האקדמיה מקווים שההצלחה של הכוכבת שלו, שירה האס, ומועמדותה לאמי, יביאו לו תשומת לב באוסקר | צילום: דניאלה נוביץ היתרון הולך ל”אסיה”. חברי האקדמיה מקווים שההצלחה של הכוכבת שלו, שירה האס, ומועמדותה לאמי, יביאו לו תשומת לב באוסקר, צילום: דניאלה נוביץ

האקדמיה הישראלית לקולנוע חוגגת השנה 30. בכל שנה אנחנו מעלים שורה של תהיות על תהליך הבחירה בסרטים שהוא עקום לגמרי כשחברי האקדמיה לא בוחרים את הסרט האהוב עליהם, אלא את הסרט שהם סבורים שיצליח באוסקר האמריקאי, והוא גם מוטה כלפי סרטי ביכורים; ועל הטקס, שאמור לחגוג את שנת הקולנוע החולפת, וכמעט תמיד עילג ומביך. חלק מהבעיות של פרסי אופיר נובע מכך שסרט ישראלי לא צריך בכלל להיות מופץ בקולנוע כדי להיות רשאי להתמודד על הפרס.

השנה הזאת יכלה להיות שנת השינוי וההתחדשות לאקדמיה: בהיעדר בתי קולנוע, סוף סוף יש תירוץ לכך שאיש בציבור לא ראה את הסרטים המועמדים. ובגלל הקורונה נחסך גם הטקס המביך. לאקדמיה יש השנה יו”ר חדש (המפיק אסף אמיר, זוכה פרס אופיר על הפקת "כנפיים שבורות" ו"למלא את החלל") ומנכ"לית חדשה (המפיקה דנה לרר) ויש שר תרבות חדש שלא עוין את תעשיית הקולנוע. האתנחתא הכפויה צריכה להיות שנת האיתחול מחדש של האקדמיה: לחשוב מחדש איך מנהלים את התחרות, ולהצהיר מהן בכלל מטרות הארגון, מעבר להפקת שני טקסי פרסים בשנה,

לקולנוע ולטלוויזיה. כרגע זה ארגון גדול ויקר שמפנה את גבו לקהל ובוחר בינו לבין עצמו את נציג ישראל לאוסקרים.

שני מתחרים בולטים

בהיעדר טקס, ההכרזה על הזוכים תתקיים השנה במסגרת תוכנית מיוחדת של "סוכן תרבות", מגזין התרבות בהנחיית קובי מידן בערוץ כאן־11. השידור יתקיים ביום שישי (13 בנובמבר) ב־15:00 ואף שיש חמישה מועמדים, יש למעשה רק שני מתחרים בולטים בקטגוריות הבכירות: "הנה אנחנו" של ניר ברגמן, שנבחר להשתתף בפסטיבל קאן (שלא התקיים לבסוף) ו"אסיה" של רותי פרי בר, שהספיק לזכות בשלושה פרסים בפסטיבל טרייבקה במרץ (פרס לשחקנית שירה האס, לצלמת דניאלה נוביץ, והפרס על שם נורה אפרון ליוצרת בעלת קול יחודי לבמאית והתסריטאית). "אסיה" מוביל עם 13 מועמדויות מול 12 של "הנה אנחנו".

אבל המירוץ ביניהם צמוד ונראה שהם יחלקו ביניהם את רוב הפרסים הבולטים, שיבליטו גם את נקודות ההשקה בין הסרטים: שניהם סרטים של בוגרי סם שפיגל: הבמאי הוותיק עשה סרט על אב ובנו, הבמאית הצעירה עשתה סרט על אם ובתה (שנפתח באופן דומה מאוד ל"כנפיים שבורות" של ברגמן עם אם שעובדת כאחות ובת שצריכה להתבגר לבד). זה יהיה נוח בקטגוריות המשחק, שבהם שני השחקנים של "הנה אנחנו" (שי אביבי ונועם ענבר) יהיו המובילים לזכייה בקטגוריות לשחקנים, ושתי השחקניות של "אסיה" (שירה האס ואלנה איב) המובילות בקטגוריות השחקניות.

מתוך “הנה אנחנו”. מסע מרגש של אב ובנו האוטיסט, צילום: שי גולדמן מתוך “הנה אנחנו”. מסע מרגש של אב ובנו האוטיסט | צילום: שי גולדמן מתוך “הנה אנחנו”. מסע מרגש של אב ובנו האוטיסט, צילום: שי גולדמן

שני הסרטים גם עוסקים בהתמודדות של ההורה עם המצב הנפשי והרפואי של הבן או הבת: "הנה אנחנו" (המבוסס על תסריט שכתבה דנה אידיסיס, היוצרת של "על הספקטרום"), שהוא הסרט שאני הכי אהבתי ושהכי ריגש אותי השנה, עוסק במסע שעושים אב ובנו האוטיסט, כדי לדחות בקצת את כניסתו של הבן למוסד.

"אסיה" (שמצולם יפה, אבל הכל בו נורא בנאלי) עוסק באם חד הורית שמנסה להיאחז בנעוריה, וההתמודדות שלה עם מחלתה של בתה. סרט אחד על החיים, סרט שני על המוות. בגלל החיבה של חברי האקדמיה לסרטי ביכורים, היתרון הולך ל"אסיה", שחברי האקדמיה גם מקווים שההצלחה הבינלאומית של שירה האס והמועמדות לאמי על "מורדת" יביאו לסרט תשומת לב שתמנף אותו באוסקרים. זה הסרט שאנחנו מהמרים עליו לזכייה.

גם "אפריקה" של אורן גרנר — מיקרו־סרט שגרנר הפיק עם בני משפחתו התגלה כסרט מפתיע ומרשים בעשייתו (שוב, כרגיל בקולנוע הישראלי, סרט על הורים וילדים). יהיה מעניין לראות האם הוא יצליח להשתחל כזוכה לפחות לאחת הקטגוריות הבולטות: בימוי, משחק או עריכה. גם רם לוי, חתן פרס ישראל בן ה־80, עשוי להיות הפתעת הטקס ולזכות באופיר על בימוי “המתים של יפו”, סרטו העלילתי הראשון שלו, אחרי עשרות סרטי תעודה ודרמות טלוויזיה.

תגיות