ויכוח בין חיים כץ לאוצר השאיר את המבודדים ללא כל כיסוי

עובדים שנכנסים לבידוד אינם זכאים לכל פיצוי מהמדינה או המעסיק, וזאת מה-29 לאוקטובר. זאת בשל עימות בין יו"ר ועדת העבודה חיים כץ למשרד האוצר, שבראשו השר ישראל כץ מהליכוד. המשרד הגיע להסכם עם ההסתדרות וחלק מהמעסיקים על חלוקת עלות ימי הבידוד בין המדינה המעסיק והעובד. אך חיים כץ דורש שהמדינה תישא בעלות כולה, לפחות לגבי עסקים קטנים. התוצאה היא שכרגע אין שום הסדר תקף המחייב גורם כלשהו לממן לעובד את ימי הבידוד.

בתחילת משבר הקורנה קבעה המדינה כי ימי הבידוד יוכרו כימי מחלה. המשמעות היתה הטלת העלות על המעסיקים. ביולי קבע בג"ץ שלא ניתן להרחיב את השימוש בימי מחלה לאנשים לא חולים. בסוף ספטמבר הגיעו האוצר, ההסתדרות וחלק מהמעסיקים להסדר על חלוקת העלות של ימי הבידוד. סוכם שהעובד יישא בעלות של היומיים הראשונים כמקובל בימי מחלה ואילו האוצר והמעסיקים יחלקו את עלות שאר הימים. כן סוכם שימצא פתרון מתחשב יותר למעסיקים קטנים בתהליך החקיקה.

חיים כץ | צילום: שלו שלום

הצעת החוק שהייתה אמורה לעגן את ההסכם הגיעה לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ב-28 באוקטובר, היום האחרון שהקציב בג"ץ. היא נתקלה שם בהתנגדות חריפה של כץ וחברי כנסת נוספים. הוא דרש שהמדינה תישא בעלויות המלאות של בידוד העובדים של עסקים קטנים עד 23 עובדים. כן אמר לנציגת האוצר ש"ישבתי אתכם 4 שנים (כשר העבודה והרווחה. ש"א), עשקתם אנשים, לא כיבדתם הסכמים. עשיתם הסדר רע, לא חכם ולא מיטיב". כץ אמר עוד לאנשי האוצר ש"ממחר כל עובד שיגידו לו להיות בבידוד יבין שהוא לא חייב, כי לא דואגים לו. אם אין לו כסף לאוכל לילדים, הוא ילך לעבודה. תהיה כאן אנרכיה ואתם תצטרכו להסביר את זה".

"ועדת העבודה והרווחה לא תהיה חותמת גומי" 

מאז עברו כבר קרוב לשבועיים שבהן אין כיסוי לימי הבידוד. במשרד הבריאות אמרו שמוקדם מדי להעריך את ההשפעה של המצב החדש על מידת המשמעת של עובדים שצריכים להיכנס לבידוד. היום אמר כץ שההסדר שמציע האוצר פוגעני לעובדים ולעסקים הקטנים. לדבריו, "הוועדה לא תהיה חותמת גומי של אף אחד. עד שלא יצא הסדר מאוזן, לא יאושר דבר. הגיע הזמן שיהיה סוף לבריונות של פקידי האוצר".

אתמול שברה ההסתדרות את הקיפאון שנוצר כשהכריזה על סכסוך עבודה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד אמר ש"המתווה לתשלום ימי הבידוד אליו הגענו הוא מאוזן ולא נותן פתח לניצול, וחבל שהוא הפך לפארסה על גב העובדים שנותרו חשופים". לדבריו, "מטרת הסכסוך היא לאפשר לנו לפעול תחילה מול מקומות עבודה שיורידו שכר לעובדים. אם נראה שהדבר הופך לתופעה רחבה, לא נהסס להשבית את המשק".

ממשרד האוצר נמסר ש"הסדרת סוגיית ימי הבידוד נמצאת בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שלצערנו לא אישרה את ההסכם שהושג בין המדינה, ההסתדרות והמעסיקים. זאת, למרות שמשרד האוצר הסכים לבצע צעדים נוספים לטובת העסקים הקטנים".

אובדן של מיליארדים

היועץ הכלכלי של ארגון העצמאים לה"ב מנהל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, ד"ר רובי נתנזון, ערך תחשיב של עלות ימי הבידוד עד סוף ספטמבר בישראל. בהנחה שזמן הבידוד הממוצע לעובד הינו שבעה ימים, עלות דמי המחלה המוערכת למעסיקים לפי נתנזון, הינה 2.1 מיליארד שקל. בהנחה שהזמן הממוצע הוא עשרה ימים העלות מזנקת ל-3.35 מיליארד שקל. נתזון מציין שאם היתה מוטלת מתחילת המשבר חובה של 12 ימי בידוד ולא 14 היו נחסכים למעסיקים 675 מיליון שקלים.

על פי נתוני משרד הבריאות שוהים נכון להיום בבידוד 51,500 איש. מאז תחילת המשבר היו 1.2 מיליון איש אמורים להיכנס לבידוד בית. בהנחה שכחצי מהם בגילאי העבודה והממוצע עומד על שבעה ימי בידוד מדובר באובדן של 4.2 מיליון ימי עבודה למשק. החישוב של נתנזון נעשה על פי מיליון מבודדים כלומר, סביר להניח שבינתיים העלות למעסיקים עלתה ל-2.5 עד 4 מיליארד שקל.

ממשרד האוצר נמסר שאובדן התוצר (שהוא גבוה משמעותית מהעלות למעסיק, ש"א) המוערך בחודש אוקטובר עומד על כמיליארד שקל ובחודש ספטמבר 2.6 מיליארד שקל. קיצור של יום בידוד אחד היה חוסך למשק בחודש אוקטובר 140 מיליון שקל וקיצור של יומיים -  280 מיליון שקל.