להחזיר את משרד העבודה לעבודה

נהר רחב של איוולת מפריד בין ההחלטה ההזוייה של שר האוצר לחלק את נושא ההכשרה המקצועית בין משרדי האוצר, הכלכלה והעבודה, לבין מציאות המאקרו כלכלית בארצנו. מגיפת הקורונה העלתה את חשיבותה של ההכשרה המקצועית כמנוף ליציאה מן המשבר הכלכלי העמוק.

בעת המשבר היום, מי שטובת האזרח חשובה לו יותר מכסאו, יתכבד ויקים מחדש את משרד העבודה, שנסגר ב-1977, כמשרד עצמאי כדי לרכז את המאמץ באופן המיטבי ללא מלחמות על "טריטוריה".

הממשלה החליטה בתחילת משבר הקורונה לפעול להכשרת מאה אלף עובדים למקצועות מבוקשים, כחלק מהמאמץ לסייע למשק להיחלץ מהמשבר. לצורך כך הוקצו כמיליארד שקל עבור תוכניות הכשרה מקצועית בשנים 2020-2021 והוקם צוות מנכ"לים לגיבוש המלצות.

כיום מבצע האגף להכשרות מקצועיות כ-14 אלף הכשרות בשנה. שחלקן הניכר, לדעת השותפים להכשרה במגזר הפרטי, אינו יכול להתמודד עם הצרכים בשוק. הצוות המליץ בין היתר להרחיב את מסלולי ההכשרה הקיימים ולהוסיף מסלול תמיכה בענף ההייטק ומסלול הכשרה של משרות בפריון גבוה בתחומים כמו הייטק, תעשייה, אנרגיה ובנייה.

שירות התעסוקה | צילום: באדיבות שירות התעסוקה

השר שמולי רצה להקים את המנהלת במסגרת משרד העבודה והרווחה בנימוק שזה הגוף בעל הידע המקצועי המתאים לטיפול בהכשרות. השר כ"ץ סבר שיש להקים את המנהלת תחת המסגרת של האוצר, על-רקע האמצעים המוגבלים של האגף להכשרות מקצועיות במשרד הרווחה. כ"ץ הציע כי מערך ההכשרות המקצועיות יתחלק בין שלושה משרדי ממשלה, בהתאם לאופי ההכשרות.

בעוד הטכנולוגיה והתקשורת המודרנית היוו גלגל הצלה לאנשי מקצועי רבים בעידן הקורונה, כך הן דחקו חלק מכוח עבודה לשולי החברה, דנים אותם לחיי דוחק בסביבה כלכלית נובלת. מגיפת הקורונה הביאה לאבטלה כבדה בקרב עובדים במגזר השירותים והמסחר, ההסעדה והמלונאות ותעשיית הבידור והתרבות. באיבחה אחת היא מחקה את הסיכוי למצוא עבודה של עובדי תעשייה, נהגים, קופאים, מוכרנים, מזכירות, פקידי בנקים וביטוח, עובדי נקיון, פועלי בניין, מלצרים, עובדים בתעשיית התיירות, מקצועות שבהם היה משקלן של הנשים גבוה, ובעלי עסקים קטנים ממספרות דרך מכוני יופי ומכוני כושר ועד דוכני פיצה. אותם חלקי האוכלוסיה שגם בימים רגילים התקשו לגמור את החודש.

הבשורה הרעה לגביהם היא שהקורונה האיצה תהליכים של אוטומציה ועבודה מרחוק, שיפגעו בעיקר במגזרים של שכר נמוך שנהנו מביקוש במרכזים אורבניים. אפשר לראות זאת בעלייה של השכר הממוצע בישראל לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הנובעת מהפסקת עבודתם של כחצי מיליון שכירים כתוצאה ממשבר הקורונה. בלמ"ס מציינים כי שכרם של מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו בעקבות המשבר, היה נמוך מהממוצע - ובעקבות כך עלה השכר הממוצע במשק. סטטיסטיקה.

זה מאפשר לנו להציג את המודל הכלכלי של יציאה צפוייה מן המשבר הכלכלי שהציג באחרונה מכון המחקר האמריקני "ברוקינגס" הנראה כמו האות הלטינית "K" – זרוע אחת עולה והשנייה יורדת. המודל הזה בניגוד למודלים ליניארייים, מאושש את ההנחה כי ביציאה מן המשבר הנוכחי יהיו שתי מדינות ישראל - עובדים מקצועיים שימריאו עם הכלכלה ו...השאר שיידרדרו לתחתית. מחקרים ברחבי העולם לגבי עתידם של עובדים לא מיומנים מטילים צל ענק על עתידם.

יפלו קורבן לסגר לא רציונלי

הם יפלו קורבן לסגר לא רציונלי מעת לעת, לעבודה מרחוק, לדרישה לשמור על מרחק איש מרעהו, לצמיחה הגבוהה בסחר אלקטרוני, לחברות שישרדו את הקורונה במאמציהן להגדיל את היקף האוטומציה והשירותים הבנויים על בינה מלאכותית, כדי להגדיל פריון ולהקטין הוצאות. "חדשנות, אמר, הכלכלן האמריקני הנודע, ג'וזף שומפטר, נבנית על חורבות מודלים עסקיים ישנים". אם נמשיך את הקו הלוגי הזה, על הכלכלה המתחדשת להמציא מקצועות חדשים שיעניקו אופק חדש לעובדים לא מיומנים במקצועות בשכר נמוך.

הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030 בראשותו של פרופ' צבי אקשטיין, הגישה לשר שמולי דו"ח מסכם של עבודתה. דו"ח הוועדה כולל יעדי תעסוקה ושכר עבור אוכלוסיות שנמצאות בתת תעסוקה במשק: נשים ערביות - ונשים בכלל, גברים חרדים ואנשים עם מוגבלות. לאור המשבר הכלכלי, הוועדה הרחיבה שורה של המלצות על רפורמה הדרושה בהכשרות המקצועיות וטכנולוגיות כאמצעי לשיפור הפריון והשכר של העובדים. קהל היעד של ההכשרות. לפי הרפורמה שמציעה הוועדה הם מובטלים, אנשים בחל"ת, צעירים הנכנסים לשוק העבודה ואינם פונים להשכלה אקדמית ועובדים שיש חשש לכך שמקצועם נעלם והם על סף פיטורים.

הוועדה מנתה שורה של המלצות שנועדו לחזק את זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה הן תקציבית והן מערכתית, בהגמשת חוקי העבודה, בעריכת רפורמה בהכשרה מקצועית, בפיתוח מהלכים להכנת המשק לשוק העבודה המשתנה, ובפיתוח תוכניות לטובת תעסוקה איכותית ויישומן עם העלמותם של מקצועות "ישנים" ולשילוב אוכלוסיות המודרות משוק העבודה.

קראנו בעיון את כל 105 העמודים בדו"ח הוועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין. לא מצאנו בכל הדו"ח המאלף ולו המלצה אחת שתחזק את ההחלטה ההזוייה של שר האוצר לחלק את אפיית העוגה לטבחים שונים.

התוכנית של השר כץ לא תביא אלא לתוהו ובוהו בתחום ההכשרה המקצועית ויצירת מרכז כוח נוסף לעצמו בצורת מנהל ההכשרה הכפוף למשרדו. אנו ממליצים שיעיין שוב בדו"ח ועדת אקשטיין, במיוחד בהערותיו של פרופסור דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון, ביטוח לאומי, בסיכום הדו"ח: "הנזקים עבור מי שלא מצליח להשתלב בשוק העבודה עלולים להיות גדולים ומתמשכים. גם אם המשק בסך הכל יצליח לעכל את השינויים בהצלחה לגבי רוב האוכלוסייה, עלולות להישאר קבוצות אוכלוסיה ניכרות שזקוקות לביטחון סוציאלי משמעותי יותר מזה הקיים כיום", הוא כותב.  

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק