אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הממשלה צריכה לעצור את תשלומי האבטלה בדצמבר" צילום: עמית שאבי

ניתוח כלכליסט

"הממשלה צריכה לעצור את תשלומי האבטלה בדצמבר"

עובדים רבים מסרבים לשוב לעבודה או דורשים לקבל שכר במזומן אחרי שהובטחו להם דמי אבטלה עד יוני 2021. הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה וגם מעסיקים התריעו בפני ראש הממשלה ושר האוצר על העיוותים שנוצרים בשוק העבודה וקיבלו כתף קרה - משיקולים פוליטיים

12.11.2020, 09:25 | אדריאן פילוט

פקידים במשרד האוצר, בבנק ישראל, בביטוח הלאומי, שירות התעסוקה ומשרד הכלכלה, וכן ארגוני המעסיקים והתעשיינים, מתריעים על העיוותים הקשים שמייצר מנגנון דמי אבטלה לעובדים בחל"ת עד יוני 2021. הגורמים הללו פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כץ והבהירו להם שבתנאים כאלה קיים קושי ממשי להחזיר עובדים לעבודה, שלעתים אף מציבים למעסיק תנאי שייתן להם שכר בלתי מדווח במזומן, כדי שיוכלו להמשיך לקבל קצבה מהמדינה. אולם הטיעונים הלא פופולריים האלה נפלו על אוזניים ערלות.

קראו עוד בכלכליסט

עם פרוץ משבר הקורונה פצחה ישראל במדיניות תמיכה של תשלום דמי אבטלה ללא התניה למפוטרים וליוצאים לחל"ת, בהנחה שכך יימנעו חלק מהמעסיקים מפיטורים ויוכלו להחזיר את העובדים עם התאוששות המשק. כמה חודשים לאחר פרוץ המשבר, על רקע גל ביקורת על היעדר תמיכה ממשלתית מספקת, הודיע שר האוצר על הארכת תשלום דמי האבטלה עד יוני 2021. מנגד, מדינות מפותחות אחרות בחרו בתמיכה בדמות סבסוד שכר העובדים, כלומר המעסיק המשיך לשלם שכר, אולם חלק מהסכום הועבר לו על ידי המדינה. מנגנון זה כלל גם התניות דוגמת השבת העובד לעבודה בשלב מסוים או העסקתו על חשבון המעסיק במשרה חלקית.  

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. חצי מהיוצאים לחל"ת הם צעירים עד גיל 34, צילום: שלומי אמסלם, לע"מ רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. חצי מהיוצאים לחל"ת הם צעירים עד גיל 34 | צילום: שלומי אמסלם, לע"מ רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. חצי מהיוצאים לחל"ת הם צעירים עד גיל 34, צילום: שלומי אמסלם, לע"מ

נתוני הלמ"ס שפורסמו בסוף אוגוסט במסגרת "סקר מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה (גל 8)" העלו כי 94 אלף ישראלים, שהם 20% מהיוצאים לחל"ת, סירבו לחזור לעבודה גם כשקיבלו פנייה מהמעסיק.

כעת, עם היציאה מהסגר, התופעה חוזרת על עצמה, ומדגימה את הבעייתיות במתן קצבאות ללא אבחנה לפרק זמן ממושך. אין בכך כדי לומר כי מדיניות הסיוע בעייתית בפני עצמה – מדובר במדיניות חיונית והכרחית – אולם כל עוד הכספים "נזרקים מהליקופטר", לכולם ללא מנגנון אבחנה, היא מייצרת תופעות לוואי שלא רק שאינן רצויות, אלא עלולות לגרום נזקים קשים בטווח הארוך ואף למחוק את אחד מההישגים החשובים ביותר של ממשלת נתניהו: העלאת שיעור התעסוקה והוצאה ממעגל הקצבאות, בעיקר בקרב עובדים בלתי משכילים.

חוסר תפקוד ממשלתי

התלונות מצד המעסיקים וארגוני הגג שלהם הגיעו תחילה לאוזני הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה ועוררו דאגה רבה. אולם מבדיקת "כלכליסט" עולה כי תפוח האדמה הלוהט הזה רק התגלגל ממשרד למשרד. האוצר הפנה לביטוח הלאומי, ובביטוח הלאומי אומרים כי באתר האינטרנט יש מעין "מלשינון" שבו יכולים מעסיקים לדווח על סרבני עבודה. אלא שלא סביר לבנות על המעסיקים שיעשו סדר בבלגן כשהם עסוקים בחזרה לפעילות, וחלקם גם בגיוס והכשרת עובדים חדשים במקום אלה שעזבו.

"אנחנו לא יכולים לצאת ולבדוק כל אחד – אם חזר, מתי חזר ומדוע לא חזר. כאשר ישנו דיווח כזה ממעסיק, אנחנו מבקשים מיד לעצור את הקצבה. המעסיקים הם אלה שהוציאו את העובדים לחל"ת והם אלה שצריכים לדווח אם הוא חזר ואם סירב לחזור", מסביר גורם בביטוח הלאומי. "הבעיה אינה תשלום דמי אבטלה עבור חל"ת, אלא הההבטחה לשלם אותם עד יוני 2021. לא הביטוח הלאומי הציע זאת, אלא הדרג הפוליטי. סביר להניח כי לו היתה ממשלה מתפקדת, היו עושים רביזיה על הצעד הזה והיו מגבילים את החל"ת עד דצמבר". אצבע מאשימה מופנית בהקשר זה גם לשירות התעסוקה, משום שעם קבלת בקשה מהביטוח הלאומי להפסיק לשלם קצבה, מדיניות השירות היא לבדוק מדוע העובד סירב להצעת העבודה שקיבל. בשירות אומרים בתגובה שדווקא אחרי שהתקבלה החלטה להאריך את דמי החל"ת עד הקיץ הבא, בניגוד לדעתם, הפציר הכלכלן הראשי של השירות, ד''ר גל זוהר, שלפחות במקרים של צעירים קבלת דמי אבטלה תהיה מותנית בהשתתפות פעילה בהכשרות מקצועיות או השתלמויות. 

נורמה של אי ציות

מלבד הוויכוח על התשלום המיידי, גופי תעסוקה ומומחים מודאגים מהשלכות ארוכות טווח. על פי נתוני שירות התעסוקה, כמחצית מהיוצאים לחל"ת הם צעירים עד גיל 34. 20% מהם בני 18 עד 24. "הדבר הנורא הוא שצעירים עושים את צעדיהם הראשונים בשוק העבודה באמצעות קצבאות", אומר גורם בשירות התעסוקה. לשהייה ממושכת מחוץ לשוק העבודה יש השלכות הרסניות. בשירות התעסוקה חוששים כי החזרת הצעירים לשוק העבודה תהיה קשה עד בלתי אפשרית אחרי 15-12 חודשים של קבלת קצבאות. גורמים בשירות אמרו ל"כלכליסט" כי ניסיונות להתריע בפני הסכנות של המודל הנוכחי התקבלו על ידי הדרג הפוליטי בכתף קרה. אגב, מדובר במנגנון יקר ביותר. לפי האוצר, עד כה שולמו כ־19.5 מיליארד שקל לעובדים בחל"ת ולמפוטרים.

"צריכים להיות זהירים כי אין נתונים מסודרים על התופעה הזו, ובכל זאת מדובר בתופעה מוכרת בעולם ובספרות הכלכלית", מסביר פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן בית טיומקין לכלכלה בראש מכון האהרון במרכז הבינתוחומי. "במשברים גדולים כמו הקורונה חזרתם לשוק העבודה של מובטלים או עובדים שהוצאו לחל"ת מלווה בירידה בשכר, ואף בירידה משמעותית. זאת משתי סיבות: ראשית, העובדים מאבדים חלק מההון האנושי שהיה להם ערב המשבר והיה מותאם למעסיק שאצלו עבדו; שנית, הכנסות המעסיק יורדות בעקבות המשבר ולכן המשרה המוצעת היא בפחות שכר או בחלקיות משרה.

"יוצא שרמת השכר עלולה להיות נמוכה מ־70% מהשכר הקודם, שהוא גובה הקצבה הנוכחית. די ברור שבמשבר כלכלי כזה השכר דומה ואפילו נמוך מהקצבה. יתרה מזו, הממשלה גם הבטיחה שאותה קצבה תתקבל עד יוני 2021. זה תמריץ חזק מאוד לא לשוב לשוק העבודה, קל וחומר כאשר מדובר בצעירים שרק התחילו את דרכם בשוק העבודה עם מיומנויות נמוכות ובחלקיות משרה".

אקשטיין העלה שתי סוגיות מטרידות. הראשונה היא קיומה של התופעה בישראל, והשנייה היא שישראל היא אחת המדינות היחידות שבה היא מתקיימת. "חוסר האמון בממשלה ובמדיניות, הן הבריאותית והן הכלכלית, מאוד גדולה, וזה דבר מאוד מטריד כי אי ציות לנורמה הופך להיות הנורמה.

"ישנו מעין חיזוק ציבורי לתופעות פסולות. מאחר שמנהלים כל כך גרוע הן את הכלכלה והן את הבריאות, נראה כי מותר לכל אחד לעשות כראות עיניו, למשל לקבל כסף לא מדווח 'שחור', שהופך להיות משהו יותר מקובל". אקשטיין סבור כי התופעה של סרבני עבודה נמוכה הרבה יותר במדינות ש"כן מצליחות בטיפול במשבר, הבריאותי והכלכלי, כמו מדינות באסיה ובצפון אירופה, שם האמון גבוה ולכן יש ציות גבוה הן בבריאות והן בכלכלה". לדבריו, "במדינות הללו הפגיעה נמוכה מאצלנו. שיעורי התחלואה נמוכים, ושיעורי הירידה בצמיחה פחותים. מכון אהרון פרסם דו"ח על מתאם חיובי בין ביצועים בריאותיים וכלכליים, שבין היתר מוסברים באמון הציבור במדיניות הממשלתית שננקטת. ככל שיש ירידה באמון הציבור בממשלה, נראה עלייה בעבודה בשחור. זה רע מאוד וזה חבל מאוד". 

מימין: ישראל כץ ובנימין נתניהו. מעכבים חזרה למעגל העבודה, צילום: עמית שאבי מימין: ישראל כץ ובנימין נתניהו. מעכבים חזרה למעגל העבודה | צילום: עמית שאבי מימין: ישראל כץ ובנימין נתניהו. מעכבים חזרה למעגל העבודה, צילום: עמית שאבי

הצעה מבנק ישראל

הכנסת אישרה אתמול מענקי עידוד תעסוקה שבגרסתם העדכנית יופנו גם לעובדים שישובו לעבודה ולא רק למעסיקים כמו בסבב הקודם. עובד שהיה מובטל (או בחל"ת) יותר מ־100 ימים (שווה ערך לארבעה חודשי עבודה), לאו דווקא רצופים, יקבל מענק מיוחד של 2,000 שקל (משק בית הכולל זוג ובו שני זכאים יקבל בסך הכל 2,500 שקל). הרציונל מאחורי המענק הוא שהכנסתו השוטפת של מובטל לאורך זמן נשחקת, משום שדמי אבטלה מגיעים עד 70% מהשכר. מעבר לכך, החודשים הקרובים ילמדו אם למענקים הללו שמופנים לראשונה לעובדים ולא רק למעסיקים תהיה תרומה כזו או אחרת בעידוד עובדים לשוב לעבודה ככל שניתנת להם ההזדמנות.

בבנק ישראל, הגוף המשמש כיועץ כלכלי לממשלה, דרשו בעבר להכניס שינויים במנגנון התמיכה לעובדים, כשעוד היה מכוון למעסיקים בלבד. בין היתר הציעו "מענק לשימור עובדים", שבמסגרתו יוענק סכום של 5,000 שקל לכל מעסיק שישיב עובד מחל"ת, אולם רק על פי היקף הפגיעה הכלכלית של המעסיק.

בבנק ישראל סברו כי כך יוכל המעסיק לפתות את העובד ואף להציע לו שכר גבוה יותר. אלא שגורמים בבנק ישראל מסבירים כי עד כה המהלך לא יושם ומענקי עידוד התעסוקה ניתנו לכלל המעסיקים תוך השתת בירוקרטיה סבוכה שהפחיתו את הביקוש. "זו התשובה היחידה לסוגיה שאתם מעלים וזו תשובה מעולה. פשוט, כעת, היא איננה מיושמת", אמר אתמול בכיר בבנק ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות