אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משבר העצמאים מזכיר למה צריך מתווה כלכלי חדש צילום: ליאור יאדו

דעה

משבר העצמאים מזכיר למה צריך מתווה כלכלי חדש

אחרי 70 שנה, דווקא מפני שאנחנו בעת משבר, חובה לעיין מחדש בחזון המדינה בתחום הכלכלי, בדיוק כמו שהאמריקאים בעת משבר חוזרים לחוקה. קיפוח הביטחון של העצמאים לעומת שכירים הוא רק חלק מהתמונה הגדולה

13.11.2020, 07:19 | פרופ' שמעון שטרית
הממשלה עסוקה בדחיפות, ובצדק, בטיפול במשבר הכלכלי והשלכותיו, ובהתמודדות עם מגפת הקורונה והגל השני שלה. בנוסף להתמודדות עם המשבר הכלכלי והבריאותי, חובה על הממשלה להתחיל בתהליך של עיון מחדש בחזון המדינה בתחומים אחדים וביניהם בתחום הכלכלי חברתי שיש לו זיקה הדוקה למשבר הכלכלי בתקופת הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

במישור הכלכלי-חברתי, בכל הנוגע לעיון מחדש בחזון המדינה, חובה לשנות מן היסוד את הגישה לעצמאים ולהבטיח גם להם רשת ביטחון חברתית, כשם שגובשה רשת ביטחון חברתית לשכירים. ההיסטוריה של מדינת ישראל מראשית ימיה עשתה הבחנה לא בהכרח נכונה בין שכירים ובין עצמאים מתוך הנחה ששכירים הם חלשים יותר וראויים להגנה, ואילו העצמאים הם בעלי יכולת עצמית לטפל בעצמם בעת קושי כלכלי ובריאותי. בזיקה לנושא זה, יש להזכיר שהשכירים היו חברי הסתדרות, והיו מבוטחים בקופת חולים "כללית" (הפנקס האדום), וכל ההגנות שגובשו כוונו בעיקר לשכירים.
מחאת העצמאים בכיכר רבין בקורונה, צילום: גטי אימג מחאת העצמאים בכיכר רבין בקורונה | צילום: גטי אימג'ס מחאת העצמאים בכיכר רבין בקורונה, צילום: גטי אימג

בתקופת הקורונה בלט באופן חריף החוסר החמור באשר לצורך החיוני לתיקון בזכויות העצמאים בדמי אבטלה. הסדרי הפיצוי לעצמאיים לקו בכמה וכמה היבטים. בין השאר קביעת הבסיס בשנים 2018-2019, הוראה שקיפחה את מי שהקים עסקים בשנת 2020.

יש לציין שרשת הביטחון החברתית על פי חוק הביטוח הלאומי הורחבה במידה ניכרת במהלך השנים ובאמצע שנות ה-70, אחרי מחאת הפנתרים השחורים, אך רק חלק מהרשת החברתית הוחלה על עצמאים. בהקשר זה יש לציין כי מעמד חברי הקיבוצים במישור האישי טעון בירור דומה במידה מסוימת למעמד העצמאים.

עם ההתפתחויות הדרמטיות בשוק הגלובאלי, נדרשות גם התאמות של המשק הישראלי להתפתחויות הללו. בנושא זה נדרש לקבוע מתווה עקרונות לגבי האיזון הראוי בין גלובליזציה שתבטיח תחרות ומחירים תחרותיים לצרכנים, על ידי יבוא, ומאידך תבטיח איזון של האינטרס הלאומי ע"י שמירה על ייצור במשק המקומי, הן בתעשייה והן בחקלאות. קיים צורך חיוני להתמודד עם חברות רב לאומיות (פייסבוק, גוגל וכד') המתחמקות מתשלום מיסים על ידי שיוך הכנסות למקלטי מס, בעוד שההוצאות מיוחסות למקום הפעילות, כגון בישראל. בנוסף על כך, בעקבות המציאות של מסחר בפלטפורמות דיגיטליות חובקת עולם, (אמזון, אי.ביי, עלי באבא) נדרשת מחשבה יסודית לאיזונים בין המשק המקומי והעולמי בתחום זה.

במישור החוקתי נדרשים מספר שינויים חשובים. ראשית ראוי לגבש ״חוק יסוד: משאבי הטבע של ישראל", בדומה לחוק יסוד "מקרקעי ישראל". במסגרת חוק יסוד משאבי הטבע, ייקבעו העקרונות של הענקת זיכיונות של משאבי הטבע, כגון מאגרי הגז, מפעלי ים המלח וכן ייצור נפט מפיצלי שמן וכיוצא בזה. זאת כדי לקבוע מסגרת חוקתית ברורה לסוגיות כמו מתווה הגז, שהרשות המבצעת והרשות המחוקקת קבעו הסדרים אד-הוק, במקום לפעול לפי מתווה חוקתי בהיר.

כמו כן, בעולם המודרני אין להסתפק רק בזכויות האדם בתחום המדיני והפוליטי, אלא יש להעניק הגנה חוקתית גם לזכויות יסוד כלכליות חברתיות בתחום קיום בכבוד ובתחום החינוך, הבריאות והדיור וכן להגן על זכות ההתארגנות של עובדים. כדי להבטיח כלכלת שוק חופשית עם חמלה ודמות אנושית ראוי לפעול להשלמת "חוק יסוד: זכויות חברתיות". יהיה בכך צעד נוסף להשלמת חוקה לישראל.

פרופ' שמעון שטרית הוא שר לשעבר ומומחה למשפט ציבורי ובינלאומי, מועמד לתפקיד נשיאה ה-11 של מדינת ישראל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות