צילום: מוטי קמחי
בג"ץ למדינה: נמקו בתוך 21 יום את הצורך בראש ממשלה חליפי
אחרי הדיון בעתירה נגד חוקי רה"מ החליפי, הודיע בג"ץ למדינה כי עליה לנמק תוך שלושה שבועות את הסיבות לקיום החוקים המסדירים את התפקיד. תשעה שופטים ידונו מעתה בעתירות בנושא, שבבסיסן הטענה כי הסדר ראש הממשלה החליפי משנה את שיטת המשטר בישראל. יו"ר הכנסת לוין: "הכנה לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד"
בג"ץ ביקש הערב (ה') מהמדינה לנמק בתוך 21 יום את הסיבות לקיום החוקים המסדירים את ממשלת החילופים ומאפשרים את קיומו של מוסד ראש הממשלה החליפי, וקבע כי הדיונים בנושא יתקיימו מעתה בהרכב של תשעה שופטים, במקום שלושה שדנו בכך עד כה.
העתירות בנושא הוגשו על-ידי מפלגת מרצ, התנועה לאיכות השלטון והעמותות חוזה חדש ומשמר הדמוקרטיה הישראלית. בראש הרכב השופטים שדן בנושא עד כה עמדה נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, ולצידה ישבו המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל.
בבסיס העתירה נטען כי ההסדר של ראש ממשלה חליפי משנה באופן מהותי את שיטת המשטר בישראל, שקובעת כי במדינה יש ראש ממשלה אחד בלבד.
לטענת התנועה התנועה לאיכות השלטון, מדובר בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר, והעובדה הזו משתקת את הרשות המבצעת בישראל, ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל. עוד טענה התנועה ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי; שהיא נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת; ובפרוצדורה לא תקינה - שמחייב את ביטולה.
לפני חצי שנה דחה בג"ץ את העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים, מכיוון שבית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה שטרם הושלמו, ולכן לא מצאו השופטים מקום להידרש להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית כמו שינוי חוק יסוד: הממשלה.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר. העותרות טענו כי העובדה הזו משתקת את הרשות המבצעת בישראל ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל. עוד טענו כי ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי, שהיא נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת, וכי מדובר בפרוצדורה לא תקינה - שיש לבטלה.
סיעות הליכוד וכחול לבן וגם המדינה טענו כי יש לדחות את העתירות על הסף, מכיוון שהנושא אינו שפיט. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה במקרה זה לא נדרשת הכרעה תקדימית בסוגיה המורכבת של ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקי-היסוד, שכן ההסדרים המשטריים שנקבעו בתיקון לחוקי-היסוד, ושעיקרם בהוספת האפשרות – שאינה מחייבת – להקמת ממשלת חילופים, כלל אינם מתקרבים לאותם מקרים חריגים ביותר ויוצאי הדופן הפוגעים בליבת הדמוקרטיה ו"מזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי", כלשונו.
יו"ר הכנסת יריב לוין הגיב בחריפות להחלטה. "בג"ץ, בהחלטתו השערורייתית, מכין את הקרקע לחציית הקו האדום של התערבות בחוקי יסוד. התערבות כזו נעשית בלא כל סמכות, באופן שמנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה, ועל כן היא בטלה מיסודה", אמר. "כל צעד כזה מרחיב את התמיכה הציבורית בשינוי שיטת בחירת השופטים, ובהרחקתם מהמערכת של שופטים אשר מנצלים את תפקידם כדי לרמוס את הדמוקרטיה. לא אפסיק להיאבק עד שהשינויים ההכרחיים במערכת המשפט יבוצעו במלואם. זה מאבק קשה וארוך שנים, אבל הדמוקרטיה ורצון העם הם שינצחו בו".
יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, אמר כי "ממשלת נתניהו-גנץ קמה על הסכם מושחת שכולו גניבת בחירות ושיבוש רצון הבוחר. ההחלטה על הרכב מורחב של תשעה שופטים מלמדת כי גם בית המשפט מבין כי מדובר בשינוי המבנה החוקתי בישראל כדי להכשיר דיל פוליטי עקום. ההסכם המושחת בין הליכוד לכחול לבן פסול מוסרית, דמוקרטית וחוקית. הסכם החילופים הוא גניבת בחירות ושינוי חוקי המשחק לאחריהן. זאת התוצאה להסכמה של כחול לבן לאפשר לראש ממשלה לכהן תחת כתבי אישום. על בג"ץ להגן על הדמוקרטיה ולפסול את ההסכם הקואליציוני והחוקים שנגזרו ממנו".