האם העידן האוסטרי של נבחרת ישראל צריך להמשיך?

השורה התחתונה כמעט תמיד זהה בנבחרת ישראל: היא נכשלת במשחק המכריע ולא מגיעה לטורניר הגדול.

אבל הקמפיין - שבדרך כלל מתחיל באופטימיות אדירה ("השד לא כזה נורא") ונגמר עם ספיגת שער במצב נייח שמחסל את הסיכויים באופן סופי - הוא תמיד סיפור ארוך יותר משורה תחתונה.

מ-2016 חברת אינסטנט (InStat) מייצרת נתונים שעוזרים לנו ללמוד טוב יותר איך היא הקמפיינים נראו "בעידן האוסטרי", שהתחיל ב-2018 עם המינוי של אנדי הרצוג כמאמן הנבחרת על ידי וילי רוטנשטיינר, המנהל המקצועי. לפני כחצי שנה מונה האחרון לאימון הנבחרת בהיעדר מחליף שבהתאחדות לכדורגל הסכימו עליו. העידן הזה עשוי להסתיים בתום פגרת הנבחרות הנוכחית.

אז איך הנבחרת שיחקה ב"עידן האוסטרי"? התחושה היא שתחת רוטנשטיינר ואנדי הרצוג האוסטרים הנבחרת שיחקה כדורגל טוב יותר מאשר בשנים שלפני כן (אלי גוטמן, אלישע לוי ואלון חזן). אבל האם אפשר לראות את זה בנתונים? בואו נבחן זאת.

לפי Instat, בשנתיים שלפני הרצוג, הנבחרת כבשה 1.01 שערים במשחק מ-4.8 הזדמנויות במשחק. במשחקים של המאמנים האוסטרים ישראל מגיעה ל-5.6 הזדמנויות וכובשת 1.54 שערים מהן. תחת רוטנשטיינר, וזה מובהק מאוד, הנבחרת משחק כדורגל יותר מבוקר עם 627 מסירות למשחק - בהשוואה ל-522 תחת הרצוג ו-545 לפני הרצוג. מבחינת מטריקות של לחץ, תחת האוסטרים יוצרים השחקנים הישראלים יותר מגע עם היריבים עם יותר מ-155 עימותים במשחק על הכדור. לפני האוסטרים, השחקנים הישראלים היו מעורבים ב-20 עימותים פחות. בכל המקרים, הנבחרת מנצחת בכ-50% מהעימותים.

מה שבולט במיוחד אצל רוטנשטיינר והרצוג זה שיש הרבה יותר עימותים בחלק ההתקפי: 73 במשחק - כ-15% יותר מאשר תחת אלישע לוי.

הנתונים האלה מלמדים בעיקר על הגישה של הנבחרת כי הנתונים שמלמדים על איכות הביצועים האישיים (מסירות מפתח, אחוזי הצלחה במסירות מפתח, כדרורים ואחוזי הצלחה בכדרורים), ופחות מלמדים על עבודת המאמן ויותר על איכות השחקנים.

איכות השחקנים לא ממש השתנתה בשנים האחרונות. הבעיות של הנבחרת ושל הכדורגל הישראלי הן עמוקות הרבה יותר מזהות המאמן הלאומי. הן קשורות לתשתיות אנושיות ופיזיות וגם לגישה של הכדורגל עצמו לאימון, ללמידה ולטקטיקה.

האם יהיה הוגן לשפוט את רוטנשטיינר על עבודתו כמנהל מקצועי? קשה לשפוט התקדמות שהביא מנהל מקצועי על פני פחות מ-4 שנים. את התוצאות תמיד רואים אחרי שנים רבות יותר. האם אפשר יהיה לשפוט את תפקודו כמאמן אחרי כמה משחקים בליגת האומות ובמשחק קובע אחד, שאותו הפסיד בפנדלים? אפשרי, אבל זה לא יהיה הוגן.

מה כן אפשר לראות? אפשר לראות הצערה של הנבחרת. אפשר לראות נבחרת מאוד מוכנה למשחקים. אפשר לראות עבודה טובה במצבים נייחים. אפשר לראות נבחרת שיודעת איך היא רוצה לשחק. כמה זה ישפיע על עסקני ההתאחדות כשהם יקבלו החלטה על המאמן הבא? כנראה שלא ישפיע בכלל.