ב-S&P לא לקחו בחשבון את חוסר התפקוד של הממשלה

החלטתה של חברת הדירוג S&P מיום שישי להותיר את דירוג האשראי של ישראל על רמה של -AA עם תחזית יציבה היא בשורה טובה למשק, במיוחד לאור החששות מפני הורדת דירוג לאור היעדר תקציב והניהול הכושל של משבר הקורונה. אולם כאשר קוראים בפירוט את הנימוקים לדירוג עולות שתי נקודות מטרידות: הראשונה נוגעת להנחה נאיבית שלפיה הגירעון יעלה על 12% השנה (כך שבטווח הבינוני יתייצב היחס בין החוב לתוצר על 77%) ויירד ל־4% כבר מ־2022.  

עוד צופים שם כי הצמיחה תעמוד על 4.5% בשנה הבאה ו־3.5% בשנתיים שלאחר מכן. הנחת היסוד של חברת הדירוג לתחזיות אלו היא כי כבר מאמצע 2021 תחל הממשלה לנקוט צעדים פיסקאליים מצמצמים, כלומר תקצץ בהוצאות הממשלה או תעלה מסים (או גם וגם).  

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ | צילום: רויטרס

ההנחה מתבססת אולי על לוח הזמנים האופטימי של החיסונים לנגיף, אך מתעלמת מחוסר התפקוד של הממשלה וחוסר יכולתה לקבל החלטות. עד כה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו הרבים לא השכילו להתעלות מעבר לאינטרסים הצרים שלהם ולאשר תקציב ל־2021 (בעיקר בשל התנגדות נתניהו לעמוד בהסכם הקואליציוני שעלול להוציאו ממעונו בבלפור), ואת מחיר חוסר הוודאות משלם המשק. ומי שחושבים שלפני בחירות יבוצעו קיצוצים — לא מבינים את המציאות הפוליטית בארץ.

הנקודה השנייה המטרידה העולה מהדו"ח של חברת הדירוג היא שחלק ניכר ממה שמציינים האנליסטים כנקודות חוזק עומד בשנים האחרונות על קרקע רעועה. המוסדות היציבים נרמסים על ידי נתניהו, שמנסה ליצור דה לגיטימציה למערכת הממסדית, ולראיה, משרד האוצר נטול שלוש המשרות הבכירות ביותר: מנכ"ל, ממונה על תקציבים וחשב כללי. חברות הדירוג מסתכלות על העבר כדי לקבוע את הדירוג העתידי, אבל כשהמגמה כל כך ברורה כלפי מטה, קשה שלא לחשוש שיום אחד הן גם יראו את המדרון התלול שהשרים מובילים את המשק אליו.