אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העדפה מקלקלת: עשרות מיליוני שקלים לתעשייה - על חשבון הבריאות צילום: עמית שאבי

העדפה מקלקלת: עשרות מיליוני שקלים לתעשייה - על חשבון הבריאות

ראש הממשלה נתניהו ויועצו הכלכלי אבי שמחון מבקשים לקבוע תקדים עולמי: העדפת תוצרת מקומית במחיר גבוה במכרזים של מערכת הבריאות והשלטון המקומי - בניגוד לדעת כל גורמי המקצוע

17.11.2020, 07:05 | אדריאן פילוט

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הכלכלי אבי שמחון, בדרך לאמץ שוב מדיניות כלכלית בלתי יעילה המבזבזת את כספי הציבור. הפעם מדובר בתיקון ובהרחבה של תעדוף תוצרת הארץ במכרזים ציבוריים. תיקון המחייב כל גוף ציבורי לרכוש מיצרן ישראלי כל מוצר או שירות גם אם הוא יקר יותר, עד תקרה של 15%.

בהצעת התיקון הנוכחית לחוק מבקשים התעשיינים, בתמיכת ההסתדרות, להרחיב אותו לכל המגזר הציבורי לרבות השלטון המקומי, פרויקטי תשתיות ומערכת הבריאות - כולל לקופות החולים, וכן ל-14 בתי חולים השייכים ל"כללית" - השולטת בשליש ממערך האשפוז הישראלי - שכן בבתי החולים הממשלתיים התיקון כבר קיים. התיקון מבקש לקשר בין האבטלה שמגפת הקורונה חוללה עם הצורך בתעדוף שכזה.

קראו עוד בכלכליסט

שר הבריאות יולי אדלשטיין. גיבש עם קופות החולים הסדר פשרה, צילום מסך: לע"מ שר הבריאות יולי אדלשטיין. גיבש עם קופות החולים הסדר פשרה | צילום מסך: לע"מ שר הבריאות יולי אדלשטיין. גיבש עם קופות החולים הסדר פשרה, צילום מסך: לע"מ

הממונה על רשות התחרות מיכל הלפרין מתנגדת באופן פומבי וברור למהלך. שר האוצר ישראל כץ אימץ את עמדת הפקידים ומתנגד למהלך אף הוא. מנגד, שר הכלכלה עמיר פרץ, תומך בתיקון. “איני מקבל את עמדת רשות התחרות. מדיניות משרד הכלכלה בהובלתי תמשיך לתמוך בעובדים ובעסקים בישראל, אמשיך לקדם את הצעת המחליטים להעדפת תוצרת מקומית", הוא צייץ אתמול. זאת בתגובה לחוות הדעת של הלפרין שכתבה: "ככל שנוצרים עיוותים בהליך התחרות שנוצר כתוצאה מתקנות העדפת תוצרת הארץ, הדבר מוביל לכך שגופי הממשלה מחוייבים לשלם יותר עבור מוצרים אותם ניתן לרכוש במחיר נמוך יותר בשוק החופשי. נטל העלות העודפת הזו מתגלגל בסופו של דבר על צרכני השירותים של עורכי המכרז", היא הסבירה.

גם בנק ישראל התנגד עקרונית למדיניות הזו, ששקולה להיטל מכס מגן על יבוא, אך הפעם הוא גרר רגליים ולא השמיע את קולו. בנק ישראל סבור כי עבור משק קטן ופתוח, כמו זה הישראלי, מגבלות כאלה הן מזיקות במיוחד.

אתמול התקיים דיון מקצועי סוער בסוגיה כאשר כבר בפתחו הבהיר נתניהו שהוא בעד תחרות ונגד הצבת מכשולים לה. אך בסופו החליט שלא להכריע והעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה למנכ"ל המשרד רונן פרץ, שהתבקש לשבת עם התעשיינים ועם האוצר על מנת להגיע לפשרה עד יום חמישי הקרוב.

התרעה חמורה מה־OECD

ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות רגישות וחשיבות הסוגיה פנה משרד האוצר לקבלת חוות דעת מארגון ה־OECD, ארגון המדינות המפותחות שנחשב למצפן בכל הקשור למדיניות כלכלית. המשלחת הישראלית בארגון הנמצאת בפריז, בראשות רן רידניק, קיימה סדרת דיונים ואתמול שגרה חוות דעת שהגיעה ל”כלכליסט". היא מתריעה כי "למדיניות לעידוד רכש מתוצרת מקומית השפעות כלכליות שליליות, המתבטאות בפגיעה בתחרות שתוביל לעליית מחירים ופגיעה באיכות השירותים הציבוריים, הגדלת העול הבירוקרטי, פגיעה בפריון ועיכוב באימוץ טכנולוגיות חדשות". לפי המשלחת הישראלית מומחי ה־OECD מדגישים כי "השפעות אלו מקבלות משנה תוקף בטווח הבינוני והארוך כאשר לחלופת מתן אפשרות להשוואת מחירים במכרז השפעה שלילית דומה, זאת בשל דחיקת משתתפים וצמצום ההיצע, כאשר הנזקים גוברים בבירור על התועלת מצעד זה".

לפיכך, מסכמים במשלחת הישראלית, ארגון ה־OECD ממליץ להימנע מצעדי מדיניות אלו, וממליץ למדינות המעוניינות לסייע לתעשייה המקומית לעשות זאת על ידי תמיכה ישירה והקלות רגולטוריות.

הפשרה של משרד הבריאות

אחת המערכות שתושפע במידה הגדולה ביותר מהתיקון היא הבריאות. הן פקידי המשרד והן בקופות החולים התנגדו מאוד למהלך שכן הוא בראש ובראשונה עלול לפגוע בסל הבריאות. על פי המתווה הסכום העודף שישולם לספק הישראלי יגיע מסל הבריאות. אך החשש הגדול של קופות החולים הוא שדווקא בתקופת הקורונה, כאשר העומס על המערכות הוא עצום ומהירות התגובה היא קריטית, סירבול וסיבוך מכרז הוא הדבר האחרון שהמערכת צריכה.

נזכיר כי 20% מסל הבריאות מיועד לרכישת תרופות וציוד על ידי קופות החולים, ולפי סל של 60 מיליארד שקל מדובר על סכום לא מבוטל בסך 12 מיליארד שקל. בנוסף, ישנם עוד כ־4.5 מיליארד שקל רכש של משרד הבריאות עצמו הן לצרכי המשרד והן להתחייבויות שלקח על עצמו (מחוץ לסל). הידועה מכולן היא חיסון מערכת החינוך והמערך הגריטארי. יתרה מזו, חלק מסעיף האשפוז הגדול בסל הבריאות (כ־41%) הנאמד בכ־24 מיליארד שקל מגיע לבתי חולים, ובסופו של דבר חלק לא מבוטל ממנו מיועד לרכש.

מימין: היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון והממונה על רשות התחרות מיכל הלפרין. הוא תומך בתעדוף תוצרת ישראלית והיא מתנגדת, צילומים: שלו שלום, אוראל כהן, מימין: היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון והממונה על רשות התחרות מיכל הלפרין. הוא תומך בתעדוף תוצרת ישראלית והיא מתנגדת | צילומים: שלו שלום, אוראל כהן, מימין: היועץ הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון והממונה על רשות התחרות מיכל הלפרין. הוא תומך בתעדוף תוצרת ישראלית והיא מתנגדת, צילומים: שלו שלום, אוראל כהן,

קופות החולים חששו להתבטא בעניין שכן הן אינן מעוניינות להצטייר דווקא בתקופה הזו כ"אחראיות" להפלת התיקון, למרות התנגדותן. יחד עם משרד הבריאות הן גיבשו פשרה שנחשפת כאן לראשונה. התיקון יהיה צו זמני לבדיקה במהלך שנתיים; התיקון לא יכלול עסקאות של מעל 5 מיליון דולר, אלא בעיקר עסקאות קטנות; המציע הישראלי יזכה אך ורק אם הוא "משווה" למציע הזר; קופות החולים מתחייבות לפנות אך ורק לספק ישראלי אחד - זה שהציע את המחיר הכי נמוך מבין כל המציעים הישראלים - ולא לשלושה כפי שמתחייב סעיף העדפת כחול לבן בחוק חובת המכרזים הנוכחי; וסעיף אחרון שמבקש לנטרל את "שיטת מצליח" הישראלית: רק ספקים ישראלים שהציעו בהצעתם המקורית הצעה שהיא עד 7.5% יקרה יותר מזו של המתחרה הזר תזכה להתייחסות. תיקון זה מבקש למנוע מצבים בהם חברות ישראליות מוסיפות להצעה עוד 30% עד 50% "אקסטרה" במחיר שכן במידה ויהיו המציעות היחידות הן יגרפו עוד רווחים.

הפקידים המכירים היטב את הדינמיקה הפוליטית בתקופה הנוכחית וגם את המתרחש היום בכנסת שאווירת הבחירות שולטת בה, סבורים כי גם אחרי הפשרה מדובר בתיקון שלילי. "עדיין קופות החולים חייבות להקים מנגנון מיוחד להעדפה של כחול לבן, מנגנון בירוקרטי מיותר ומעכב, וזה שיש הצעת פשרה בממשלה, זה לא אומר שבוועדת הכנסת כולם ירצו לבטל גם את הוראת השעה, גם את ה־7.5% וגם את ההשוואה. ההצעה והכוון הם שליליים", אמר אחד מהם. זו הסיבה כי שר האוצר ישראל כץ, למרות הפשרה, עקבי בהתנגדותו וממשיך לתמוך בעמדה של הגורמים המקצועיים.

את אחת מהפתעות בדיון סיפק פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה שמנהל כבר תקופה ארוכה מלחמה פתוחה מול משרד האוצר ופקידי האוצר. למרות הספרות הכלכלית ועמדת ארגונים כלכליים בינלאומיים כמו ה־OECD וה־IMF שמתנגדים לתיקונים כמו זה שמבקשים כעת לאשר - הוא תמך בהצעה. "שמחון אמר שבימים רגילים הוא היה מתנגד להצעה, אבל אנחנו לא בימים רגילים ובעת הזו אימוץ התיקון הוא הדבר הנכון לעשות", מסר גורם בהתאחדות התעשיינים ששמח על תמיכתו של היועץ הכלכלי של נתניהו. נזכיר כי שמחון גם תמך במענק חד־פעמי אוניברסלי של 750 שקל למרות התנגדות גורפת של אנשי המקצוע שעלה לקופת המדינה 6 מיליארד שקל והוכח כלא יעיל לכלכלה הישראלית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות