צילום: אוראל כהן
רציו פטרוליום מצאה נפט בגיאנה, אבל איבדה חצי משווייה ביום
שותפות חיפושי הגז דיווחה על "סימני נפט משמעותיים" בגיאנה, אך אקסון מובייל, שקודחת עבורה שם, העריכה שהכמות לא מצדיקה הפקה מסחרית
במשק האנרגיה קיבלו אתמול תזכורת עד כמה סקטור חיפושי הגז הפכפך. שותפות הגז רציו פטרוליום דיווחה בשעות הבוקר על ממצאים ראשונים בקידוח הנפט טנג'ר־1 בבלוק Kaieteur שבגיאנה.
מדובר באחד מתוך שורת קידוחים שהשותפות, בשליטת שותפות רציו (20%) וקבוצת דלק (17.5%), מנהלות הרחק מישראל. אחת מענקיות האנרגיה העולמית, אקסון מוביל האמריקאית, מבצעת עבורה את פעילות הקידוחים הזו באוקינוס האטלנטי.
קראו עוד בכלכליסט
לכאורה, דיווח מעודד. לפי אקסון מוביל, "על בסיס ניתוח ראשוני של הממצאים שנאספו תוך כדי קידוח וניתוח הלוגים, להערכתה קיימים סימני פטרוליום משמעותיים" בשכבה שאליה הגיע הקידוח. מדובר בקידוח לעומק 6,133 מטר, שם נמצאה שכבת חולות שמכילה נפט שעובייה 16 מטר.
אולם ככל שממשיכים לקרוא בהודעה של רציו, מגלים שחרף המציאה הגדולה, "להערכת אקסון, כמויות הנפט שנמצאו אינן מצדיקות הפקה של הנפט בשכבה האמורה כמאגר עצמאי (stand alone)". במילים אחרות, אחרי ההשקעה הגדולה שם התברר שאולי מצאו משהו, אולי אפילו משהו יפה, אבל לא כזה שמצדיק הפקה מסחרית.
רציו פטרוליום נאלצה להוציא את הדיווח בשל כללי רשות ניירות ערך.
כדי להקהות את המכה, היא ניסתה לאזן את המסקנות בטענה ש"בנוגע ליתר שכבות המטרה, הבדיקות שנערכו עד כה לא הראו בשלב זה תוצאות חד־משמעיות. בחודשים הקרובים מתכוונת אקסון לערוך בדיקות נוספות של הממצאים מכלל השכבות שנקדחו, וזאת כדי לבחון, בין היתר, את איכות סלעי המאגר והאם קיים פטרוליום במי מהשכבות האלה". אבל לשוק ההון זה הספיק, והתגובה לא איחרה לבוא: עד לשעות הצהריים יחידת ההשתתפות של רציו פטרוליום צנחה בכ־55% והירידה בתום יום המסחר הסתכמה ב־58.5%, לשווי של כ־209 מיליון שקל.
הוצאות גבוהות מהמשוער
מלבד בגיאנה מחזיקה רציו פטרוליום ברישיונות לחיפושי נפט בסורינאם ובפיליפינים. השותפות היא בשליטת משפחת לנדאו ומשפחת רוטלוי. במשק האנרגיה טענו שהצניחה בשווי יחידות ההשתתפות שלה לא נולדה רק מהפער בין ההערכות המקדימות למציאת נפט לבין הממצאים הסופיים. גורם מהותי נוסף הוא העובדה שעלויות הקידוח והאטימה בקידוח זה הסתכמו בכ־100 מיליון דולר - וזאת ביחס לאמדן הוצאות של 70 מיליון דולר במקור. חלקה של רציו פטרוליום הוא כרבע מזה (27 מיליון דולר), והשותף הכללי הוא לא זה שסופג את ההפסד, אלא מחזיקי היה"ש.
מירה מי?
שוק ההון המקומי התרגל לעולם נטול דאגות: קידוחי הגז הגדולים בישראל פועלים ללא הפרעה, אנרג'יאן היוונית עוד דיווחה בשנה האחרונה על צמיחה בעתודות, וביום שהקורונה תיעלם והביקושים לנפט יעלו - שווי החברות יחזור לטייס אוטומטי של רווחים וחלוקת דיבידנדים. הזיכרון הקצר של השוק סייע להשכיח את האכזבות מקידוחי שרה, מירה, שמן וישי, בכולם יחד טבעו בים קרוב לחצי מיליארד דולר.
ההודעה של רציו פטרוליום היא תזכורת שעולם חיפושי הגז והנפט תמיד היה השקעה מרובת סיכונים. לא משנה כמה התפתחה טכנולוגיית החיפושים, קידוח במים עמוקים הוא לא "באנקר", ולכן התשואה המוכרת בעולם היא 25%-20% לשנה למאגר גז פעיל (בתמר היא סביב 21%). כי ככל שהסיכון גבוה יותר, כך האפשרות להפסיד גדולה יותר. לרציו פטרוליום יש עוד קידוחים לבצע, ותמיד טוב שיש את אקסון מוביל הענקית, אבל הסיכוי שקידוח כזה או אחר לא יצליח כמצופה יותר גדול מאשר גילוי של ערב הסעודית החדשה מתחת למים.
