אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ישראל היא שותפה שלנו ללוחמה בטרור"

ראיון כלכליסט

"ישראל היא שותפה שלנו ללוחמה בטרור"

ד”ר מוחמד אל־כוויתי, ראש מערך הסייבר הלאומי של איחוד האמירויות, טוען כי "לנו ולכם יש מנטליות זהה", ומשוכנע שזה מה שיביא לשיתוף פעולה עסקי פורה בין המדינות. הוא מדבר על השימוש בתוכנות של NSO אך שולל את האפשרות של ריגול אחר אזרחים, וקורא להייטקיסטים ישראלים לבוא לעבוד במפרץ

20.11.2020, 18:03 | עומר כביר

מה חשיבות שיתוף הפעולה עם ישראל בסייבר?

"אנחנו רוצים ללמוד מישראל. בניתם אקוסיסטם מאוד מוצלח שכולל יצירת טכנולוגיה, עם ספקים קטנים ובינוניים שהופכים ליישויות גדולות ועוזרים לכל המערכות ומחזקים את אבטחת הסייבר בכל העולם, יוצרים סביבה בטוחה ומאובטחת שמאפשרת לכל העסקים לעבוד בקלות. איחוד האמירויות נהפך מממשלה אלקטרונית לממשלת מובייל, ואז לממשלה חכמה. אנשי החזון בהנהגה שלנו דוחפים עכשיו להפוך לממשלת בינה מלאכותית. אנחנו רוצים שכל האזרחים והתושבים יוכלו לנהל את העסקים ואת כל הפעילות שלהם בקלות מהבית וממכשיר הנייד שלהם".

עם אילו איומי סייבר אתם מתמודדים באמירויות?

"מבלי להזכיר אומות, יישויות או חברות — איומי הסייבר שלנו כוללים נוזקות כופר, מתקפות זירו־דיי, מתקפות DoDS ומתקפות פישינג".

קראו עוד בכלכליסט

ד"ר מוחמד אל כוויתי ד"ר מוחמד אל כוויתי ד"ר מוחמד אל כוויתי

גם בישראל יש את האיומים הללו, אבל אנחנו גם מתמודדים עם איומים ייחודיים כמו השפעה זרה של מדינות כמו איראן. אלו דברים שאתם נאלצים להתמודד אתם?

"בהחלט. יש הרבה איומים כאלו כמו תקיפות מאורגנות מאיראן ומרוסיה. לעתים קשה לזהות את המדינה שממנה מגיע האיום, זה מהלך שדורש עבודה, לכן יש הרבה ניתוח מודיעיני וכאן מתחיל שיתוף הפעולה עם צוותי חירום בכל העולם: באירופה, בארה"ב, באינטרפול וביורופול".

עבדתם עם חברות סייבר ישראליות עוד לפני החתימה על הסכם השלום. איך זה התאפשר בפועל?

"יש הרבה חברות ישראליות עם מטה בארה"ב או באירופה, וזה איפשר לנו למנף עבודה עם מתווך ולחתום אתן על חוזה. זה לא חייב להיות ישירות עם ישראל".

עכשיו שיש מערכת יחסים רשמית בין המדינות, אתה מעריך שנראה יותר שיתופי פעולה ועסקאות עם חברות סייבר ישראליות, למשל סטארט־אפים צעירים שאין להם עדיין מטה או סניף מחוץ לישראל?

"כבר התחלנו לעשות את זה. התחלנו לחתום על הרבה הסכמים עסקיים, לא רק בתחומים כמו חקלאות, בריאות, נפט וגז, אלא גם במגזרים כמו סייבר, טכנולוגיה, דיגיטליזציה, ואפילו חינוך ואקדמיה. כן, הרבה עסקים ישראליים קטנים ובינוניים מגיעים לאיחוד האמירויות, מחפשים שותפים ומערכות יחסים, ישירות או באמצעות ספקי צד ג'. לישראל יש הכישרון הטוב ביותר בתחום, ואנחנו עובדים ביחד במאמץ משותף לשמור על העולם הדיגטלי. זו התשוקה שלנו ואנחנו פועלים להרחיב את זה".

חברות ישראליות מביאות ידע, כישורים או גישות ששונים מאלו של איחוד האמירויות?

"ישראל היא שותף אסטרטגי שלנו. היא טובה בתחום הגנת הסייבר, בבניית חסינות סייבר, וביצירת המשכיות עסקית. זה מאפשר לשתי המדינות הידידותיות לקדם את הליך הדיגיטליזציה. המוצרים שישראל בנתה בתחום התוכנה או חומרה עוזרים לנו להעצים יכולות קיימות".

“רוצים לבנות אמון”

אחד המאפיינים המוכרים של יזמים ישראלים הוא חוצפה. כלומר הישירות של הישראלים, הנכונות לפרוץ מסגרות ולהתעלם מכללי אתיקה ונימוס מקובלים. איך זה ישתלב עם התרבות העסקית באיחוד האמירויות?

"זה תואם רבים מהדברים שיש לנו. כאן יש גישה פתוחה להנהגה. כל אחד יכול להגיע להנהגה, לשבת עם המנהיגים. משייח', שר ועד סגן נשיא. יש לנו תרבות פתוחה, וההנהגה שלנו מוודאת שאין חסמים בין אנשים וחברות לבין הממשלה וההנהגה — באנלוגיה לתרבות הישראלית, שיש להם את הפתיחות והישירות הזו, זה מה שמגדיל את האמון. אמון בנוי על שקיפות ויוצר מערכת יחסים טובה יותר. זה מה שאנחנו מחפשים, ואלו המאפיינים הטובים בעסקים הישראליים שיש לנו כאן היום”.

כבר נתקלת בזה?

“כבר בתקופה הקצרה שאנחנו עובדים עם ישראלים ראינו נכונות לעזור, לשתף ולעבוד ביחד. אנחנו לא רוצים שהעתיד שלנו יהיה בן ערובה בידי דברים שקרו לפני הרבה זמן בישראל או במדינות ערביות שהיו אתה בעימות. אנחנו יוצאים לדרך חדשה ורוצים לצעוד בה למען אזרחי שתי המדינות על בסיס אמון".

אז נגלה שהתרבות הישראלית תואמת לתרבות של איחוד האמירויות?

"הן מסונכרנות, תואמות, בהחלט. הישראלים מוזמנים אלינו, והם ירגישו בבית בכל פעם שיבואו. למעשה, זה מה שאנחנו שומעים מהם כשהם כבר מגיעים לכאן. אתן לך דוגמה: יש לנו שחקן כדורגל ישראלי, הישראלי הראשון שמשחק בליגה שלנו, דיא סבע. הוא הגיע לכאן עם המשפחה שלו — והם מאוד מאושרים".

להרבה ישראלים בהייטק יש כישורים מוערכים. אתם מתכננים למשוך לא רק חברות אלא גם מתכנתים ישראלים שיבואו לעבוד אצלכם, אולי אפילו יקימו שם עסק?

"הם כבר באים ומקימים עסקים. זו גישה שאנחנו רוצים לקדם: שיתופי פעולה עם האקדמיה ומרכזי מו"פ. יש לנו כבר שיתוף פעולה בין אוניברסיטת מוחמד בן זאיד לבין מכון ויצמן. אנחנו מנסים לזכות בשותפים הטובים ביותר מישראל".

מה לגבי משיכת הייטקיסטים ישראלים לעבודה בחברות מקומיות?

"יש הזדמנויות טובות מאוד. אנחנו מקבלים כל מי שרוצה לעבוד אצלנו ואנחנו רוצים גם לשלוח אנשים לעבוד בישראל. אני בטוח שנבנה, אינשאללה, מערכת יחסים טובה שתתמוך ותחזק את הכלכלות של שתי האומות".

“קראתי הרבה האשמות”

חברה ישראלית שלפי דיווחים עובדת עם האמירויות היא NSO, מפתחת תוכנת הריגול פגסוס. היו האשמות שהשתמשתם ב־NSO כדי לרגל אחרי מתנגדי משטר או מנהיגי מדינות זרות.

"אולי יש האשמות בהבטים אלו. כמוך, קראתי הרבה האשמות וטענות. מה שאני יודע זה ש־NSO מספקים, כמו שהם אומרים באתר שלהם, כלי שמסייע לגופי ביטחון לאומי להילחם בטרור. הטרור פגע בנו ופגע בישראל. אם NSO או חברות אחרות יכולות לספק כלים שעוזרים בהבטים אלו מבלי לפגוע ולפלוש לפרטיות של מישהו, בהתאם לצווי בית משפט, בשימוש רק על ידי סוכנויות אכיפת חוק - אז בהחלט. זה יעזור למנוע טרור ולהציל חיים. אני לא יודע לגבי ההאשמות והטענות האלו".

היו הרבה דיווחים בנוגע ל־NSO, למשל טענות שסעודיה השתמשה בתוכנה של החברה כדי לרגל אחרי העיתונאי ג'מאל חאשקוג'י, שנרצח בקונסוליה הסעודית באיסטנבול, זה לא קשור לאיחוד האמירויות. אבל ה”ניו יורק טיימס” דיווח לפני כשנתיים שאיחוד האמירויות השתמש בפגסוס כדי לרגל אחרי בכירים בממשל של קטאר וערב הסעודית.

"אין תגובה".

אתה מכיר אישית את פעילות NSO באיחוד?

"אני כמוך. קראת את המאמר הזה, אני רפרפתי עליו, לא קראתי אותו בפירוט. יש הרבה האשמות לגבי איחוד האמירויות. למשל ששכרנו צוות של עובדי NSA לשעבר לצורכי האקינג, זה עוד משהו שדווח ב’ניו יורק טיימס’, יש הרבה האשמות. אלה דברים שיש לוודא ולאמת. אני לא אקרא לזה שקרים או פייק ניוז או משהו דומה. בהחלט הכתב עשה את התחקיר שלו ומצא את המקורות והמידע האמיתיים, וכתב דיווח ממש טוב בנושא. מה שאנחנו יודעים זה שאיחוד האמירויות קיבלה ביקורת מארגונים רבים לזכויות אדם".

יש צד אחד שנשאר מחוץ להסכם השלום בין שתי המדינות שלנו: הפלסטינים. יש תוכניות לשלב יזמים או עובדים פלסטינים בשותפות הכלכלית החדשה עם ישראל, יוזמות סייבר עם הרשות הפלסטינית?

"דיברנו עם השותף שלנו בישראל, מערך הסייבר הלאומי, ולא ראינו שיתוף פעולה בין ישראל לבין מדינות אחרות באזור, כי אולי אין מערכות יחסים בתחומים האלו. אבל אנחנו תמיד פתוחים למשהו שיקדם מערכות יחסים כאלו".

יש הרבה הומוסקסואלים שעובדים בתעשיית ההייטק בישראל. הומוסקסואליות מנוגדת לחוק באמירויות. האם הומוסקסואלים ישראלים צריכים להיות מודאגים במידה שהם רוצים להגיע למדינה שלכם לעבודה או לעסקים?

"אני לא חושב שזה לא־חוקי מבחינת מה שקורה מחוץ למדינה. כיום, במדינה, יש לנו כל מיני סוגים של גייז, הומוסקסואלים ולסביות. הם חיים בקלות, יוצאים החוצה. כן, לפעמים אנחנו נשתמש בחוק השריעה בהבטים מסוימים, אבל אפילו החוק הזה השתנה בהתחשב בנסיבות שיש לנו. יש כאן אנשים מיותר מ־200 מדינות, כמעט 9.5 מיליון איש מחו"ל ורק מיליון אמירתים. יש אנשים ממגוון של מוצאים, דתות, ונטיות מיניות. יש רק מקרים נדירים, ורק אם משהו קורה בפומבי, שזה מגיע לבית המשפט".

איזה עתיד אתה רואה לישראל ולאיחוד האמירויות בתחום הסייבר?

"ישראל היא שותף אסטרטגי שלנו, ובניית תשתית מאובטחת תעזור לנו להשיג הרבה מטרות משותפות. אנחנו מעודדים השקעות ושיתופי פעולה בתחום הסייבר, באמצעות יצירה סביבה תחרותית לקידום עסקים קטנים ובינוניים ויזמים, והובלה בפיתוח המדינות שלנו. בניתם בישראל אקוסיסטם טוב מאוד, ואנחנו רוצים לבנות כזה באיחוד האמירויות, כדי שנוכל לפתח פתרונות חדשניים שיגנו על תחומי העניין המשותפים שלנו. מתקפות סייבר נמצאות בעלייה בכל העולם, וחשוב להתגונן נגד מתקפות כאלו. עבודה משותפת תעזור לנו להשיג דברים מהר יותר. סיוע הדדי ושיתוף מידע ישפר את הביטחון הלאומי של שתי מדינות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות