אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך הרחיבה הקורונה את הפערים החברתיים בישראל צילום: מוטי קמחי

כך הרחיבה הקורונה את הפערים החברתיים בישראל

ארבעה גרפים מראים כיצד, בחסות המגפה, סובלים העשירונים התחתונים בחברה מתחלואה ומשיעורי אבטלה גבוהים יותר בהשוואה ליתר האוכלוסייה

19.11.2020, 10:33 | דורון ברויטמן

 בסקר שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה טענו 42% מהנשאלים (מייצגים כ-2.37 מיליון מאזרחי ישראל), כי מצבם הכלכלי החמיר במהלך משבר הקורונה. 47% מהנשאלים הודו כי הם חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם, 15% טענו שצמצמו את כמות האוכל או מספר הארוחות שלהם ו-12% מהנשאלים דיווחו כי נעזרו בגורם חיצוני שמסייע להם בהבאת תרופות ומזון.

משבר הקורונה הוא אחד המשברים החריפים ביותר שידע העולם. המגפה, על גווניה הבריאותיים והכלכליים, תוקפת את כולם ללא הבחנה של דת, גזע ומין, אך כפי שהמספרים מראים יש מי שנפגעים ממנה הרבה יותר.

בחינה של שיעור דורשי העבודה מול נתוני התחלואה בישובים (לכל 100 אלף תושבים) מעלה קשר חיובי בין שיעור החולים המאומתים למספר דורשי העבודה באותו ישוב. ככל שמספר החולים המאומתים עולה, שיעור דורשי העבודה בישוב נוטה לעלות.

יוצאים מן הכלל הם העיר אילת עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר (41.2%), ונצרת - שני ישובים שמתבססים בעיקר על תיירות, מהענפים שנפגעו הכי הרבה במשבר.

היסטורית, שיעור דורשי העבודה באשכולות הנמוכים יותר במדד הכלכלי-חברתי (1-4) גבוה מאשר באשכולות הגבוהים במדד (5-8). משבר הקורונה הביא לעלייה דרמטית בשיעור דורשי העבודה לאורך כל הסקאלה, אך בחינת הפער בין שיעור דורשי העבודה בכל אחד מהאשכולות בין החודשים ינואר (טרום המשבר) ואוקטובר (הסגר השני) חושף כי בישובים במצב סוציו-אקונומי נמוך נרשמה עלייה חדה יותר במספר דורשי העבודה מאשר בישובים במצב סוציו אקונומי גבוה. כתוצאה התרחב הפער בשיעור דורשי העבודה בין האשכול הנמוך ביותר לגבוה ביותר – מכ-3% בינואר לכ-9.4% באוקטובר – סממן שעלול להצביע על התרחבות נוספת של הפערים החברתיים בישראל.

האשכולות הנמוכים במדד מורכבים בעיקרם מיישובים חרדיים וערבים או ישובים עם אוכלוסייה חרדית מובהקת כגון צפת. לפני משבר הקורונה השיעור הממוצע של דורשי העבודה הגבוה ביותר היה במגזר הערבי עם 8.3%. ביישובים חרדיים, יהודים שאינם חרדים ובערים מעורבות השיעור הממוצע של דורשי העבודה נע סביב 3%. לאחר הסגר השני התמונה השתנתה לחלוטין כאשר השיעור הממוצע של דורשי העבודה בישובים החרדיים זינק ל-30.8%, גבוה יותר מהשיעור ביישובים ערבים (27.9%). בדיקת הפער בין שתי התקופות חושפת כי בעוד ביישובים הערבים, היהודים-חילוניים ובערים המעורבות הפער בין שתי התקופות נע בין 19%-17%, בישובים החרדיים הפער גדל משמעותית - 27.9%. 

מאז תחילת משבר הקורונה השכר הממוצע לשכיר במשק נמצא במגמת עלייה והוא גבוה בכ-1,000 שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, לכאורה בניגוד למצופה בזמן של משבר כלכלי עמוק. הנתון הזה הביא למיני סערה פוליטית כאשר הוא אמור היה להביא להעלאה אוטומטית של שכר השרים וחברי הכנסת, שצמוד לשכר הממוצע במשק, מהלך שנבלם לבסוף על ידי חברי הכנסת עצמם.

הסיבה לתופעה נעוצה בעובדה שרוב דורשי העבודה - מובטלים או מי שהוצאו לחל"ת – באים מהאשכולות הנמוכים. השכר הממוצע לשכיר באשכולות אלו נמוך משמעותית, כשהשכר הממוצע לעובד באשכול 8 גבוה פי 4.5 מעובד באשכול 1. הוצאתם של בעלי השכר הנמוך מחישוב השכר הממוצע העלה בפועל את השכר הממוצע לשכיר במשק.

תגיות