צילום: אבי כהן
קרן המטבע הבינלאומית: אישור מהיר של תקציב 2021 יסייע לצמיחת המשק
בדו"ח העוסק בכלכלת ישראל על רקע משבר הקורונה טוענים כלכלני הקרן, בין היתר, כי במידה ויתממשו התרחישים הפסימיים יותר בנוגע להתפשטות הקורונה ב-2021, על הממשלה לבחון אפשרות למתן תוספת תקציבית למערכת הבריאות, ואת הארכת הסיוע למובטלים. עוד הם מתריעים: ענף ההייטק לא מעורב דיו בכל חלקי המדינה
"העברה מהירה של תקציב 2021 תעזור בקביעת סדרי עדיפויות, צמיחת המשק והסרת אי הוודאות הכלכלית שיוצרת מגיפת הקורונה"; כך עולה מפרסום דו"ח קרן המטבע הבינלאומית בנוגע לכלכלת ישראל על רקע משבר הקורונה, היום (ה').
לפי הקרן, המדיניות בתקציב 2021 צריכה להישאר תומכת (כלומר, ללא צעדי ריסון), במיוחד אם יתממשו התרחישים הפסימיים יותר בנוגע להתפשטות המגיפה במהלך 2021. במקרה כזה, בו ההגבלות במשק יימשכו לאורך השנה, הקרן ממליצה לממשלה לבחון תוספת תקציבית למערכת הבריאות, את הארכת הסיוע למובטלים מעבר לאמצע 2021 ואת מתן מענקים נוספים לעצמאים. אולם, בקרן מזהירים כי יש לתזמן בקפידה את משך הסיוע הכלכלי ולהסתכל על התמונה הגדולה.
קראו עוד בכלכליסט
למרות שהצעדים שננקטו על ידי הממשלה הרגיעו את השווקים וצמצמו את הנזק הכלכלי, המצב עודנו מאתגר. אמנם מגזר ההייטק הביא לכך שהתכווצות התוצר נמוכה יותר בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, אולם עדיין צפויה התכווצות משמעותית ושיעורי אבטלה של שתי ספרות, כאשר עיקר המובטלים הם אלו שבלאו הכי היו בעלי הכנסות נמוכות. לפי קרן המטבע, אי השוויון הגבוה בישראל רק צפוי להחמיר, ובקרן צופים כי ההתאוששות של המשק תחל במהלך 2021, על אף שהריחוק החברתי יימשך ויוסיף לפגוע בביקושים המקומיים ולהקשות על הצמיחה.
בקרן מציינם כי תמיכה פיסקלית נרחבת מדי עלולה להגביל את מרחב הפעולה העתידי של המדיניות הפיסקלית ולייצר מגבלות על דרכי המימון של הממשלה. בנוסף, בהתייחסם לצעדי הסיוע השונים למשקי הבית ולעסקים, התייחסו בקרן לחשיבות שבאיזון בין הסיוע המיידי לכלכלה לבין שמירת עתודות לזעזועים העתידיים. במילים פשוטות, על הממשלה להיות אחראית ביחס להוצאותיה, זאת על רקע ביקורות רבות שנשמעו מצד גורמי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל על מענקים לכלל הציבורי שניתנו במיליארדי שקלים על ידי ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כץ.
לפי קרן המטבע, המדיניות הפיסקאלית של הממשלה צריכה להמשיך לתעדף הוצאות בריאות במטרה להבטיח יכולת מספיקה של בתי החולים, של מערך הבדיקות ושל קטיעת שרשראות ההדבקה. אולם, מעבר לכך, על הממשלה להיערך כבר ליום שאחרי תוכניות הסיוע, וליצור מעטפת שתשפר את הסיכויים של מובטלים לחזור לשוק העבודה ותקל על העסקים והחברות. פרויקטים של השקעה ציבורית צריכים להיות מוכוונים לכאלו עם תעסוקה גבוהה - הערה רלוונטית במיוחד לאור הדרישה של משרד הביטחון לרכש בהיקף של מיליארדי שקלים נוספים, שלפי המסתמן כרגע יגיע מקיצוץ רוחבי ביתר משרדי הממשלה.
במבט קדימה מנחה הקרן את הממשלה כי לאחר התייצבות המשק, יש לעשות מאמץ להחזיר בהדרגה את היחס בין החוב לתוצר לרמתו בעבר על ידי הקטנת הגירעון, וזאת על מנת להחזיר למשק את כרית הביטחון שהייתה לו לפני המשבר (לאחר ירידה שנמשכה על פני כעשור, הגיע היחס בין החוב לתוצר של ישראל לפחות מ-60%, וכעת ההערכות הן כי הוא עלול להגיע גם ל-80%, ע.מ).
לצד הפחתת החוב תדרש הממשלה לפנות מקורות תקציביים גם להשקעות במשק. כלכלני הקרן מציינים כי שיפור הפרוגרסיביות של מערכת המיסוי בישראל (כלומר השתת יותר מיסים על בעלי הכנסות גבוהות) יחד עם ביטול תמריצים ופטורים לא יעילים יסייעו להגדלת ההכנסות ממיסוי למדינה ולצמצום אי השוויון.
מדיניות הממשלה צריכה לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעות ארוכות הטווח של המגיפה, ולחזק את חוסנה של הכלכלה הישראלית. הממשלה צריכה להתמקד בשוק העבודה ולהפוך אותו לכזה שכולל יותר את חלקי המשק. עוד מציעים שם לממשלה להתמקד בבשקעה בהון האנושי והתשתיות, כאשר כל אלה אמורים להקל על היציאה של המשק מהמשבר בהמשך.
עוד ממליצים בקרן להגדיל את ההשקעה הציבורית במערכת הבריאות, בתחבורה ובתקשורת, שלא רק יוסיפו מקומות תעסוקה אלא גם יקלו על המשק להתמודד עם המשבר. הם גם קוראים לממשלה לעודד השקעות פרטיות שפחתו לאור העלייה בחוסר הוודאות של העסקים. שיפור מערכת הרכש הממשלתית תביא לשיפור בהשקעות הציבוריות, לקראת עלייה בהוצאות הקשורות למגיפת הקורונה.
קרן המטבע ממליצה לממשלה גם לחזק את ענף ההייטק, שתרם לחוסנה של המדינה במהלך המשבר, אך לא מעורב דיו בחלקיה השונים של ישראל - הכלכליים והחברתיים. הקרן ממליצה על מדיניות שמרחיבה את חדירה של טכנולוגיות והתפשטות של ידע גם לאוכלוסיות לא מיומנות, בכדי להגדיל את היעילות הממשלתית.
בנוגע למערכת החינוך מתייחסת קרן המטבע לקשיים שיצר המשבר שעלולים להגדיל את אי השוויון והפרודקטיביות. לתפיסתם, תכנון, הכשרה והשקעות בטכנולוגיה יכולים להבטיח את איכות החינוך. מתן דגש גדול יותר על תחומים הנותנים כישורים כמו מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה יכין את התלמידים לשוק עבודה שהולך והופך ליותר דיגיטלי. עוד ממליצים על רפורמות המוכוונות בשיפור ההשגים של התלמידים, מה שלדעתם - לצד שנות הלימוד הרבות בישראל - יכול לשפר את ההון האנושי, הפרודקטיביות ורמת המחייה.
בנוגע למדיניות המוניטרית מציינים כלכלני קרן המטבע כי הצעדים שנקט בנק ישראל סיפקו נזילות לשווקים ואשראי למשקי הבית והעסקים, וכי ההתמקדות של הבנק ברכישת אג"ח תשמור על הפרמיות ועל תפקוד שוק האג"ח. בנוגע למערכת הבנקאית ציינו כי זו הגיעה ערוכה למשבר עם מדיניות שמרנית וזהירה שמאפשרת לבנקים לתמוך בכלכלה, גם לאחר הקלות ההון שנעשו בתקופה האחרונה. אולם באם תרחיש פסימי מאוד יתרחש בכל הנוגע לקורונה, אין להוריד עוד את דרישות ההון המשמשות כהגנה לבנקים.
"צופים התכווצות משמעותית, אנחנו לא אופטימיים"
במסיבת העיתונאים שקיימה נציגת הקרן, אווה פטרובה, היא אמרה כי "אנחנו לא מאוד אופטימיים בינתיים, מאחר והעולם עדיין מתמודד עם המגיפה וסגרים מוטלים במדינות שונות. תהיה לזה השפעה על ישראל. בישראל עצמה, למרות שהתמונה הכוללת נראת טוב יותר ממה שהיה לפני כן, לסגרים תהיה השפעה על הצמיחה, ואנחנו צופים התכווצות משמעותית השנה".
"בנסיבות הללו חשוב מאוד שהמדיניות הפיסקלית תשאר תומכת, ומסיבה זו צריך לאשר במהרה את תקציב 2021. התקציב נחוץ כדי לעדכן את המסגרות הפיסקליות ולסייע לצמיחה. תקציב 2021 צריך להמשיך לתמוך בכלכלה. צריך לבחון בזהירות את התמיכה, כי הסרתה מוקדם מדי עלולה להוביל למיתון גדול יותר. עם זאת, צריך מדיניות יותר מדויקת ומכוונת למשקי הבית ולחברות הפגיעות יותר.
בנוגע לחשיבות של אישור תקציב 2021 אמרה פטרובה: "חשוב להעביר את תקציב 2021 ללא קשר לנסיבות. אימוץ תקציב 2021 יהווה עוגן למדיניות, בלי קשר לזהות הממשלה. זה תקציב חשוב, בין היתר בגלל שהוא מהווה את הבסיס לדיון על צעדים לקראת צמיחה, והכלכלה צריכה תכנון קדימה. קידום מדיניות הכרחי לקידום הצמיחה, שיקום שוק העבודה וחזרה לפעילות של חברות".
עוד ציינה פטרובה, כי בקרן לא המליצו לממשלה לקצץ בהוצאות מאחר וגם כך ההוצאות האזרחיות של הממשלה נמוכות, ולא נכון לפגוע בהוצאה הממשלתית על שירותים ציבוריים בתקופה זו.