אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביום שאחרי, יש לחזק את השלטון המקומי צילום: יורם רשף

דעה

ביום שאחרי, יש לחזק את השלטון המקומי

אחת התובנות הברורות שעולות ממשבר הקורונה היא חשיבותן של הרשויות המקומיות בניהול חיי התושבים, כולל במצבי חירום. את הלקח הזה יש לקחת צעד אחד קדימה, ולהעניק לשלטון המקומי סמכויות רחבות בניהול ענייני הפנים, העסקים והכלכלה של הקהילות שעליהן הוא מופקד, תוך חקיקת חוק יסוד: השלטון המקומי

20.11.2020, 07:25 | ד"ר אסתר לוצאטו

כמו בסיפור סינדרלה, גילו בישראל של משבר הקורונה את כוחן של הרשויות המקומיות. אלה, בשיתוף עם פיקוד העורף, יזמו מהלכים לצמצום התחלואה, קיימו שיח פתוח ושקוף עם הציבור ואף שיתפו את הציבור בתהליך קבלת ההחלטות.

מתברר שהרשויות מסוגלות להחליט ולבצע: האם לפתוח מוקד בדיקות, למי להעביר מזון ואת מי מעבירים למלוניות. גם לממשלה התברר, כי הרבה יותר נכון לנהל את המשבר מקומית, תוך התאמת המגבלות והפתרונות למאפייניו הספציפיים של כל יישוב.

קראו עוד בכלכליסט

לאור זאת, ראוי לחשוב קדימה לעידן שאחרי הקורונה ולנסות לחזק ולבסס את מעמדו של השלטון המקומי בישראל, אשר למרות יתרונותיו נמצא בנחיתות חוקית, ניהולית וכלכלית אל מול השלטון המרכזי.

נכון להיום, ולמרות רפורמות חלקיות שנעשו, עדיין אין הסדר המגבש באורח ברור את מעמדו של השלטון המקומי בישראל ואת חלוקת האחריות בינו לבין השלטון המרכזי. ראשי ערים מצביעים על מצבים אבסורדיים שבהם אפילו כיוון מחדש של זמני רמזור יכול להתבצע רק על-ידי משרד התחבורה. הרשויות תלויות ב"ממונה על המחוז", שהוא פקיד של משרד הפנים, או ב"ממונה על השכר", שהוא פקיד במשרד האוצר. אפילו חופי הים לא שייכים לרשויות אלא למשרד הפנים.

הדבר בולט בתחומי הכלכלה. ערים נבחנות כיום על יכולתן למשוך לתחומן עסקים ולייצר מקורות הכנסה, אך יזם מקומי צריך לעבוד כמעט בלעדית מול השלטון המרכזי - ועדות מחוזיות, משרד הפנים, משרד הכלכלה.

נושא התקציב הוא קריטי לא פחות. במצב שנוצר כיום בישראל, הרשות המקומית אינה עצמאית ואינה יכולה לנהל את תקציבה באופן אחראי, לקבוע שיעורי ארנונה זולים על מנת למשוך חברות ועסקים, ולתת שירותים על-פי דרישת התושבים.

מתוך כל אלה, עולים קווי המתאר של הרפורמה הדרושה בשלטון המקומי. ראשית כל, יש לפעול לחקיקת חוק יסוד: השלטון המקומי, שטיוטות שונות שלו מונחות על שולחן הכנסת מזה כשני עשורים. תכלית חוק היסוד היא לחזק את מעמד השלטון המקומי בעיני האזרחים ובעיני השלטון המרכזי.

שנית, חייבים להביא לצמצום התלות של הרשויות המקומיות במשרדי הממשלה מבחינה תקציבית ותפקודית, תוך הרחבת אחריותן באמצעות העברה ישירה של התקציבים והסמכויות בתחומי הטיפול הנוגעים להן.

שלישית, יש להבטיח שהרשויות יקבלו את האחריות, המוטלת היום על משרדי הממשלה, לניהול כל העניינים הנוגעים לאזרח ולקהילה ולביצועם - תכנון ובנייה, חינוך, תרבות, רווחה, בריאות הציבור, תברואה, איכות סביבה, תחבורה וגם הביטחון האזרחי. הממשלה אינה יכולה להשתמש בשלטון המקומי רק כזרוע ארוכה למילוי תפקידים שלטוניים שונים והיא חייבת להבטיח לו סמכויות אוטונומיות רחבות.

אוטונומיה זו יכולה להועיל במיוחד בתחום החינוך. דוגמא טובה לכך היא פינלנד, בה העבירה הממשלה את האחריות בתחום החינוך לרשויות המקומיות, תוך הענקת גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר. התוצאה - פינלנד ניצבת כיום בין המדינות המובילות בציוני פיז"ה.

רביעית, יש להבטיח את יכולתו של השלטון המקומי למלא תפקיד בעיצוב פניה של הכלכלה המקומית. הדבר נוגע לתחומי תעסוקה, תעשייה, שירותים וצרכנות.

עם זאת, הסדרת מערכת היחסים שבין השלטון מקומי לבין השלטון המרכזי, תחייב קביעת אמות מידה ראויות וגלויות לביצוע תפקידיו של השלטון המקומי, תוך הבטחת שקיפות ובקרה.

תפקוד הגופים הממשלתיים הוא מסורבל, איטי וריכוזי. חיזוק השלטון המקומי הוא, על כן, מהלך ראוי התואם את הלקחים ממשבר הקורנה, אך בה בעת הוא מתכתב עם רוח התקופה. חיזוק השלטון המקומי יפגוש, להבנתי, מנהיגות מקומית ההולכת וצוברת השפעה, במיוחד בפריפריה, שם קם דור חדש של מנהלים ומנהיגים מקומיים בעלי חזון ויכולת ביצוע.

ד"ר אסתר לוצאטו היא מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו וחברת מועצת עומר 
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות