"בתרחיש אופטימי, רק ב-2023 התוצר לנפש יגיע לרמות שבהן היה לפני הקורונה"
ערן יעקב, מ"מ מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות המסים, אמר בכנס לשכת רואי החשבון: "הפכנו מרשות מסים גובה לרשות משלמת בסכומים שהגיעו ל-20 מיליארד שקל, וזה עוד יעלה". סמנכ"ל הרשות, רולנד עם שלם: "אנחנו בוחנים הליך גילוי מרצון כמהלך קבוע שיעוגן בחקיקה"
"רשות המסים בוחנת חידוש הליך הגילוי מרצון, כמהלך קבוע שיעוגן בחקיקה, וכן הגדלת תקרת הזיכוי בגין תרומות לפי סעיף 46", כך אמר היום סמנכ"ל רשות המסים רולנד עם שלם, במהלך כנס לשכת רואי החשבון שמתקיים בנושא "הערכות לתום שנת המס 2020". נוהל הגילוי מרצון האחרון הסתיים בסוף שנת 2019 ואפשר לבעלי הון שחור להסדיר את חבות המס שלהם מול רשות המסים, באמצעות הליך אנונימי, מבלי שיוטלו עליהם סנקציות פליליות.
במהלך הכנס הוסיף עם שלם כי הרשות בוחנת להקים ועדה לבחינת הכרה בניכוי של הוצאות מימון וועדה לבחינת מאפיינים של הכרה בהכנסה, לאור המציאות הכלכלית המשתנה בשנים האחרונות.
קראו עוד בכלכליסט
ערן יעקב, מ"מ מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות המסים אמר בכנס כי "בתרחיש אופטימי של התאוששות הדרגתית וירידה בפגעי הנגיף, אנחנו צופים שבתוצר לנפש נגיע רק ב-2023 לתוצר לנפש טרום המשבר". עוד אמר, כי "המשבר התחיל להשפיע על הכלכלה במחצית מרץ, עם הטלת הסגר, והגירעון של מדינת ישראל הולך ותופח, והגיע ל-14%. וגם בהסתכלות קדימה ל-2023 – עדיין נהיה בגירעון גבוה (בתרחיש אופטימי יעמוד על כ-4% ובתרחיש פסימי יעמוד על כ-5.5%). אחד המדדים למדוד כלכלה זה יחס חוב תוצר וההכנסה של משק, ובהקשר הזה בתרחיש אופטימי אנחנו נהיה סביב 80% חוב תוצר אבל בתרחיש פסימי אנחנו במקומות פחות טובים, סביב 90%. זה לא תלוי בנו. זה תלוי בנגיף ובהתנהלות של אזרחי המדינה, אם הם יעמדו בכללים, יחבשו מסיכות וישמרו על המגבלות".
לדבריו, "הפכנו מרשות המסים שהיא רשות גובה לרשות מיסים שהיא רשות משלמת בסכומים שהגיעו ל-20 מיליארד שקל, וזה עוד יעלה. הרשות לא חפה מטעויות שיתוקנו ומתוקנות לאורך כל הדרך, אבל עשינו זאת בצורה הטובה ביותר. פעלנו תחת אש בכוח אדם חלקי, ועד כה חילקנו כ-20 מיליארד שקל".
לדברי נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק "לנוכח משבר הקורונה המתמשך, פנינו לאחרונה לשר האוצר ולמנהל רשות המסים בהצעה לחוקק הוראת שעה לעידוד חלוקת דיבידנדים. מהלך זה לא רק שיביא לגביית מס בהיקף מיליארדי שקלים לקופת המדינה ולשיפור יחסי חוב תוצר, אלא גם יביא להגדלת הצריכה הפרטית המהווה מנוע צמיחה חשוב למשק בכלל, בתקופה זו של המשבר. כמו כן, יש להניח שחלק משמעותי מהגידול בצריכה הפרטית יופנה לרכישה מתוצרת התעשייה הישראלית 'כחול לבן', הזקוקה לכך בימים קשים אלה, ובכך יסייע לשפר את מצב המשק והמגזר העסקי".
לדברי עו״ד אינגה אייזנברג ממשרד אייזנברג שנער ושות׳, אשר מנהלת מספר הליכי גילוי מרצון, "אמירת בכיר הרשות אינה מפתיעה, בהתחשב במצבה של קופת המדינה. בקרב בעלי הון שטרם הספיקו לגלות אותו במסגרת הנהלים הקודמים, או שצברו את הונם בשנה האחרונה, התגבשה בשבועות האחרונים ההבנה שבקרוב תיפתח אפשרות להכשיר את הונם, והם אף החלו להיערך לכך בשבועות האחרונים״. לדברי איזנברג, נדיר שהרשות מגלה מראש על כוונתה לפתוח את המסלול מחדש שכן יחד עם התחלת נוהל הגילוי מרצון מתחילה גם אכיפה אגרסיבית מצידה של הרשות - בעיקר כדי ליצור תמריץ לפנות לגילוי. ״כך או כך, אנו מפצירים בכל מי שהנוהל עשוי להיות רלוונטי עבורו, לא להמתין, אלא להיערך אליו כבר עכשיו, שכן ההיערכות מבחינת איסוף מסמכים וחומרים שונים דורשת לעיתים זמן ומחשבה״.