יונדאי סונטה הייבריד: שובה של מכונית המנהלים

שוק הרכב הישראלי הוא שוק של מספרים וכללים, לא שוק של מכוניות. בשווקים רבים בעולם הכלל פשוט: יצרן רכב מייצר מכונית טובה, הציבור קונה את המכונית הטובה. בישראל זה עובד אחרת: יצרן רכב מייצר מכונית. לאחר מכן יצרן הרכב מעביר לישראל את הניירת הדרושה כדי לקבוע את היקף מס הקנייה על הרכב. אם מס הקנייה מתאים, יש לבדוק אם המכונית שייכת לאחת המדינות שישראל מתירה מהן יבוא. לאחר מכן יש את עניין הסכמי הסחר החופשי וגם החובה לייבא את המכונית מנמל שנמצא במדינה בה יש לישראל הסכמי סחר חופשי, למניעת הונאות. עם כל זה, אין פלא שלפעמים מגיעות לשוק הרכב הישראלי מכוניות שלא ברור אם הגיעו בטעות או בכוונה תחילה. חלקן הן ניסיון להרוויח כמה שקלים על חשבון הצרכן הישראלי שמקבל מכונית שנחשבת זולה באמריקה ונחשבת גם מזהמת בישראל – וחלקן פוגעות בול, כמו יונדאי סונטה.

להלן ההסבר המעט מורכב על מדוע יונדאי סונטה החדשה מיובאת לישראל: יונדאי סונטה היא רכב היברידי, אחרת אין כל טעם לייבא אותה, בגלל צריכת הדלק. אך יונדאי אינה משווקת את סונטה באירופה. היא כן משווקת אותה בארצות הברית. אבל בארצות הברית מדברים במיילים ובגאלונים, כך שיונדאי היתה צריכה להגיע למדינה אחרת, קנדה, בה עדיין סופרים בקילומטרים. זה לא הכל: קנדה היא אחת ממדינות נפטא, כלומר יש לה חוזה סחר חופשי עם ישראל. גם זה לא הכל: ליונדאי סונטה יש את מערכת ההנעה אשר מאפשרת לה לעמוד בדרישות של רשות המסים בישראל ולכן מוטל עליה מס קנייה מופחת, 45% "בלבד" עד ינואר. לאחר מכן מס הקנייה יעלה. כעת ליבואנית יונדאי נותר רק לייבא אלפי מכוניות לפני ינואר ולמכור אותן לציבור לפני ההתייקרות, זאת בהנחה שברשות המסים לא יחליטו להטיל ברגע האחרון עוד מגבלות על הצרכן. קופת המדינה הידלדלה בקורונה ועם ישראל צריך לשלם.

משתדלת מדי

יונדאי סונטה על דורותיה הקודמים מעולם לא היתה מכונית שמייצרת אסוציאציות של הצלחה, עוצמה, סגנון חיים או כל ביטוי אחר שנהגה בישיבות סגורות במשרדי פרסום. יונדאי סונטה מאז ומתמיד היתה יעילה על גבול המשעממת, עם נטייה קלה בכיוון המשעממת. יונדאי סונטה החדשה מעוניינת לשבור את הקו המנחה של השיעמום. והיא מצליחה, אבל לפעמים יותר מדי משתדלת. יונדאי סונטה החדשה היא מכונית בעלת חמש דלתות ולא ארבע, יש לה ישבן נמוך וזורם, פנסים אחוריים עם סנפירים קטנים ומוגזמים שמיועדים כנראה לתעל את האוויר שזורם מעל ישבנה במהירויות גבוהות, ויש לה גם חרטום שמזכיר את זה של הדגמים היותר בכירים של יונדאי.

יונדאי סונטה הייבריד | צילום: עמית שעל

מישהו ביונדאי מעט הגזים עם הכרום ועם תאורת ה־LED מקדימה, אך מעבר לכך, יונדאי סונטה היא מכונית נאה להפליא. במפתיע, דווקא החרטום שלה אנונימי יחסית לישבן, אולי בגלל זה ביונדאי השתוללו עם הכרום מקדימה, מתוך קנאה במעצב הישבנים של יונדאי שהחליט להדגיש את קו הירכתיים דווקא מאחור כדי שהפנסים האחוריים ינוחו בתוך צמד גומחות מפוסלות בצדי היונדאי. כשהעיצוב מוצלח, הגלגלים גדולים. אלה של סונטה לא מספיק גדולים ומעט חבל, אבל כנראה שביונדאי יודעים למה. צמיגים יותר אגרסיביים יפגעו בנוחות הנסיעה.

יונדאי סונטה הייבריד מבפנים | צילום: עמית שעל

תא הנוסעים של סונטה החדשה מנגן חזק מאוד על טכנולוגיה. טכנולוגיה שסביר להניח שאין למתחרים המועטים, לפחות לא בשלב זה. עיקר תשומת הלב בלוח המחוונים: ביונדאי לקחו את הנוף שנשקף בנקודה המתה בצדי הדרך והתקינו שני מסכים בתוך לוח המחוונים. באאודי לדוגמה עושים את זה גרוע, ביונדאי עושים את זה מצוין. מדובר במאפיין בטיחותי שהלוואי והיה לעוד יצרנים.

מערכות הבטיחות מושלמות. בקרת סטייה אקטיבית, בקרת נסיעה לאחור, הסונטה מאובזרת היטב. תא הנוסעים עצמו גדול מאוד ורק במושב האחורי חסר מעט מקום לראש. איכות החומרים מעידה שיונדאי סוף־סוף הצליחה להדביק את הפער מהמתחרים האירופיים, אבל עדיין דורשת מעט יותר תשומת לב באיכות החומרים, במיוחד בחלק התחתון של לוח המחוונים שמזכיר שעור וכרום אף פעם לא משתלבים היטב עם פלסטיק פשוט למגע, מהסוג שניתן למצוא גם ביונדאי אלנטרה.

עד אילת ובחזרה

הסיבה העיקרית להגעתה של יונדאי סונטה החדשה לישראל היא היותה היברידית. ללא המערכת ההיברידית, למעשה אין כל כדאיות ביבוא היונדאי לישראל. שוק הרכב הישראלי אוהב להמליך להיטי מכירות על סמך אופנה, על סמך נראות ועל סמך זיכוי מס. סונטה מצוידת במנוע בנזין בנפח 2 ליטרים אשר משודך למנוע היברידי. מערכת ההנעה ההיברידית עובדת היטב, היא מאפשרת לסונטה לשהות פרקי זמן ממושכים במצב החשמלי, מה שמתבטא בצריכת דלק מרשימה של כ־16 ק”מ לליטר בנסיעה יום־יומית.

התנהגות הכביש של הסונטה מבהירה היטב למי המכונית מיועדת. היא מכונית שיוט, כלומר היא נוחה למדי כל עוד המהירות נשארת בתחום השפוי. שיכוך הזעזועים שלה טוב למדי, ובסך הכל מדובר במכונית שמאפשרת לנסוע לאילת ובחזרה ואולי אפילו להישאר על טיפות הדלק האחרונות. עבור רוב הלקוחות הפוטנציאליים, מדובר בדיוק במה שצריך.

השורה התחתונה היא שיונדאי סונטה נכנסת לשוק אפרורי למדי שממדיו הולכים ומתכווצים משנה לשנה. בעבר מכונית מנהלים עממית נחשבה לסממן של הצלחה. כיום מנהלים נוסעים ברכבי כביש־שטח ומשאירים את המכוניות המשפחתיות המגודלות הללו לחברי כנסת ולמי שבאמת מבין שיש מכוניות סדאן שהרבה יותר נעים להתנהל בהן מרכבי כביש־שטח. בקטגוריה אפרורית כזו התנהגות כביש ספורטיבית אינה מהווה גורם משיכה, עיצוב מוחצן הוא מאפיין שזוכה להתייחסות מועטה אם בכלל, ומה שקובע בסופו של דבר הוא רואה החשבון: מרווח פנימי, זיכוי מס, צריכת דלק, אביזרי בטיחות. כל היתר, כלומר איכות נסיעה טובה, עיצוב אשר מוחרג מן העדר ומערכת הנעה טובה הם בגדר בונוס. במקרה של הסונטה, בכל מקרה מדובר באחת המתחרות הבודדות בקטגוריה וכל עוד היא תמשיך לקבל את הטבת המס ההיברידית, מדובר באחת הבחירות היותר טובות בקטגוריה.