אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
 לא זבנג וגמרנו: אין טכנולוגיה אחת שתעצור את הקורונה צילום: ACLU

דו"ח טכנולוגי

לא זבנג וגמרנו: אין טכנולוגיה אחת שתעצור את הקורונה

דו"ח שמפרסם היום המכון הישראלי לדמוקרטיה קורא למדינה להפסיק להתבסס על כלי השב"כ שפוגעים בפרטיות הציבור הרחב ולא הוכחו כיעילים ולעודד יוזמות מקומיות ונקודתיות שיאפשרו לייצר שגרת קורונה במקומות העבודה, בבתי הספר, בקניונים ובתי העסק הקטנים

23.11.2020, 10:17 | עומר כביר
היום (ב') ב-11:30 תתכנס ועדת המשנה לשירותים חשאיים על מנת לשוב ולדון באיכוני השב"כ, וכנראה להאריך פעם נוספת את המעקב של ארגון הביון החשאי נגד אזרחי ישראל במסגרת המאמצים להגבלת התפשטות הקורונה. לדיונים אלו יש כבר מעין ריטואל קבוע:. נציג משרד הבריאות עולה ומציג נתונים שונים ומשונים על הצלחת השימוש בכלי השב"כ, נציגי משרדים וגופים אחרים מדברים על הכלי, הח"כים מתדיינים ביניהם, ולקראת סוף הדיון מקבלים כמה מומחים שזומנו להשתתף בו מספר דקות להציג את עמדותיהם. לפחות כמה מהם יזכירו את החלופה האזרחית בדמות האפליקצית מגן 2, ויבקרו את המאמצים הזניחים שעשה משרד הבריאות על מנת להטמיע אותה ואת שיעורי השימוש הנמוכים בה.

בדיון שייערך היום צפוי הריטואל הזה להישבר, אחרי ש-22 מומחים שונים, משתתפים קבועים בדיונים אלו, החליטו להחרים אותו ואת ההצגה הקבועה שלו, במסגרתה דבריהם לא זוכים להתייחסות רצינית ולא משתלבים במהלך קבלת ההחלטות.

החרם הוא הזדמנות טובה להתייחס להנחת יסוד אחרת שמלווה את הדיונים סביב איכוני השב"כ: הקונספציה שמגן 2, אפליקציית איתור מגעים שמפותחת ומופצת על ידי הממשלה, היא הפתרון הטכנולוגי להתמודדות עם משבר הקורונה. "הדרישה לראות כלי יחיד מתפקד כחלופה מרכזית לשב"כ היא דרישה מופרכת", טוען דו"ח חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתבו עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר. "עשרה חודשים לתוך המגיפה מסתבר כי יהיה צורך במגוון של דרכים, ממשלתיות ומסחריות, כדי לאפשר למשק לשוב לתפקוד. הקונספציה שלפיה מול הכלי של השב"כ יש להעמיד כלי חלופי אחד לאחד, הולכת ומתבררת כקונספציה שגויה". הפתרון המוצע: במקום אפליקציה ריכוזית אחת שמפותחת, מופצת ומופעלת על ידי הממשלה, שורה של אפליקציות איתור מגעים מקומיות מטעם מוסדות חינוך, מקומות עבודה, מרכזי מסחר, שכונות ועוד.

אפליקציית המגן 2 של משרד הבריאות אפליקציית המגן 2 של משרד הבריאות אפליקציית המגן 2 של משרד הבריאות

מדובר בעמדה יוצאת דופן, שחורגת מהקו שהובילו מומחים רבים עד עתה, כולל מחברות הדו"ח עצמן, ושליווה את הדיונים סביב איכוני השב"כ מהרגעים הראשונים שלהם. קו זה השתקף בלא מעט כתבות ופרשנויות שהופיעו ב"כלכליסט" ובמדור זה. "בכל העולם, חוץ מסין וסינגפור, משתמשים באפליקציה", אמרה שוורץ אלטשולר במאי, בכתבה שכותרתה "פתרון קל מדי: יש אלטרנטיבה למעקב שב"כ". "פונים לאזרחים, אומרים להם להוריד אפליקציה. מדינות עבדו חודש לייצר פתרון. קנו מחברות, פיתחו בעצמן. בארץ יש חברות שמוכרות פיתוחים כאלו למדינות אחרות. עשו את אפליקציית מגן ולא השקיעו כלום בהטמעה".

שבועיים מאוחר יותר, תוך שהוא מבקר את החלטת הממשלה לקדם הצעת חוק שתסדיר את איכוני השב"כ לטווח ארוך, אמר עו"ד חיים רביה ממשרד עוה"ד פרל כהן צדק לצר ברץ, מהמשפטנים המובילים בתחום הפרטיות בישראל: "משרד הבריאות מורח את הזמן לפיתוח אפליקציית מגן כאילו אין תקופת חירום. במקום ללכת בדרכים שמתוות דמוקרטיות מתקדמות אחרות ולהתבסס על אפליקציות לניטור קירבה המותקנות באופן וולונטרי אצל המשתמש והן מדויקות יותר מאיכון סלולרי - המשרד שם את כל יהבו על ניטור השב"כ".

אם היו ביקורות על האפליקציה, הן היו נקודתיות ותכליתיות, על אופן הפיתוח או ההטמעה שלה, לא על הקונספט של השימוש בה. "העובדה שגם השב״כ עובד ברקע וגם מבקשים מהציבור להוריד אפליקציה תקשה על היכולת להחדיר את המגן 2 לשימוש נרחב", אמר פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה אחרי השקת מגן 2 ביולי. "אנשים יגידו לעצמם, 'למה אני צריך שני מקורות שמאכנים אותי, ואז אולי יהיה יותר סיכון שאשלח לבידוד?' הצענו בוועדת חוץ וביטחון שיאפשרו את השימוש במגן 2 ללא השימוש בשב״כ".

לאורך הדרך זוהו בעיות שונות באפליקציה, נקודתיות ועקרוניות כאחד, והישראלים לא בדיוק נהרו להתקין אותה אך מגן 2 עדיין נחשבה לכלי מרכזי בארגז הכלים של המדינה להגבלת התפשטות המגפה, לצד פתרונות אחרים כמו מערך חקירות אפדימיולוגיות נרחב והסברה סבירה. הדו"ח של ארידור הרשקוביץ ושוורץ אלטשולר מבקש עתה לשנות את הפרדיגמה, ומציע גישה חדשה לגמרי לאפליקציות איתור המגעים.

בתחילתו, סוקר הדו"ח את השימוש באפליקציות איתור מגעים דוגמת ״המגן" במדינות שונות בעולם, ומעלה ממצא מעניין: לא רק לישראל יש בעיות איתן. "בחלוף כעשרה חודשים מפרוץ המגיפה נתוני האימוץ וההטמעה של היישומונים במדינות שונות ברחבי העולם עומדים על ממוצע של כ-20%", נכתב. "כלומר, לא ניתן לראות בהם, בתצורה הנוכחית, כלי שתרומתו להתמודדות עם המגיפה היא משמעותית. במרבית המדינות אחוזי ההטמעה הנמוכים נובעים מהיעדר אמון של הציבור בממשלה ובחברות הטכנולוגיה בנוגע לשימוש הנעשה במידע אישי אודותיו באמצעות היישומון ופחד מפני היווצרותה של 'מדינת מעקב'".

בצרפת, למשל, שיעור ההטמעה של אפליקציית איתור המגעים שפתחה הממשלה מוערך ב-3%, בשוויץ, מוערך שיעור המשתמשים ב-15%, בגרמניה הורדה האפליקציה 18 מיליון פעמים, אך מספר המשתמשים בה מוערך ב-15 מיליון (17% מהאוכלוסייה), באיטליה שיעור ההטמעה במחוזות השונים נע בין 5.4% ל-15.1%, וביפן הורדה האפליקציה על ידי כ-6% מהאוכלוסייה והיא לא משמשת כלי חשוב להתמודדות עם המגיפה.

סוגיה אחרת קשורה לקושי להעריך את יעילות האפליקציות דוגמת ה"מגן". מחקר של חוקרים מאוקספורד ומגוגל קובע כי "אחוז הטמעה של 15% מהאוכלוסייה עשוי להביא לירידה של בין 6%-8% במספר ההדבקות ושיעור התמותה", נכתב בדו"ח, אבל מסייג וקובע ש"הדבר יקרה רק אם מערכת איתור המגעים המדינתית תתבסס על שילוב צוותי חקירות אפידמיולוגיות אנושיים מקצועיים ובכמויות המתאימות עם היישומון". ישראל רחוק משיעור הטמעה הזה, שלא לדבר על שילוב ״המגן" עם מערך חקירות אפידימיולגיות.

מעקב אחר אזרחים , צילום: שאטרסטוק מעקב אחר אזרחים | צילום: שאטרסטוק מעקב אחר אזרחים , צילום: שאטרסטוק

ואולם, הדו"ח מוסיף וטוען שגם בהטמעה רחבה, טכנולוגיית איתור מגעים אינה יעילה דיה: "גם כאשר השימוש בטכנולוגיה הוא מנדטורי וחל בכפיה על כלל האזרחים, יעילותו אינה גבוהה. זהו למעשה הלקח שלמדנו מהשימוש שנעשה באיכוני השב"כ - אחוזי השגיאה הגבוהים שלו לצד אחוזי הדיוק הגבוהים יותר של החקירות האנושיות, מלמדים על יעילותו הנמוכה. מדו"ח מבקר המדינה עולה תמונה ברורה לפיה האפקטיביות של השימוש בכלי של השב"כ נמוכה מאד ומובילה לשיתוק מתמשך של המשק. כפי שציין המבקר, גם אם מספר החולים המאומתים שאותרו באמצעות המגעים שאיתר השב"כ הינו גבוה יחסית (ועומד על כ-30%), היחס בין מספר האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד לבין מספר האנשים שהתבררו כחולים עומד על 3.5% בסבב ההפעלה הראשון ועלה במקצת בסבב ההפעלה הנוכחי ל-4.6%. המשמעות היא שאנשים רבים, שכלל לא היו במגע קרוב עם חולה מאומת, נדרשו להיכנס לבידוד ונמנעה מרבים מהם האפשרות להתפרנס במשך תקופה זו שלא לצורך".

ביסוד הבעיות השונות באפליקציות איתור מגעים מצביעות מחברות הדו"ח על כמה קשיים, כמו העדר אמון והסברה או קושי טכנולוגי, כאשר המשמעותי בהם הוא חוסר ההבנה לגבי חשיבות השימוש באפליקציה וחוסר הזדהות עם הצורך להתקינה. "כאשר מדובר ביישומון מדינתי, מדובר בפער גדול מידי להכלה", נכתב. "לכן, הדרך המועדפת להתגבר על הפער היא באמצעות שינוי הפרדיגמה – במקום לעבוד 'טופ דאון', כלומר לייצר יישומונים מדינתיים, לעודד יוזמות 'בוטום אפ', כלומר, יוזמות מקומיות המגיעות ממקומות עבודה, מקומות מסחר, בתי ספר, בתי חולים, קהילות קטנות ועוד".

מחברות הדו"ח, מימין תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה מחברות הדו"ח, מימין תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה מחברות הדו"ח, מימין תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מדובר בתפיסה שזכתה להכרה מצד חוקרים שונים, שסבורים שיש לאמץ אפליקציות איתור מגעים קודם כל בקבוצות ובאוכלוסיות קטנות, כשלב התחלתי להטמעה לאומית. ובמקומות רבים, זה כבר מה שקורה בשטח: "פתרונות לאיתור מגעים טכנולוגי צצים בחודשים האחרונים כפטריות אחרי הגשם ורובם מבוססים על פתרונות קיימים למציאת הקשר בין משתמשי טלפונים חכמים לבין מרחבים פיסיים (למשל סריקת קודי QR; שימוש בגלי רדיו; שימוש בבלוטות' באמצעות מכשירים חכמים שמותקן בהם אותו היישומון ועוד).

"פתרונות אלה אמורים לתת מענה למקומות מתוחמים כגון רכבת (בחלוקה לקרונות); בתי ספר; קניונים; מקומות עבודה גדולים ובתי חולים. הם אמורים להיות רגישים מספיק באופן שיוכל להתייחס למתחמים שונים בתוך המקומות הללו, כך שלמשל לא יהיה צורך להכניס לבידוד מפעל שלם במקרה של עובד אחד שחלה. הם צריכים להיות מדוייקים (כלומר מבוססים על שילוב של טכנולוגיות, למשל בלוטות' ו-ווייפיי, או בלוטות' וסריקת קוד) ובעיקר – כאלה שהטמעתם תהיה רחבה מאוד. הטמעה רחבה יכולה להתקיים במקום שבו קל יחסית לחייב התקנת יישומון, למשל במקום עבודה או כתנאי כניסה למרכז קניות, לבתי עסק קטנים (מסעדות, מספרות וכיו"ב), לבית ספר (בעיקר בתי ספר תיכון בהם לתלמידים יש טלפונים חכמים) או לרכבת. כך, ניתן יהיה לייצר 'שגרת קורונה' יעילה".

ההמלצות של הדו"ח אינן חד-משמעיות או פשוטות. המחברות פוסקות שיש להפסיק את איכוני השב"כ, שמהווים פגיעה נרחבת בזכויות אדם ושאינם יעילים מספיק, אך לא מקדמות דרך פעולה חלופית אחת, וסבורות ש הממשלה צריכה להמשיך לפתח את ״המגן" (תוך התבססות על הפלטפורמה המשותפת של גוגל ואפל, בניגוד מצב כיום, לספק פתרונות חלופיים ' לאזרחים שאין ברשותם סמארטפון ולחייב בחקיקה התקנת אפליקציה או סריקת קוד QR כתנאי כניסה למקומות ציבוריים.

ניטור חולי קורונה, צילום: שאטרסטוק ניטור חולי קורונה | צילום: שאטרסטוק ניטור חולי קורונה, צילום: שאטרסטוק

ואולם, ההמלצה המרכזית נוגעת לשינוי בתפיסת התפקיד של המדינה בתחום זה, וקוראת לה להתחיל לתפקד כרגולטור של הטכנולוגיה ולא כספק שלה. "יש להיערך לפיתוחן של, ואף לעודד באופן אקטיבי, יוזמות במקומות עבודה, בקניונים, בבתי קולנוע, בבתי עסק קטנים כמו מסעדות ומספרות, בבתי ספר ובבתי חולים", נכתב בדו"ח. "תפקיד המדינה הוא לפעול כרגולטור בתחום יישומוני מעקב המגעים. זאת, כדי למנוע מצב של 'מגדל בבל' של יישומונים ולהבטיח תאימות ביניהם לשם הגברת היעילות ולטובת המשתמשים; לייצר תקינה שלהם; לקבוע כללי מותר ואסור בחיוב אזרחים, קונים ועובדים להתקין אותם על מכשירים; ולהגן על זכויות המשתמשים. העובדה שמדינת ישראל כשלה ביכולתה לספק לאזרחיה יישומון מתפקד, הופכת את התפקיד הזה לחשוב עוד יותר".

מתחילת המשבר, חיפשנו פתרון טכנולוגי פשוט שיהפוך את החיים שלנו לקלים יותר. בעבור המדינה זה היה בעיקר איכוני השב"כ, בעבור מומחים רבים זו אפליקציית ״המגן". אבל המציאות היא שנדיר מאוד שלבעיות מורכבות יש פתרונות פשוטים, ומגיפת הקורונה היא מהבעיות המורכבות ביותר שהאנושות התמודדה איתן מאז מלחמת העולם השנייה.

הדו"ח קורא במפורש לשינוי פרדיגמה: מעבר מאפליקציית איתור מגעים ריכוזית אחת למספר רב של אפליקציות ביזוריות. אבל הסאב-טקסט שלו עוסק בשינוי משמעותי עוד יותר, הצורך להשתחרר מהחשיבה שיש פתרון של "זבנג וגמרנו", שאם רק נמצא את הטכנולוגיה הנכונה (או אפילו את החיסון המתאים) נוכל להשתלט על המגפה ולהשאיר את הסיוט הזה מאחורינו. כל התמודדות מוצלחת עם הקורונה דורשת שורה של פתרונות, מוצלחים יותר או פחות, קלים וקשים ליישום, ריכוזיים וביזוריים, מקוריים ושמרניים, ויישומם יהיה מורכב, מבלבל ומאומץ. רק ברגע שמדינת ישראל תבין זאת, היא תתחיל לצעוד בדרך האמיתית להגבלת המגפה לטווח-ארוך.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות