למרות התורים בכניסה לחנויות: הצריכה עדיין לא חזרה לשגרה

התורים הארוכים המשתרכים בכניסה לחנויות בשבועיים האחרונים מתעתעים: איך ייתכן שאנחנו נמצאים במשבר כלכלי עמוק, וכוח הצריכה לכאורה לא נפגע? הסיבות לעלייה בהיקף הרכישות נעוץ משילוב של כמה גורמים כמו פתיחתם מחדש של החנויות ומרכזי הקניות הפתוחים שהיו סגורים במשך חודשיים, חגי הקניות המאפיינים את חודש נובמבר, והשינוי הכמעט מיידי שאירע במזג האוויר בתקופה זו, שמצריך רכישת פריטים לחורף. אולם הצצה מעמיקה יותר לנתונים מראה שהמצב מורכב יותר. המשק אמנם נמצא בשלבי התאוששות מהסגר השני, אבל עדיין אי אפשר לומר שחזרנו לפעילות כמו בימי שגרה. על פי דיווחיהן של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל, היקף השימוש בכרטיסי אשראי ירד ב־3.4% ברבעון השלישי ל־92.6 מיליארד שקל.

תורים בחנויות הרחוב לאחר הסרת הההגבלות. החזרה לשגרת עסקים עדיין רחוקה | צילום: אלעד גרשגורן

את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימו שלוש חברות כרטיסי האשראי עם ירידה של 4.8% בהיקף השימוש בכרטיסים ל־256 מיליארד שקל. יוצאת דופן מבין החברות היא כאל שהצליחה לצמוח במחזורים בכ־1.5% ברבעון האחרון, בעיקר על רקע גידול בנתח השוק בכרטיסי האשראי הבנקאיים.

אין ספק שהנתונים הנוכחיים בשימוש בכרטיסי אשראי טובים יותר מאשר נתוני הסגר הראשון. בסגר הראשון הצניחה בשימוש בכרטיסי אשראי הגיעה לשיא ל־40%, בעוד בסגר השני היא עמדה על אזור ה־10%.

נראה כי הציבור מתחיל להתרגל לשגרה הכוללת גם סגר, ומגיב הרבה פחות בהיסטריה לעומת הסגר הראשון, אז ענפים רבים שותקו והציבור הסתער בעיקר על רשתות המזון. גם ההתאוששות מהסגר השני היתה מהירה יותר, ובענפים כמו ביגוד והנעלה ומוצרי חשמל נרשמה אפילו עלייה בשימוש בכרטיסי האשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ההתאוששות המהירה יותר גם מתבטאת בירידה בהיקף כרטיסי האשראי שאינם פעילים. כרטיס אשראי לא פעיל מוגדר על ידי בנק ישראל ככרטיס שלא נעשה בו שימוש במשך שלושה חודשים. בעקבות הסגר הראשון והירידה החדה בהיקף הפעילות במשק נרשם במחצית הראשונה של השנה זינוק של 11.5% במספר הכרטיסים שאינם פעילים ל־2.62 מיליון כרטיסים, בעוד שהמספר הכולל של הכרטיסים בשוק באותה תקופה עלה ב־1% בלבד. ברבעון השלישי כבר מתחילה להירשם חזרה לשגרה, ומספר הכרטיסים שאינם פעילים ירד ב־3% ל־2.54 מיליון כרטיסים.

למרות הסימנים המעודדים, המשק עדיין לא חזר לרמת שגרה. ראשית, צריך לזכור כי היקף הצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי עומד בממוצע על 8% בשנה, כך שגם אם בענפים מסוימים רמת הרכישות בכרטיסי אשראי חזרה לרמתה בשנת 2019, מדובר בהאטה לעומת הנתונים שהיינו מצפים לראות בשנת שגרה.

שנית, הפעילות בכרטיסי אשראי בחו"ל ירדה דרמטית בגלל הקיפאון בתיירות, וגם היקף הרכישות מאתרים בחו"ל ירד השנה. לכן חלק מהשיפור בפעילות המקומית נובע מהיעדר הפעילות בחו"ל, מה שמנתב יותר פעילות לרכישות מקומיות.

עדות נוספת לירידה בצריכה היא בכל הקשור לאשראי הצרכני. הלוואות אלו היו מנוע צמיחה לחברות כרטיסי האשראי בשנים האחרונות, ואילו צמיחה זו נעצרה בחריקת בלמים השנה.

ההיקף הכולל של תיק ההלוואות של חברות כרטיסי האשראי ירד מתחילת השנה ב־3.2% ל־14.6 מיליארד שקל. ישראכרט צמחה בשיעור של 3.5%, ואילו מקס בלטה בירידה של יותר מ־8% בהיקף תיק ההלוואות. הירידה הזו בענף נבעה מכך שחברות כרטיסי האשראי הידקו את מדיניות החיתום ולא הרבו לחלק הלוואות כמו בימי שגרה. סיבה נוספת היא הירידה בהיקף הצריכה שהביאה לירידה בביקוש לאשראי.

בענף מציינים כי בשבועות האחרונים יש יותר עלייה בביקוש, אבל גם כאן ספק אם חברות כרטיסי האשראי ישובו בקרוב לשיעור הצמיחה שהן הציגו בשנים האחרונות.