אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך צנח המטבע האמריקאי לשפל של 12 שנה? צילום: גטי

פרשנות

איך צנח המטבע האמריקאי לשפל של 12 שנה?

יצוא שירותי ההייטק לא נפגע ממשבר הקורונה ודחק את הדולר לשפל של 12 שנה מול השקל, על אף מחיקת ההכנסות מתיירות. חוזקה זו של הכלכלה המקומית היא הסיבה לכך שאפילו המשבר התקציבי לא פגע בדירוג האשראי של ישראל

24.11.2020, 08:03 | אדריאן פילוט

בשיא המשבר הכלכלי והבריאותי החמור ביותר שידעה כלכלת ישראל, כאשר האבטלה נוסקת ל־21% והמיתון צפוי להיות החמור ביותר אי פעם, מגיע המטבע הישראלי לאחד משיאי עוצמתו, נסחר תמורת 3.32 שקלים לדולר ומתקרב לרמה הגבוהה ביותר שרשם ב־2008 (3.23 שקלים לדולר).

לפני שמתחילים לדבר על "הספקולנטים" שמבקשים לעשות סיבוב על השקל, כדאי להתרכז בנתונים האמיתיים של המשק הישראלי - מה שמכונה הנתונים הפונדמנטליים, שאותם מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי חודש. מי שמכיר את הנתונים, ופחות מושפע מאגדות אורבניות על פיננסיירים תאבי רווחים בלונדון ובניו יורק, לא צריך להיות מפתע בכלל: הנתונים מונחים על השולחן והם מעלים תמונה ברורה וחדה.

קראו עוד בכלכליסט

ראשית כל, כדאי להסתכל על החשבון השוטף של מאזן התשלומים. התנועות בו מתארות את הכניסה והיציאה של מט"ח אל תוך המשק ומתוכו החוצה שנובעות מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות, השקעות פיננסיות ועוד. לפרמטר הזה יש השלכות ישירות על שער החליפין של המטבע המקומי אל מול מטבעות של שותפות הסחר והמדינות המשקיעות של ישראל שכן כניסה מאסיבית של דולרים, מבשר על התחזקות השקל אל מול הדולר ולהיפך.

בסך הכל, מט"ח לא מתנהג באופן שונה מאוד מעגבניות: אם יש הצפה של עגבניות (דולרים ) - מחירן יצנח (היחלשות הדולר). ניתן לומר כי משק שסובל מגירעון בחשבון השוטף צפוי לסבול מפיחות במטבע המקומי שלו כי אותו מט"ח עלול להיות בחסר. ולפיכך. נהוג לומר כי העודף או הגירעון בחשבון השוטף הוא הפרמטר הכלכלי העיקרי שמסביר פיחות או יסוף של המטבע המקומי.

והתמונה שחושפים הנתונים היא חד משמעית: במחצית הראשונה של 2020 – הכוללת את התפרצות מגיפת הקורונה ואת הסגר הראשון - הגיע העודף בחשבון השוטף לרמה של 7.8 מיליארד דולר. קרי, בששת החודשים הראשונים של השנה, נכנסו נטו (ההפרש בין מה שנכנס למה שיצא) כמעט 8 מיליארד דולר במטבע חוץ. זהו אחד הנתונים הגבוהים בתולדות המשק הישראלי. וזה התרחש, כאמור, בשיא המיתון הגלובלי ובשיא של מגיפת חסרת תקדים.

איך זה קרה? ההסבר המיידי: יצוא שירותים לרבות יצוא ההייטק - מנוע הצמיחה הבלתי מעורער של המשק המהווה כשני שלישים מיצוא השירותים הכולל.

יצוא השירותים של ישראל כמעט הוכפל בין 2016 ל־2019 מ־6.5 מיליארד דולר ל־12.5 מיליארד דולר (נתוני מחציות). אחרי ירידה דווקא במחצית האחרונה של 2019 ערב הקורונה, היה ניתן לצפות לקריסה - כמו שקרה לשאר המשק. ובכן, ההיפך הוא הנכון: יצוא השירותים של ישראל עמד במחצית הראשונה של 2020 על 12.4 מיליארד דולר – קרוב לשיא השיאים. החדשות הטובות הן כי הלמ"ס כבר הספיקה לפרסם נתונים על יצוא שירותים גם עבור חודשי יולי־אוגוסט, והם ממשיכים לגדול כאילו אין קורונה ואין מיתון. הנתון הזה מפתיע במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שהתיירות (שרשומה בחשבונאות הלאומית כיצוא שירותים) שהכניסה בשנת 2019 יותר מ־7.6 מיליארד דולר - קרסה כליל ועלולה להכניס רק כ־2.5 מיליארד דולר השנה.

מגדל עזריאלי שרונה בת"א שמאכלס חברות הייטק רבות. ההשקעות הזרות לא נפסקו, צילום: יאיר שגיא מגדל עזריאלי שרונה בת"א שמאכלס חברות הייטק רבות. ההשקעות הזרות לא נפסקו | צילום: יאיר שגיא מגדל עזריאלי שרונה בת"א שמאכלס חברות הייטק רבות. ההשקעות הזרות לא נפסקו, צילום: יאיר שגיא

זינוק בהשקעות הישירות

אלא שלא רק ההייטק הישראל חסין קורונה - וכנראה גם חסין מיתונים - אלא גם ההשקעות הישירות הזרות, אותן השקעות "אמיתיות" המאפשרות למשקיע הזר לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה ולא השקעות פיננסיות. השקעות זרות אלה הגיעו ברבעון השני של השנה - אמצע הסגר - לאחד מהשיאים של כל הזמנים: יותר מ־37 מיליארד דולר, זינוק של כ־11 מיליארד דולר לעומת הרבעון הראשון.

כלומר למרות המגיפה והמיתון - המשקיעים הזרים עדיין מאמינים בהייטק הישראלי. מי שהבחינה בעוצמה הזו של הכלכלה הישראלית היא חברת הדירוג S&P שבאופן לכאורה מפתיע הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו – ואף את תחזית הדירוג - למרות המשבר הפיסקלי והפוליטי החמור שבו נמצאת מדינת ישראל. כאשר היא נדרשה להסביר מדוע היא מקבלת החלטה כה משונה, S&P שלפה את הקלף המנצח: "מגזר ההייטק הגדול אמור לסייע להתאוששות כלכלית" ומייד הוסיפה כי "התחזית היציבה של כלכלת ישראל נובעת מהיותה כלכלה איתנה ועם סקטור חיצוני חזק, מה שמאזן את הסיכונים ממגפת ה־ COVID-19". כאמור, במונח סקטור חיצוני הכוונה היא למאזן התשלומים שלה.

גם ב־OECD וב־IMF שואבים את כל האופטימיות מהסקטור החיצוני של כלכלת ישראל וסבורים כי הוא לא ייפגע: הם הורידו דרמטית את תחזית הצמיחה לכ־6% - ומנבאים דפלציה וזינוק באבטלה. עם זאת, תחזית העודף בחשבון השוטף עומדת איתן על 3.5% תמ"ג גם השנה וגם בשנת 2021. כלומר דולרים ימשיכו להיכנס לכאן.

מוצרי היבוא הוזלו

האזרח הפשוט נהנה מהחוסן של מאזן החשבון השוטף לא רק כי הוא מהווה עוגן של יציבות וודאות עבור המשק, אלא גם בגלל ההוזלה של מוצרי יבוא: נכון לעת עתה הטיסות מוגבלות, אך עדיין ניתן לרכוש מוצרים מיובאים כגון ביגוד, מכוניות, מכשירי חשמל וריהוט מחו"ל. שכן הישראלי – לפחות זה שלא פוטר, לא בחל"ת ושכרו לא קוצץ - נדרש לשלם פחות שקלים עבור אותם מוצרים.

אלא שהנתונים האלו הם גם הוכחה נוספת עד כמה המגיפה הבריאותית ובעיקר הכלכלית פגעה באופן כל כך לא שוויוני: הפיטורים בהייטק היו מזעריים, עובדי מגזר זה - המהווים רק כעשירית מהשכירים במשק - המשיכו לעבוד מהבית ולפי פרסום שלשום ב"כלכליסט", בכ־84% מהחברות בהן הם עובדים מתכננים להעלות את השכר ב־2021, כאשר ב־51% מהן השכר יעלה ביותר מ־6%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות