"התפתחות היחסים עם האמירויות מהירה פי 10 ממה שראינו עם מדינות אחרות"

"באיחוד האמירויות הבינו שנפט זה אמנם דבר נחמד וטוב שיש אותו, אבל זה לא משהו שאפשר להסתמך עליו, בגלל התנודתיות במחיר, וזה גם לא משהו שיהיה כאן לנצח. לכן הם עשו מהלך שמטרתו לגוון את ההכנסות של המדינה, והמהלך הזה היה מוצלח - בדובאי למשל הנפט מהווה פחות 2% מההכנסות של המדינה", כך אמרה היום יפעת אורון, מנכ"לית לאומי טק, בוועידת ישראל דובאי הראשונה של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13.

אורון ציינה כי לאומי טק מלווה חברות הייטק ישראליות בהתרחבות העסקית שלהן בחו"ל, וכי דובאי היא יעד עם פוטנציאל משמעותי עבורן, בגלל התהליכים שדובאי עוברת. "דובאי הופכת ליותר ויותר טכנולוגית, ופחות תלויה בנפט. הטכנולוגיה היא מנוע צמיחה חשוב לכל כלכלה, אבל היא מנוע חשוב במיוחד למדינות כמו ישראל ואיחוד האמירויות. התפתחות טכנולוגית כוללת הבאת כישורנות, שיפתחו את הפעילות ויאיצו את הצמיחה הכלכלית", היא אמרה.

יפעת אורון | צילום: אוראל כהן

אורון, אותה ראיין רון פרידמן מ"כלכליסט" נשאלה מה היא למדה בשלושת החודשים האחרונים מאז הוכרז על כינון היחסים בין המדינות, וענתה כי היא מבינה היום משהו שלא הבינה בתחילת הדרך: "בתחילה הערכנו ששיתוף הפעולה עם האמירויות יכלול השקעות של איחוד האמירויות בסטארטאפים וחברות היי-טק ישראליות. אבל מה שהבנו מאז, וגם שמענו הבוקר זה שהשוק המקומי כאן רוצה שמערכת היחסים תהיה עמוקה יותר, והדדית יותר עם שיתוף פעולה אמיתי. האמירתים לא רוצים סתם להשקיע כסף בחברות ישראליות, ולראות תשואה ממנו, הם רוצים שיתוף פעולה אמיתי ואסטרטגי, והשקעות הדדיות גם של ישראלים בחברות המקומיות כאן", אמרה אורון.

עוד ציינה אורון כי התרשמה שהרצון לפתח את הכלכלה, ולהפוך אותה לטכנולוגית יותר מגיע מהממשל: "הם רוצים לראות חברות טכנולוגיה מתבססות כאן, והאזור הוא בעל פוטנציאל להכנסת חדשנות", היא אמרה.

אורון נשאל באילו תחומים קיים פוטנציאל עם חברות ישראליות, וציינה למשל את תחום המזון - תחום בו כיום דובאי מייבאת את רוב המוחלט ממדינות אחרות, אולם משבר הקורונה הדגיש את הצורך ביכולת להסתמך על ייצור מקומי. "דובאי כיום מייבאת את רוב המזון שלה, כי התנאים המקומיים של האקלים והטמפרטורה הגבוהה מקשים עליה בייצור מקומי", אמרה אורון. "כדי שבכל זאת יוכלו לייצר באופן מקומי את המזון, יש צורך בפתרונות טכנולוגיים. לישראל יש פעילות בתחום זה, שמיושמים בארץ באזור הערבה למשל, שמזכיר את האקלים כאן. כמו כן דובאי לא יכולה לגדל כאן פרות בגלל האקלים, מה שמקשה עליה בייצור בשר וחלב, אבל יש תחליפים טכנולוגיים לבשר וחלב. אלו דברים שישראל יודעת לעשות ובצורה טובה, ואנחנו כבר רואים התעניינות מצד גורמים מקומיים", אמרה אורון.

אורון גם ציינה בדבריה כי ביסוס מערכת יחסים כלכלית עם מדינה חדשה הוא דבר שלוקח זמן: "לוקח כמה שנים להניע דברים, ולהבין איך הצד השני עושה עסקים. כך למשל היה כשהתחלנו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי עם סין", היא אמרה. "יחד עם זאת, מה שקורה בין ישראל לאיחוד אמירויות מתרחש בקצב מהיר פי עשרה ממה שראינו עם מדינות אחרות", היא אמרה.

"באיחוד האמירויות מאד ממוקדים בעשיית עסקים עם חברות זרות. יש כאן ארגונים ייעודיים שתפקידם הוא פיתוח מערכת היחסים הכלכלית עם חברות בינלאומיות. יש למשל חברה הנקראת אבו דאבי השקעות, ולא רק שהיא מעודדת את פיתוח היחסים, אלא היא כבר פתחה אתר בעברית לשם כך", אמרה אורון.

אורון נשאלה מה המדינות צריכות לעשות בכדי שמערכת היחסים הכלכלית תצליח ואמרה "בכדי שנוכל לקיים מערכת יחסים מפותחת, צריך שהממשלות בשתי המדינות ייצרו ממשק ידידותי לעשיית עסקים, ויחתמו על הסכמים מתאימים, שיפחיתו את הבירוקרטיה".