"30% מהעובדים שפוטרו לא יוחזרו בשנים הקרובות"

המשבר התעסוקתי בעקבות התפרצות נגיף הקורונה לא יסתיים בזמן הקרוב, גם אחרי הגעת החיסונים. בישראל צפויים להיות 600-700 אלף מובטלים גם בשנה וחצי הקרובות ויותר מכך, נפח שוק התעסוקה הצטמצם אבסולוטית. חברות התייעלו והפחיתו את הצורך ב-30% מהעובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת. אותם עובדים לא יוחזרו לעבודה בשנים הקרובות וייתכן שאף לעולם, כך טוען אילון גינזבורג, מנכ"ל Alljobs ומפציר בבעלי העסקים להבין שהמשבר הכלכלי לא יחלוף לפני סוף 2021 ולפעול בהתאם.

"כמות האנשים שנפלטו משוק העבודה היא מאוד גדולה, אבל חמור מזה, העסקים הקטנים נפגעו מאוד ורבים מהם נעלמו לגמרי. לעסקים הקטנים היה משקל גדול מאוד בנפח גיוס העובדים ומי ששרד את המשבר אלה הגדולים יותר והעשירים, אלה שהיו להם רזרבות. האנשים שנפלטו ממעגל העבודה שאינם ממהרים לחזור, ייקח להם הרבה זמן עד שיצליחו לחזור פנימה. חלו הרבה שינויים בקרב החברות עצמן שהתייעלו מאוד. הם למדו לעשות בבליץ התייעלויות שלפני כן היו לוקחות שנים ולכן לא יהיה מקום לכל מי שירצה לחזור לעבודה. הבטחת החל"ת ודמי האבטלה והפגיעה בעסקים יגרמו לכך שהשיבה למעגל העבודה תהיה מאוד איטית", אומר גינזבורג.

בסגר הראשון כמות המשרות באתר אולג'ובס ירדה בתוך שבוע מ-35 אלף ל-15 אלף. ירידה שאתר חיפוש המשרות לא ראה מעולם. בסגר השני הירידה הייתה יותר מתונה. "חזרנו אחרי הסגר הראשון ל-25-27 אלף משרות ואז ירדנו ב-20% בסגר השני. מי שנשאר היום כמגייס זה החברות הגדולות. אפשר לראות את זה גם בחזרה לשיגרה אחרי הסגר הראשון והשני. בחודש מאי אחרי הסגר הראשון הייתה חזרה לשיגרה מאוד מהירה ולעומת זאת היום החזרה לשיגרה נעשית בעצלתיים".

מדברים כבר על חיסון ומתחילים לחזור לשיגרה, האם אפשר להיות אופטימיים גם לגבי שוק העבודה?

"אני לא נביא, אני רק יודע שאם עכשיו יש למעלה מ-900 אלף איש שפוטרו או הוצאו לחל"ת, לא כולם יחזרו לעבודה בתוך שנה. כל עוד לא יהיה חיסון בפועל שיתחילו לקבל אותו ונדע מתי כל אחד מקבל את החיסון ושהוא מגן בפני המוטציה הנכונה של הוירוס אז נוכל להתחיל לדבר על חזרה לשיגרה. וגם אז, נגיד שהכל יסתדר ותהיה חזרה לשיגרה אי שם בקיץ 2021, החזרה לא תהיה למה שהיה לפני התפרצות הקורונה. יש עסקים קטנים שקרסו ותעשיות שתאיידו".

אילון גינזבורג, מנכ"ל Alljobs | צילום: אילן בשור

נכון לעכשיו דמי האבטלה מובטחים עד סוף יוני 2021, מהנתונים שלכם האם אתם רואים שאנשים לא מעוניינים לחזור לעבודה?

"מסקר אחרון שביצענו אנשים רוצים לעבוד ולא מעדיפים לשבת בבית ולקבל דמי אבטלה, אבל ישנם קשיים רבים לחזרה לשיגרה: תחבורה ציבורית, חשש מקורונה, בעיה במסגרות לילדים, שכר לא ראוי בחלק מהעבודות ועד עובדים שמחכים לחזור לעבודתם הקודמת בתום החל"ת. לצערנו מדיניות הממשלה לא קיימת וחוסר הניהול המוחלט של המדינה משליך על שוק העבודה באופן קיצוני. מי שבעיקר נפגע הם העסקים הקטנים יותר, המשפחתיים, החנות הקטנה ברחוב. אין להם רזרבות והם סופגים את המכה הגדולה ביותר".

דיברת על אותם אנשים שמחכים לחזור לעבודה בתום החל"ת, זו ציפייה ריאלית מבחינתם?

"העצה האישית שלי לכל מי שנמצא במצב ה'לימבו' הזה היא קודם כל לעשות. לחשוב אם הוא נמצא במקום הנכון, בענף הנכון. להבין שזה לא יחזור למה שהיה קודם ולכן אולי כדאי לחתוך ימינה או שמאלה ולא להישאר תקועים. יש תעשיות שלמות שחדלו להיות רלוונטיות. זה תהליך שמתרחש כבר לאורך שנים אבל קיבל האצה מיידית בעקבות משבר הקורונה. המענה שהממשלה מדברת עליו של לשפוך מיליוני שקלים ולהכשיר אנשים להייטק הוא מענה דמיוני. הגופים שעסקו בהכשרות קודם הכשירו 3,000 איש בשנה ומתוכם 20% היו מוצאים עבודה. זה יותר משרת את מי שמעביר את ההכשרות האלה. העצה שלי לאלה שיושבים בבית הוא לדאוג לעצמם. יש שפע קורסים באינטרנט, צריך פשוט לעשות".

מהם המקצועות שאתם רואים שעדיין יש בהם דרישה, שעדיין מחפשים עובדים?

כרגיל במקצועות ההייטק יש דרישה אבל גם מגייסים שליחים, מלקטים ועובדים לרשתות המזון, נהגים, דברים כאלה. אנחנו לא רואים עדיין שינוי משמעותי בשכר. ברמה האישית אני חושב שעסקים שלא פשטו את הרגל צריכים לשנות את דרך התשלום לעובדים. אם אתה מעסיק איש מכירות אבל לא יכול להפעיל אותם כפי שהפעלת בעבר ולהציב יעדים כפי שהיו בעבר. צריך לשנות את צורת התשלום לכזאת שפחות צמודה לביצועים ולעבור לאמון רב יותר בעובדים. מדוגמאות שאני מכיר מנהלים הקפידו ששכר העובדים לא ייפגע בצורה משמעותית".

המקצועות המבוקשים לפי נתונים של AllJobs מיוני 2020 | מקור: AllJobs

עוד הרבה לפני משבר הקורונה דיברו על כך שמשרות ייעלמו בגלל אוטומציה, האם המשבר שינה משהו? האיץ את התהליך?

"אוטומציה זו אמת שאי אפשר להתעלם ממנה. אפילו התור בקופת חולים מנוהל על ידי מכונה שיכולה לנהל חמישה תורות במקביל בלי פקידות. זה יותר יעיל, זול ומהיר. דברים דמוים כמו שליחויות, היעילות של שליח של וולט היא תוצאה של מערכת המחשב שהם מפעילים. האוטומציה נמצאת מסביבנו בכל מקום וזה לא ייעלם. לכן, התשובה היא שבגדול כן, יש כרסום בסוגי משרות של עבודה ידנית. יש יותר עבודה לשליחים בגלל מערכות המחשב אבל סוכנויות הנסיעות נפגעו קשה. כל אחד צריך להסתכל איך הענף שלו הולך להיראות חמש או עשר שנים קדימה. אם הניצוצות האלה יביאו לקיטון בכח אדם צריך לחשוב לעבור או לרכוש מיומנויות חדשות".

אתם אתר דרושים, יש עדיין רלוונטיות לאתרי דרושים בעולם של רשתות חברתיות ומקצועיות כמו לינקדאין ופייסבוק?

"אנחנו קודם כל חברה שיש בה טירוף של נתונים. יש לנו למעלה מ-800 אלף איש שמגיעים כל חודש. בסקרים הפנימיים אנחנו רואים שמבין 10 מחפשי עבודה 8.5 עוברים אצלנו. המדדים שלנו מראים גם היום את אותו הטראפיק ואותו הביקוש. אין ספק שענקיות האינטרנט והרשתות החברתיות מהוות תחרות לכל סקטור הלוחות אבל בניגוד לתעשיית הלוחות של כלי הרכב או הנדל"ן אנחנו מתעסקים במידע שאין לו מבנה קבוע. תיאורי משרות נכתבות מהגיגיי המגייסים ולא באופן מובנה. לכן אנחנו מדברים על מערכת חכמה שמצליחה להביא למחפש העבודה ולמגייס בדיוק את מה שהם רוצים. אנחנו מאוד מוטרדים גם מלינקדאין וגם מפייסבוק אבל בשורת התוצאה הרשתות האלה לא נותנות את התוצאה הנכונה".

רוצים לדעת עוד על קריירה וחיפוש עבודה? להשתתף בדיונים הקשורים לעולם העבודה? הצטרפו לקבוצה הפייסבוק של כלכליסט 'עובדים על זה - קורות החיים עצמם'