אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בקרוב ישראל תהפוך לציר מרכזי לשינוע סחורות, כמו בימי האימפריה העות'מאנית" צילום: אוראל כהן

ועידת ישראל דובאי

"בקרוב ישראל תהפוך לציר מרכזי לשינוע סחורות, כמו בימי האימפריה העות'מאנית"

דיונים ערים, תוכניות לשיתופי פעולה והרבה כרטיסי ביקור שהחליפו ידיים: שלושה שלוחנות עגולים, בתחומי המלונאות והקמעונאות, הפיננסים והייצור התעשייתי, הפגישו הבוקר בוועידת ישראל-דובאי הראשונה אנשי עסקים ובעלי חברות משתי המדינות. "אני מתרשם שהישראלים הם אנשי עסקים רציניים שבאים לעבוד", החמיא אחד המארחים

26.11.2020, 17:39 | נעמי צורף, עירית אבישר ורון פרידמן

שולחן עגול - מלונאות וקמעונאות

 

"בקרוב מאוד נהפוך לציר מרכזי לשינוע סחורות, כמו בימי האימפריה העות'מאנית"

פאתל בוחנת אפשרות לפתיחת מלונות בדובאי לאחר סיום משבר הקורונה; הדברים נבחנו במסגרת ועידת ישראל-דובאי הראשונה של כלכליסט, בנק לאומי ורשת 13, אולם טרם גובשה תוכנית אסטרטגית לנושא. דוד פתאל לקח חלק בשולחן העגול שעסק בשיתופי פעולה בין המדינות בתחום המלונאות והקמעונאות, אותו הנחה שמוליק ארבל, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי. פתאל ציין בפורום זה כי הוא מחפש גם הזדמנויות השקעה בדובאי.

קראו עוד בכלכליסט

גבי רוטר, הבעלים של רשת קסטרו, אמר כי "לדעתי מדינת ישראל צריכה עכשיו להשקיע כמה שיותר בפיתוח מהיר של תשתיות השינוע שלנו, כמו קו הרכבת לאילת, כי אני חושב שאנחנו בקרוב מאוד נהפוך לציר מרכזי לשינוע סחורות כמו שהיה בימי האימפריה העות'מאנית. בשנת 2000 דיברנו על החזון למזרח תיכון חדש שלא התממש, ומבחינתי מה שקורה כאן זה מזרח תיכון חדש ואני מאוד נרגש. אני חושב שזו התחלה של משהו ענק ואני לא מבין איך זה לא קרה קודם, יש לנו כל כך הרבה אינטרסים משותפים".

מבחינת רוטר, טרם הבשילו התנאים להוציא שיתופי פעולה עסקיים לפועל, בעיקר בשל ההשפעה של מגיפת הקורונה על הענף. "בשבילי זה בעיקר מסע לימודי, אין לי משהו קונקרטי על הכוונת כרגע, אני עוד צריך לעשות מחקר ולהבין אילו מהמותגים שלי יתאימו לכאן. בכל מקרה, האמירתים חווים את הקורונה בצורה די רצינית כך שזו תקופה בעייתית עכשיו מבחינתנו להתחיל לגבש תכניות. כל העולם מצוי בסוג של סימן שאלה, אבל ברור לי שהחניות הפיזיות והקניונים לא יעלמו, הצריכה הדיגיטלית תגיע במקסימום יגיעו ל-20% מהצריכה".

במהלך הדיון התעניין נציג משפחת אל חבטור, אחת מהמשפחות המשפיעות באמירויות המחזיקה בקונצרן מלונאות ונדל"ן שנושא את שמה, האם מבחינת החוק הישראלי חברה ישראלית יכולה להיות מוחזקת באופן מלא על ידי זרים, וציין כי על אף התוכנית של לאומי לנהל כרגע את הקשרים העסקיים עם האמירויות מרחוק ובאופן דיגטלי, המשפחות המסורתיות שפועלות כאן יעדיפו נציגות פיזית וירגישו יותר בנוח לעבוד פנים אל פנים בכל הקשור לאשראי עסקי והשקעות. "ככל שזה יקרה מהר יותר זה עדיף", אמר, "אנחנו מחפשים הזדמנויות השקעה ורוצים שהבנק יהיה זמין לנו, זה מעט מדאיג את בכירי הקבוצה לנהל עסקים מרחוק".

שולחן עגול בנושא תיירות וקמעונאות. גבי רוטר: בשבילי זה בעיקר מסע לימודי, אין לי משהו קונקרטי על הכוונת כרגע, צילום: אוראל כהן שולחן עגול בנושא תיירות וקמעונאות. גבי רוטר: בשבילי זה בעיקר מסע לימודי, אין לי משהו קונקרטי על הכוונת כרגע | צילום: אוראל כהן שולחן עגול בנושא תיירות וקמעונאות. גבי רוטר: בשבילי זה בעיקר מסע לימודי, אין לי משהו קונקרטי על הכוונת כרגע, צילום: אוראל כהן

שולחן עגול - פיננסים

 

"האמירויות הן שער לאוכלוסיה בהיקף של מיליארד וחצי איש"

ביקוש רב נרשם לשולחן העגול שעסק בנושא פיננסים והייטק, וכך - על מנת שכל המשתתפים יוכלו לקחת חלק פעיל, הפך הדיון למפגשים של אחד על אחד בין הצד הישראלי לאמיראתי.

במפגש השתתפו נציגים של בנק NBD, אחד הבנקים הגדולים ביותר באיחוד האמירויות, שחתם על הסכם לשיתוף פעולה עם בנק לאומי הן בפעילות הבנקאית השוטפת, והן בפעילות הבנקאות להשקעות, כשהמטרה היא לתווך בפעילות בין החברות הישראליות למקומיות. בדיון השתתפו גם נציגים של חברות השקעה גדולות מדובאי, המתעניינות בהשקעה ובשיתופי פעולה עם החברות הישראליות. מהצד הישראלי נכחו בכירים בבנק לאומי, נציגים של קרנות השקעה ישראליות, ומנהלי חברות.

מי שעוד נכחה היא שייחה עבדולה אל נעומיי, שמנהלת אזור סחר חופשי באמירות עג'מן. במסגרת זו מנסים באזור לעודד פעילות של חברות, באמצעות מתן תמריצים. כך למשל מוצע לסטארטאפים עם טכנולוגיה שרלוונטית לאזור לעשות את הפיילוט אצלם, בתמורה להשתתפות במימון.

תחום מרכזי שמעניין את המשתתפים במפגש הוא תחום הבריאות, בדגש על עולם הטכנולוגיה, היות וזהו תחום שבאיחוד האמירויות סימנו כיעד אסטרטגי להתפתחות, והיות שמדובר בתחום בו לישראל יש יתרון יחסי. במפגש נערכו כבר שיחות ראשונות עם נציגים של חברות ישראליות מתחום הרפואה.

 ביקוש רב נרשם לשולחן העגול שעסק בנושא פיננסים והייטק, וכך - על מנת שכל המשתתפים יוכלו לקחת חלק פעיל, הפך הדיון למפגשים של אחד על אחד בין הצד הישראלי לאמיראתי, צילום: אוראל כהן ביקוש רב נרשם לשולחן העגול שעסק בנושא פיננסים והייטק, וכך - על מנת שכל המשתתפים יוכלו לקחת חלק פעיל, הפך הדיון למפגשים של אחד על אחד בין הצד הישראלי לאמיראתי | צילום: אוראל כהן  ביקוש רב נרשם לשולחן העגול שעסק בנושא פיננסים והייטק, וכך - על מנת שכל המשתתפים יוכלו לקחת חלק פעיל, הפך הדיון למפגשים של אחד על אחד בין הצד הישראלי לאמיראתי, צילום: אוראל כהן

העניין הרב שמביא עימו גיבוש הקשרים הכלכליים והעסקיים עם איחוד האמירויות, אינו נובע מהקשר הישיר עם האמירויות, שכן יש לזכור כי מדובר בכלכלה לא גדולה, לא כזו בסדר גודל דומה לישראל. הפוטנציאל הגדול נמצא בקשר שאיחוד האמירויות יכול להביא עם מדינות נוספות באזור.

"המקום הפיזי של האמירויות והעובדה שדובאי היא מרכז כלכלי, יכולים להביא לחברות ישראליות פוטנציאל לפעילות עם מדינות שמעולם לא היה לנו קשרים עימן, כמו אינדונזיה ומדינות במזרח אפריקה. האמריויות הן שער למדינות במזרח התיכון, בדרום מזרח אסיה ובמזרח אפריקה. מדובר באוכלוסיה בהיקף של מיליארד וחצי איש, שישראל לא עבדה איתה מעולם, ועכשיו תוכל לעבוד דרך האמירויות, בין אם עצמאית או עם שותף מקומי, שזו נחשבת לדרך המומלצת יותר", אמר אחד ממשתתפי המפגש.

"צריך לזכור שהפעילות מול האמירויות אינה מול מדינת עולם שלישי, שאנחנו הישראלים באים אליה עם ההילה של המערב. המקומיים כאן התחנכו בעולם, הרבה מהם כבר עבדו במגזר הפיננסים במוסדות מהמובילים בחו"ל. זה אזור עשיר, שכבר למד לאורך השנים עשיית עסקים וביצוע השקעות מחושבות. אני מתרשם שהם משופשפים ומחודדים ולא יעשו סתם השקעות נלהבות, אלא רק אם יבינו שיש מאחוריהן פוטנציאל ממשי", הוסיף גורם נוסף ששוחח עם האמיראתיים במפגש. 

 

שולחן עגול - ייצור תעשייתי

 

"הישראלים הם אנשי עסקים רציניים שבאים לעבוד"

 

כרטיסי ביקור החליפו ידיים במהרה בשולחן העגול שהוקדש לתחום הייצור התעשייתי. סביב השולחן ישבו 20 גברים המייצגים את החברות המובילות במשק הישראלי, ומולם בכירים בתחום מהצד האמירתי. את השיחה הוביל ד"ר אבי אורטל, מנכ"ל לאומי פרטנרס.

בין המשתתפים היה הנריק כריסטיאנסן, מנכ"ל חברת Exceed Industries הפעילה בתחום הבנייה, ההנדסה ומוצרים נלווים. כריסטיאנסן שהוא יליד דנמרק, אך מתגורר באיחוד האמירויות כבר 14 שנה, אמר שהוא נרגש לפגוש את עמיתיו הישראלים וסיפר על שתי עסקאות שכבר נחתמו עם חברות ישראליות, אחת עם טמבור והשנייה עם חברת מנעולים מוכרת. "המוצרים הישראלים הם לא הזולים ביותר בשוק, אבל הם איכותיים והתרשמתי שהישראלים הם אנשי עסקים רציניים שבאים לעבוד," הוא אמר.

בכיר אמירתי נוסף שהשתתף היה אחמד ראשיד, דירקטור בחברת אל אבר, שנחשבת לאחת מחמש החברות הגדולות במזה"ת ועוסקת בייצור לתעשיית הבנייה. המוצרים שלה, פלדה וזכוכית בעיקר, שימשו לבניית החזית של המגדל הגבוה בעולם - הבורג' אל חליפה - ושל הבניין שאולי הכי מזוהה עם העיר - הבורג' אל ערב - בעל חזות הדומה לסירת מפרש. ראשיד ציין שאל אבר היו שמחים לייצא את הסחורה שלהם לישראל, ואף להכשיר חברות מקומיות להרכבה של המוצרים שלהם.

 

 

 כרטיסי ביקור החליפו ידיים במהרה בשולחן העגול שהוקדש לתחום הייצור התעשייתי, צילום: אוראל כהן כרטיסי ביקור החליפו ידיים במהרה בשולחן העגול שהוקדש לתחום הייצור התעשייתי | צילום: אוראל כהן  כרטיסי ביקור החליפו ידיים במהרה בשולחן העגול שהוקדש לתחום הייצור התעשייתי, צילום: אוראל כהן

תחום נוסף שנידון הוא תעשיית המזון. בצד הישראלי היה עזרא כהן, הבעלים של מחלבת גד, שהצליח לזהות הזדמנויות פוטנציאליות עם מספר נציגים של חברות אמירתיות הפועלים בשוק המקומי ומייצאים לכל האיזור ולמדינות מתפתחות באפריקה ואסיה.

בעוד שהישראלים ציינו באכזבה שהממשלה לא מעודדת מספיק את תעשיית הייצור ומעדיפה להתמקד בתחום הטכנולוגיה, הנציגים האמירתים אמרו שבאיחוד ייצור עדיין נחשב לעמוד השדרה בכלכלה, לצד הלוגיסטיקה והמסחר, והציגו את המדינה כהאב עולמי בתחום. הם אף ציינו שהאיחוד מרחיב את הפעילות בעיקר לייצור לענף התעופה, ועדות לכך היא הימצאות מפעלים של באוינג ואיירבוס במדינה.

שולחן עגול - נדל"ן

"אולי הם רק עשירים מדומים"

למרות הסקרנות הרבה שנרשמה בשולחן העגול שחיבר בין הבעלים של חברות נדל"ן מהגדולות בישראל לחברות מקומיות – נדמה שהדרך לשיתוף פעולה ממשי בין הצדדים, לפחות בעולם הזה, עדיין ארוכה. מהצד הישראלי נכחו במפגש דפנה הרלב, מנכ"ל ובעלים קבוצת אביב נדל"ן, שאול לוטן, מנכ"ל לוינשטיין נכסים, יגאל דמרי, בעל השליטה בי.ח. דמרי, רמי נוסבאום, יו"ר קבוצת אשטרום, ונתן חץ, הבעלים והמנכ"ל של אלוני חץ.

וואליד אל הינדי, מחברת Bloom Properties שפועלת בתחום יזמות הנדל"ן באבו דאבי ובדובאי, סיפר ששוק הנדל"ן האמירתי צעיר מאוד, בן 25-30 שנה, אבל התבגר במהרה וכיום מתאפיין בתחרתויות עזה. לכן, לדבריו, חשובה שותפות עם גורמים מקומיים במיזמי בנייה, בין אם מדובר במסחר או במגורים. אל הינדי התבקש על ידי נציגי החברות הישראליות להעריך את עלות השכירות בבנייני משרדים, ואמר כי ההכנסה עומדת על 800 שקל למטר לחודש (פי שמונה מבישראל) - וזאת למרות עלויות בנייה דומות, מה שמשקף תשואה גבוהה יותר, אם כי להערכת המשתתפים הישראלים, גם סיכון גדול יותר.

שולחן בנושא נדל"ן. למרות הסקרנות, נדמה שהדרך לשיתוף פעולה ממשי בין הצדדים, לפחות בעולם הזה, עדיין ארוכה, צילום: אוראל כהן שולחן בנושא נדל"ן. למרות הסקרנות, נדמה שהדרך לשיתוף פעולה ממשי בין הצדדים, לפחות בעולם הזה, עדיין ארוכה | צילום: אוראל כהן שולחן בנושא נדל"ן. למרות הסקרנות, נדמה שהדרך לשיתוף פעולה ממשי בין הצדדים, לפחות בעולם הזה, עדיין ארוכה, צילום: אוראל כהן

הרווח הגולמי בפרוייקטי מגורים עומד על 25-30%, אחרת נחשב לא כדאי ליזמים מקומיים. אל וואליד ועמיתו סעאד עריקאת, גם כן מחברת Bloom, סיפרו כי הבנקים באמירויות הפכו לשמרנים יותר בשנים האחרונות במימון מיזמי נדל"ן – בגלל התחרות הגדולה. לדבריהם, משבר הקורונה הוביל לשפל במחירי הנדל"ן באמירויות ומייצר הזדמנויות רכישה מצוינות בעת הזו בשוק שעתיד להתאושש אחרי המשבר ומתאפיין בתשתיות מתקדמות שנמצאות בתנופת פיתוח מתמדת – שגם המשתתפים הישראלים התרשמו ממנה, והדגישו כי טוב היה לו ממשלת ישראל הייתה לומדת שיעור מהאמירויות בהקשר זה.

מחירי הנדל"ן באמירויות החלו לרדת עוד לפני המשבר, ב-2018-2019, בעקבות הירידה במחירי הנפט, והשנה רשמו כאמור שפל. מבחינת רוכשים פוטנציאליים ציינו אל הידני ועריקאת כי בעוד שבאבו דאבי 85% מהרוכשים הם אזרחי האמירויות, בדובאי אחוז הזרים שמבצעים עסקאות נדל"ן גבוה בהרבה - בין אם למטרות מגורים או השקעה. חוזי השכירות הממוצעים בשטחי מסחר הם ל-9 שנים, כאשר הממוצע הוא 3-5 עם אופציה.

מבחינת שיתופי פעולה דיברו הצדדים על שיתוף פעולה בתחום היזמות כאשר הצד האמירתי הדגיש שהציפייה משותף ישראלי בשלב זה תהיה בעיקר להשיג מימון. מדובר בנקודה מעניינת, או כפי שהגדיר זאת אחד הישראלים: "אולי הם רק עשירים מדומים, בעוד שלנו, חברות הבנייה הישראליות, יש יותר אמצעי מימון". בין היתר עלה רעיון לבניית קהילת מגורים משותפת לישראלים שיגיעו לעשות עסקים בדובאי, מתוך מחשבה שפרוייקט נעדר ייחוד עשוי להצליח פחות. יגאל דמרי העריך כי ללא עשיית עסקים משותפת הן בישראל והן באמירויות לא ניתן יהיה לכונן שותפות עסקית אמיתית. רמי נוסבאום העלה גם אפשרות לחבור לשותפות שתבצע פרוייקטים במדינות לא מפותחות באפריקה, למשל (יבשת שבה אשטרום, למשל, כבר פעילה ועל כן מכירה את השוק ואת תנאיו).

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות