חשיבה אסטרטגית כמנוף לעצמאות כלכלית ברשויות

בערים גדולות רבות בעולם התפתחה בשנים האחרונות חשיבה כלכלית אסטרטגית. במרוצת השנים הבינו ראשי הרשויות כי תפקידה של העירייה אינו מסתכם בשירותי חינוך, רווחה וסביבה הנוגעים לחיי היומיום של התושבים, אלא טמון גם בהפיכת הרשות המקומית ליחידה כלכלית בפני עצמה, שנתמכת כמה שפחות על ידי המדינה ויכולה בזכות עצמאות כלכלית, לספק לתושביה גם שירותים טובים יותר וגם פיתוח תשתיות, תעסוקה וכלכלה מקומית.

ועידת ירושלים 2030 תתקיים מחר, 30 בנובמבר, ותשודר בשעה 15:00 באתר ובפייסבוק של כלכליסט

גם בישראל ניתן לראות כיצד עצמאותן הכלכלית של הערים הגדולות, החברות בפורום ה-15, מייצרת עבורן הזדמנויות רבות יותר, מאפשרת לתת מענה לתושב ולהמשיך לפתח את עוגני הכלכלה והתעסוקה.

בתפקידי כמנכ"לית בנייני האומה, דוגמה אחת קרובה ללבי במיוחד. קיימת חשיבות רבה להסתכלות לא רק פנימה על המתחם הגדול עם האולמות ומרחבי התצוגה העצומים שבתוך הבניין האייקוני, אלא גם על הסביבה כולה. בנייני האומה לאורך השנים, היו הרוח החיה מאחורי קידום הפרוגרמה לאזור כולו. היה לנו ברור לאורך כל הדרך שהצלחתו של מרכז הקונגרסים הבינלאומי של ישראל בירושלים הבירה, טמונה בדרכי הגישה אליו (תחנת רכבת ישראל, רכבת קלה, תחנה מרכזית), במלונאות ובמרחבים העסקיים שיוקמו סביבו (שהרי אין מרכז קונגרסים גדול בעולם שאין בו מלון, משרדים ומרכז קניות), בפיתוח האזור למגורים, במשיכת אוכלוסיות חזקות שכמותן כל עיר מבקשת למשוך ובשילוב הפן של התיירות העסקית. לכל דבר יש אפקט.

הנחת מסילות הרכבת בכניסה לתחנת בנייני האומה בירושלים (ארכיון) | צילום: עמית שאבי

ראינו את הצלחתו של אפקט דומה כשעיריית תל אביב יפו אימצה לפני כעשר שנים את התיירות הגאה כעוגן כלכלי לעיר. החשיבה האסטרטגית שנבנתה עבור הנ"ל, עם כל התשתיות המתאימות העוטפות תיירות זו, מביאה לעיר מדי שנה 30-50 אלף תיירים נוספים, שקודם לכן לא היו חלק ממעגל התיירות בעיר, וזאת כתוצאה מעבודה ממוקדת. התרומה הכלכלית של 50 אלף תיירים לעיר יכולה להגיע בקלות ליותר ממיליון דולר בשנה. רווח נקי לעיר, לסוחרים, למלונאים ולתושבים שנהנים אחר כך משירותים טובים יותר. אם נחזור לדוגמה הירושלמית, ביצוע

הפרוגרמה לפיתוח ובניית בנייני האומה שתיכנונו ובנייתו לא רק יכניס מיליוני שקלים נוספים מדי שנה לקופת העירייה הזקוקה תמיד להכנסה נוספת, אלא גם יספק כמעט 100 אלף מקומות עבודה חדשים, יחזק את הכלכלה, החינוך והתרבות בעיר, יקדם תיירות, ישפר תשתיות ויאפשר אפילו מענה חברתי טוב יותר.

אחד האלמנטים שבחרנו לשלב בתכנית הוא הקמת דיור מוגן חדש ברמה גבוהה במתחם. לקהל המבוגר יש ערך מוסף רב בעולמות התרבות, הכנסים והעסקים. זהו קהל נפלא שברוב המקרים יכול להרשות לעצמו לצרוך יותר תרבות פנאי בשעות היום והלילה, ושנהנה לצרוך תכנים משתנים. כולם יוצאים מרוצים. מגה הפיתוח הזה עומד בכל קנה מידה של מיזם תעסוקה או הייטק בכל מטרופולין מתקדם. קל לראשי רשויות לחלום על הקמת "אזור תעשייה" או "פארק חברות" חדש בעיר ולדמיין כיצד חברות מעבירות בן לילה את המטה המרכזי שלהן או את מרכז הפיתוח החדש אל העיר שלך, אך כל חברה רצינית לא תגיע רק בשל העובדה שהוקם מרכז משרדים חדש. הציפייה המוצדקת היא למענה רחב - מערכתי הכולל התייחסות לא רק למשרד הפיזי אלא גם לדרכי ההגעה אליו, לתעסוקה בעיר, למקומות בילוי, למסעדות ובתי קפה, לבתי מלון ואפילו לשכונות שמסביב.

לשמחתי, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, מהנדס העיר וועדות התכנון, הבינו צורך זה, ומקדמים באופן נמרץ את תוכניות פיתוח הכניסה לעיר, תשתיות ודרכי גישה נאותות. זו בעיני תמצית החשיבה האסטרטגית הנדרשת כיום בכל עיר גדולה בישראל. כי חשיבה אסטרטגית היא לא רק כלכלית. היא צריכה לרתום אליה את כל המערכת העירונית ובמידה רבה גם את התושבים עצמם. יש לשלב בחשיבה הזו ובתוכניות העבודה גם את מערכת החינוךהמקומית, את עולמות התרבות, קהילת העסקים, המלונאות, האטרקציות , הקהילות הבוגרות בעיר, את הסטודנטים ואת ההורים הצעירים. חשוב לבסס מחויבות רגשית והזדהות אמיתית עם התהליכים.

לקידום חשיבה אסטרטגית זו, יש להקים בכל עיר, "מרכז חדשנות עירוני", המוביל באמת לשינוי הרצוי לחשיבה "מחוץ לקופסה" ולדרכי ביצועו בפועל.