אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצעדים הבאים במאבק באלימות נגד נשים צילום: ענבל מרמרי

דעה

הצעדים הבאים במאבק באלימות נגד נשים

צווי הרחקה אינם מטפלים בבעיית האלימות אלא רק מרחיקים אותה. טיפול אמיתי בבעיה מצריך שינוי חקיקה, הקצאת תקציבים משמעותיים לטיפול באלימות והצבת הטיפול בבעיה בראש סדר העדיפויות החברתי והמשפטי

27.11.2020, 07:23 | עו"ד רות דיין-וולפנר

גוונים רבים לה לאלימות במשפחה. היא לא תמיד רק פיזית. אלימות במשפחה יכולה להיות מילולית, נפשית, מינית או כלכלית. לעיתים מתערבבים ונמהלים גווני האלימות זה בזה – האלימות המילולית יכולה להגיע בצוותא עם אלימות נפשית או כלכלית, לעיתים תצטרף ל"חגיגה" אלימות מינית ולעיתים יגיע גל של אלימות מכל הסוגים וישטוף את הבית, וכשהכל יירגע נדמה יהיה שהחיים יכולים לחזור לקדמותם, ושזה לא יקרה יותר.

"מעגל האלימות", מכנים את תופעת גלי האלימות שלאחריהם החיים חוזרים למסלולם, למרות שברור כשמש, שמתישהו יגיע גל נוסף. צלקות פיזיות אפשר להסתיר עם שרוולים ארוכים או מייקאפ, ואת עומק הצלקות הנפשיות שמותירה אלימות מכל סוג, קשה למדוד, וקשה לא פחות לרפא.

קראו עוד בכלכליסט

מחאה נגד אלימות במשפחה, צילום: דנה קופל מחאה נגד אלימות במשפחה | צילום: דנה קופל מחאה נגד אלימות במשפחה, צילום: דנה קופל

לבתי המשפט יכולות מצומצמת להתמודד עם אלימות במשפחה באמצעות צווי הגנה המרחיקים את בן הזוג האלים לתקופות קצובות. אלא שבתי המשפט נזהרים ממתן צווי הרחקה שנחשבים לסעד דורסני, ונותנים אותם במשורה. בכל מקרה, גם אם ניתן צו הרחקה - הוא לעולם אינו לצמיתות. צו הרחקה ניתן לתקופה מוגבלת שעם סיומה יכול בן הזוג האלים לחזור להתגורר בבית.

צווי הרחקה אינם מטפלים בבעיית האלימות אלא רק מרחיקים אותה. טיפול אמיתי בבעיה מצריך שינוי חקיקה, הקצאת תקציבים משמעותיים לטיפול באלימות והצבת הטיפול בבעיה בראש סדר העדיפויות החברתי והמשפטי. כך למשל, ניתן לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה ולהתנות חזרה הביתה עם תום צו ההגנה, ובהצגת אישור על לפחות עשרה מפגשים טיפוליים. גם בהתייחסות לילדים ניתן וצריך לעשות יותר: גם אם האלימות אינה מופנית כלפיהם, אלא רק כלפי אחד מהוריהם, החיים בצילה של האלימות פוגעים בהתפתחות הילד ובדימוי העצמי שלו, גורמים לפחדים וחרדות, מאלצים את הילד להתבגר בטרם עת ולחוש צורך להגן על ההורה הנפגע.

צווים למניעת אלימות במשפחה אינם מרחיקים בדרך כלל את ההורה האלים מילדיו, אם האלימות אינה מופנית כלפיהם, על אף שברור שלאלימות כלפי האם ישנה השפעה ישירה ועקיפה על נפשו של הילד. אחת הדרכים להתמודד עם הנזקים העקיפים והישירים הנגרמים לנפשם של ילדים המתגוררים בבית אלים היא לחייב את ההורה האלים לממן טיפול נפשי ורגשי לילדים.

דרך נוספת להתמודד עם תופעת האלימות היא באמצעות כלים כלכליים. בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991, העניק המחוקק לבית המשפט סמכות לדרוש ערובה לקיומו של צו הגנה ולהתנהגות טובה, אולם אינו יכול לחייב אדם הפועל באלימות כלפי בני משפחתו לשלם פיצויים בגין אלימותו. למעשה, הוראות החוק מתייחסות לפיצוי אולם רק למי שנפגע מבקשה קנטרנית לצו הגנה ולא למי שנפגע מהתנהגות אלימה. בחודש שעבר נעשה צעד חשוב בכיוון כאשר בהצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, שטרם אושר, נקבע כי אלימות כלכלית היא עוולה נזיקית, ולפיכך ניתן לתבוע פיצוי בגינה. עד כה תביעות נזיקין בגין אלימות במשפחה הגיעו מעת לעת לבתי משפט, ובתי המשפט דנים בהם ואף מחייבים בפיצוי, אולם מדובר בהליך משפטי ארוך ומתיש, ולקורבן האלימות אין תמיד את האמצעים והכוחות הנפשיים להתמודד אתו.

כאן יש למערכת המשפט תפקיד מכריע: צווים מידיים ללא ניהול הליכים ממושכים יעבירו מסר חשוב לפוגעים ולנפגעי האלימות. קביעת פיצוי כספי יחד עם צו הגנה, עשוי להיות כלי נוסף וחשוב להתמודדות המערכת המשפטית עם תופעת האלימות במשפחה, בראש ובראשונה לנפגעת האלימות שזקוקה לפיצוי הכספי לשם התחלת תהליך השיקום שלה ושל בני משפחתה, ולא פחות חשוב מזה כאמצעי הרתעה עבור בני זוג אלימים אחרים.

עו"ד רות דיין-וולפנר היא מומחית בדיני משפחה וירושה
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
הטיפול האמיתי בבעיה
את האלימות נגד הנשים אפשר למגר רק בשיתוף פעולה רחבה שמגיעה מהציבור שיוקיע באמת את תופעת האלימות. השאלה היא עד כמה הממסד באמת חותר למטרה שהיא ''הוקעת האלימות'' מבינינו. הרי לא יכול להיות שתמיד, אבל תמיד, ישמעו ויחשפו בחדשות ובטלויזיה רק ואך ורק על צד אחד במגדר שאלים ושמוקע כל הזמן. ולצפות שהצד הזה יפסיק ויחנך את עצמו. או אפילו הציבור יוקיע את האלימים מבינינו. כשבמקרים שהצד השני אלימה - ואין קול ואין עונה. ומי שמפסיד מכך - זו הנצחת התופעה והמשכיותה ושפיכת הון ואון ללא תכלית וללא התקדמות. כי ברגע שלא הושג אימון הציבור ושיתוף פעולה - שתופעת האלימות היא פסולה בעיקרה ובשרשה - לא משנה מאיזה צד מין ומגדר זה מגיע - אז כולנו נרתמים לפעולה ורותמים את האחרים ומגינים על החלשים ומוסרים את העבריינים, כי 'כולם יודעים וחשים זאת על בשרם' שתופעת האלימות מכל צד שהיא מטופלת בחומרה רבה על ידי מוסדות השלטון לגופיהם וזרועותיהם. בתקווה לשינוי מהותי ואמיתי ומהיר בנושא תודה
גבר אוהב  |  09.04.21