אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התקציב ההמשכי דורש כעת מהממשלה להגמיש את החוק צילום: רויטרס

התקציב ההמשכי דורש כעת מהממשלה להגמיש את החוק

משרדי האוצר והמשפטים יוזמים שינוי חוק יסוד שיגדיל את גמישות התקציב ההמשכי, מתוך הנחה שלא יאושר תקציב קבוע ל־2021. בתרחיש כזה הממשלה תוכל להמשיך לפעול ללא כל פיקוח בהיעדר תקציב מאושר

01.12.2020, 07:02 | עמרי מילמן

מגדל הקלפים של התקציב ההמשכי המעוות שיצר ראש הממשלה בנימין נתניהו בתמיכתו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ מתחיל לקרוס ואיתו גם השירותים שהממשלה אמורה לספק למשק. בספטמבר חברי הקואליציה שמחו על אישור 11 מיליארד שקל שניתנו כתוספת לתקציב 2020 שטרם אושר, אבל את החשבון הם יגישו לנו עכשיו. הממשלה נדרשת כעת לבחור בין שתי אפשרויות גרועות: לאשר את תקציב 2020 במהלך דצמבר, ואז לפחות מחצית מ־2021 תנוהל בתקציב המשכי (בהנחה שנתניהו לא יסכים לאשר את תקציב 2021 שכרוך גם בוויתור שלו על כס ראשות הממשלה); לא לאשר את תקציב 2020, ואז לראשונה בהיסטוריה ישראל תיגרר לתקציב המשכי על תקציב המשכי, כלומר תקציב 2021 ייגזר מתקציב 2019.

קראו עוד בכלכליסט

משמעות האופציה השנייה היא כי במקום תקציב של 426 מיליארד שקל, יידרשו משרדי הממשלה להסתפק בתקציב של פחות מ־400 מיליארד שקל (תקציב 2019 עמד על 397 מיליארד שקל, ואליו צריך להוסיף את מדד המחירים לצרכן של השנתיים האחרונות). התקציב ההמשכי לא משקלל את השינויים הדמוגרפיים למשל, אולם הוא כן מתייחס לתקציב בכללותו, כלומר לתקציבי המשרדים ולהחזרי החוב. הגיוסים הנרחבים של הממשלה בשנה האחרונה, בעקבות משבר הקורונה, ינגסו גם כן בתקציבי הממשלה במסגרת אותו תקציב המשכי. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ , צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ | צילום: רויטרס ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ , צילום: רויטרס

על רקע שתי האופציות הגרועות האלה של התמשכות התקציב ההמשכי הפתרון של משרד האוצר ומשרד המשפטים הוא לשנות את חוק היסוד כך שהתקציב ההמשכי יהיה פחות נוקשה ממה שהוא היום כדי שעבודת הממשלה תיפגע פחות מכפי שהיא נפגעה השנה.

אלא שכאן גורמי המקצוע נמצאים במלכוד. מצד אחד מה שמשרדי הממשלה צריכים עכשיו זה תקציב המשכי גמיש ככל האפשר שייתן להם להמשיך לפעול ולקדם תוכניות חדשות, אחרי שנה אבודה. מצד שני, ככל שהתקציב ההמשכי יהיה נוח יותר, לנתניהו לא תהיה בעיה להמשיך ולתמרן עם תקציב המשכי לנצח, בלי שמישהו יעצור אותו, דבר שחותר נגד כל מערכת השלטון הדמוקרטית.

במשרדי האוצר והמשפטים שוקדים בימים אלו על גיבוש תיקון החוק, כאשר המתיחות הזו עומדת לנגד עיניהם. אותה הצעת חוק תהיה חייבת לעבור את אישור הכנסת כבר בחודש הקרוב. בדיון בוועדת הכספים שהתקיים אתמול ציין מ"מ הממונה על התקציבים יוגב גרדוס את שורת החוקים המורכבים שתידרש ועדת הכספים לאשר בדצמבר, ובהם הסדרת קופסאות הקורונה לשנה הבאה וכמובן תקציב 2020 (הממשלה במקביל לפי הלו"ז הרשמי אמורה לדון בתקציב 2021). כל זה מעלה את השאלה מדוע כל אלו התכנסו לחודש האחרון של השנה. אם התקציב ההמשכי כל כך בעייתי (בין אם יאושר תקציב ובין אם לאו) לא היו צריכים לחכות עם הכרעות כל כך מהותיות לעיצוב המשטר בישראל לרגע האחרון רק כדי לגרור דיונים לתוך הלילה.

אין ניסיון חילוץ

במהלך הדיון יו"ר הוועדה משה גפני סירב להתייחס לסוגיה הפוליטית שמובילה את כל פלונטר התקציב.

אם הממשלה באמת היתה מנסה לחלץ את המשק מהמשבר הגדול ביותר בהיסטוריה של ישראל, היא היתה בימים אלו נאבקת לאשר את תקציב 2021. עד לפני כמה שבועות לאשר את התקציב היה אפילו ריאלי עד סוף דצמבר. בזבוז הזמן שנתניהו הוביל באמצעות שר האוצר עושה דברו ישראל כץ סתמו את הגולל על אפשרות זו.

כדי שזה יקרה צריך לוותר על חוק ההסדרים ולזרוק את כל המשחקים הפוליטיים. אם המהלך הזה יהיה רציני סביר להניח שאפילו הגורמים המשפטיים יסכימו להחליק הארכה נוספת של אישור תקציב 2020. אבל זה לא על הפרק אפילו. נתניהו בכלל לא מדבר על אישור תקציב 2021 בחודשיים הקרובים.

תחזיות חדשות

משרד האוצר ובנק ישראל פרסמו אתמול תחזיות צמיחה מעודכנות, שמהן עולה תמונה מעט אופטימית יותר. תחזית האוצר בתרחיש המרכזי היא כי התוצר במשק יתכווץ השנה ב־4.2%, ואילו ב־2021 יצמח ב־4.5%. התרחיש מניח כי חיסונים לקורונה יהיו זמינים כבר במחצית הראשונה של 2021, כאשר בתקופה זו עדיין יהיו הגבלות בריאותיות וההתאוששות תתעצם במחצית השנייה של השנה הבאה.

התרחיש המחמיר יותר מניח רמת תחלואה גבוהה במהלך החורף הקרוב ותחלואה לאורך מרבית שנת 2021, שיביאו להטלת סגרים בעוצמות משתנות. בתרחיש הזה התוצר יתכווץ השנה ב־4.8% ובשנה הבאה יצמח ב־2.4% בלבד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות