אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נאייקס רוצה לנחות בת"א ומכוונת לשווי של מיליארד דולר צילום: ניר סלקמן

בלעדי לכלכליסט

נאייקס רוצה לנחות בת"א ומכוונת לשווי של מיליארד דולר

חברת הפינטק מהרצליה שפיתחה פתרון לתשלום באמצעות כרטיסי אשראי במכונות ממכר אוטומטיות, מוחזקת ב־100% על ידי שלושת מייסדיה שייפגשו עם עשרות מיליוני שקלים

02.12.2020, 06:52 | גולן חזני וסופי שולמן

יוניקורן ראשון בדרך לתל אביב. חברת הפינטק נאייקס (Nayax) מהרצליה מתכננת הנפקת מניות ראשונה לפי שווי של מיליארד דולר, כך נודע ל”כלכליסט”. החברה נערכת להנפקה על בסיס הדו”חות השנתיים של 2020, ברבעון השני של 2021.

בנק ג'פריס צפוי להוביל את ההנפקה וחברת החיתום של לידר צפויה להיות המפיץ הישראלי. מעבר לשווי שלא נראה עד היום בתל אביב במגזר הטכנולוגיה, נאייקס חריגה גם בכך שמייסדיה מחזיקים עדיין ב־100% מהמניות, כך שאם המהלך יצליח יוולדו בישראל שלושה מיליארדרים חדשים במונחים שקליים של שווי אחזקותיהם.

הנפקת נאייקס מביאה לשיא את גל הנפקות הטכנולוגיה בתל אביב בחודשים האחרונים. קדמו לה אקווריוס ואקופיה שגם קיבלו הערכות שווי גבוהות, אך לא התקרבו לשווי של מיליארד דולר אליו מכוונת נאייקס.

מימין: סמנכ”ל טכנולוגיות בנאייקס דוד בן אבי, והמנכ”ל יאיר נחמד. שיטת המינויים עובדת, צילום: ניר סלקמן מימין: סמנכ”ל טכנולוגיות בנאייקס דוד בן אבי, והמנכ”ל יאיר נחמד. שיטת המינויים עובדת | צילום: ניר סלקמן מימין: סמנכ”ל טכנולוגיות בנאייקס דוד בן אבי, והמנכ”ל יאיר נחמד. שיטת המינויים עובדת, צילום: ניר סלקמן

אם עד היום היתה בורסת הנאסד”ק הכיוון הראשון אליו שואפות חברות הטכנולוגיה הישראליות, הרי שיותר ויותר חברות בתחום פונות דווקא לתל אביב.

בעוד שהנפקות גדולות כמו של איירון סורס ששואפת לשווי של 8 מיליארד דולר עד 10 מיליארד דולר, פורחות בנאסד”ק, הרי שחברות קטנות יותר בסדרי גודל של מאות מיליונים עד מיליארד דולר, מתחילות להסיט את המיקוד לתל אביב, מתוך הנחה שהשוויים שיקבלו כאן יהיו לא פחות גבוהים.

מסייעים לכך מהלכים רגולטוריים לעידוד ההנפקות, שהובלו על ידי יו”ר רשות נייירות ערך ענת גואטה ומנכ”ל הבורסה איתי בן זאב. גם הפריחה בתחום הטכנולוגיה בתקופת משבר הקורונה, מול הצניחה בענף הנדל”ן והתיירות, סייעו למגמה הזו. חברות מעדיפות להנפיק בתל אביב גם במקום גיוסי הון פרטיים. אקופיה, אקווריוס וחברות נוספות הבטיחו כבר את הגיוסים בבורסה המקומית. אקופיה, חברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה הסולארית והבטיחה בשבוע שעבר גיוס של 75 מיליון דולר ממוסדיים גדולים לפי שווי של 300 מיליון דולר לפני הכסף. בין בעלי המניות בחברה שאול שני וליאון רקנאטי. הגיוס נעשה בדרך של הצעה לא אחידה, כשהחברה סוגרת את ההזמנות עם מספר משקיעי עוגן, עוד מאפיין של ההנפקות האחרונות.

גם אקווריוס מנועים הפועלת לפיתוח מנועים חסכוניים ויעילים, המאפשרים הגדלת ניצול האנרגיה שלהם באופן משמעותי בהשוואה למנועים קיימים. בעלי מניות בולטים בה הם מריוס נכט ממייסדי צ’ק פוינט וליאון רקנאטי. חברה נוספת היא ג’נסל חברת טכנולוגיה הפועלת בתחום האנרגיה הנקייה. בעל המניות המרכזי שלה הוא בני לנדא. החברה מייצרת ומפתחת תאי דלק אלקליים - מקורות אנרגיה המבוססים על טכנולוגיה ייחודית, שמאפשרת את יצירת האנרגיה באמצעות אינטראקציה כימית בין מימן לחמצן. ג’נסל השלימה גיוס של כ־70 מיליון דולר, לפי שווי של 180 מיליון דולר.

שתי חברות טכנולוגיה קטנות יותר הן הייקון (HighCon) ויומן אקסטנשנס (Human Xtensions), שמגייסות כל אחת עשרות מיליוני דולרים. הייקון מפתחת מכונות דפוס לחיתוך ויצירה של קווי קיפול באריזות קרטון. יומן אקסטנשנס היא חברת מכשור רפואי, המפתחת מערכת רובוטית ידנית לשליטה בניתוחים זעיר־פולשניים ובין בעלי מניותיה משפחת שמלצר והאחים רייק.

עוף מוזר בענף הטכנולוגיה

מייסדי נאייקס הם אנשי עסקים אלמוניים למדי שהקימו אותה ב־2005 כדי לאפשר לשלם במכונות ממכר אוטומטיות בכרטיסי אשראי. יאיר נחמד (59), משמש כיום כמנכ"ל ומחזיק ב־30% מהמניות, דוד בן אבי (47)שמכהן כסמנכ"ל טכנולוגיות, מחזיק בנתח זהה. אחיו של יאיר נחמד, אמיר, שסיפק את ההון הראשוני להקמת נאייקס מחזיק ב־40% ממנה.

אמיר נחמד, עורך דין במשרד מיתר בעבר, פועל בשוק הנדל"ן בארה"ב ואינו מעורב בנאייקס. אגב, משמעות השם NYAX הוא השמות של האחים המייסדים נחמד, יאיר, אמיר ובן אבי שמוגדר כ־"X פקטור". יאיר נחמד מגיע מרקע פיננסי ושימש בין 2000 ל־2004 כמנכ"ל חברת מי עדן ובן אבי היה יזם בהייטק. השלושה הכירו כאשר בן אבי שכר משרד עבור אחד הסטארט־אפים שלו בבניין של אמיר נחמד.

בשנים האחרונות כל מגזר הסליקה האוטומטית רותח ולראיה העסקה למכירת חברת סייפצ'ארג של טדי שגיא לפני שנה וחצי ב־889 מיליון דולר לנוביי הקנדית ועסקאות מיזוג ורכישה רבות נוספות. לסייפצ'ארג' יש גם קשר ישיר לנאייקס. החברה שהיתה בעבר בשליטת טדי שגיא היא אחד הספקים של נאייקס ובעבר העניקה לה הלוואה של כמה עשרות מיליוני דולרים. לאחר מכירת החברה העביר שגיא את ההלוואה אליו ונאייקס צפויה לפרוע אותה לאחר ההנפקה.

חלק מהממכשירים (טרמינלים) של נאייקס. מתממשקים למרבית המכונות בעולם, צילום: ניר סלקמן חלק מהממכשירים (טרמינלים) של נאייקס. מתממשקים למרבית המכונות בעולם | צילום: ניר סלקמן חלק מהממכשירים (טרמינלים) של נאייקס. מתממשקים למרבית המכונות בעולם, צילום: ניר סלקמן

בתקופת הקורונה, קיבל נושא סליקת התשלומים ותשלומים מרחוק דחיפה נוספת יחד עם כל מגזר הטכנולוגיה. כך למשל, אחת המתחרות של נאייקס, חברת אדיין (ADYENׂ) ההולנדית הגיעה באחרונה לשווי של 50 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה קפצה במעט יותר מ־100% מתחילת השנה.

נאייקס היא עוף מוזר בענף הטכנולוגיה הישראלי לא רק בגלל התוכנית להנפיק בתל אביב למרות גודלה, ולא רק בהיותה חברה ותיקה בת 15 אלא גם משום שעד היום היא לא גייסה הון חיצוני מקרנות הון סיכון או כל גוף השקעה אחר. לפני שנה היא כמעט וחתמה על הסכם לקבלת השקעה של 60 מיליון דולר לפי שווי של 400 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, אך בסופו של דבר נסוגה מכך.

נאייקס כמובן הרבה יותר קטנה בשלב זה מהמתחרות הציבוריות שלה. על פי הערכות היא מתקרבת להכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר וצומחת בשנים האחרונות בקצב מהיר של כ־40% בשנה. לחברה תזרים חיובי מפעילות שאיפשר לה להתממן ללא השקעות חיצוניות, אלא רק במספר הלוואות. במסגרת זו נטלה החברה הלוואה מקרן להב ב־2014 אתה פרעה כבר ב־2017.

המודל העסקי של נאייקס מבוסס על שיטת המנויים החביבה על המשקיעים היום, כאשר לקוחותיה משלמים תשלום חודשי עבור השירות והסליקה. לחברה יש רישיון מוסד פיננסי, אך היא מתבססת בשלב זה על שירותי סליקה חיצוניים, כמו סייפצ’ארג וחברות רבות נוספות. הטרמינלים של החברה תומכים היום ב־26 מטבעות שונים ב־65 מדינות. בסך הכל מותקנים הפתרונות שלה ב־340 אלף נקודות מכירה וב־2019 היא סלקה חצי מיליארד עסקאות. החברה מעסיקה היום כ־390, רובם המכריע 270 במשרדי החברה בהרצליה.

טרמינלים קטנים שמחוברים למכונה

אף ששווי של מיליארד דולר מאפשר הנפקה בוול סטריט, בנאייקס מעדיפים להתנסות בלהיות חברה ציבורית ולהיות "ראש לשועלים". בהמשך תיבחן החברה הנפקה גם בניו יורק, אך זאת תוך שהיא מכוונת לרמות שווי אחרות לגמרי שמזכירות יותר את חברות התשלומים שנסחרות שם, כלומר עשרות מיליארדי דולרים.

בפתרונות של נאייקס משתמש כמעט כל ישראלי בשגרת חייו, אף שהשוק המקומי מהווה רק 5% מפעילותה. החברה פיתחה פתרון המאפשר ביצוע תשלום בכרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב שונים ואפליקציות תשלומים במכונות ממכר אוטומטיות. הפתרונות של החברה, מעין טרמינלים קטנים שמחוברים למכונה, מתממשקים למרבית המכונות בעולם ויש היום 40 מיליון כאלה בכל התחומים החל מקפה, מוצרי אלקטרוניקה קטנים ועד מכונות כביסה.

נאייקס עובדת עם 45 סולקים שונים בעולם, כאשר 35% מהמכירות הן בארה"ב, 35% באירופה והיתר במזרח אסיה. הלקוחות העיקריים של נאייקס הן חברות המפעילות את המכונות, כאשר לפי נתונים שנאספו בחברה, כניסת שימוש בכרטיס אשראי או כל צורת תשלום דיגיטלית נוספת כגון סריקת קוד או תשלום בסמארטפון מגדילים את המכירות של המכונה ב־20%.

באחרונה נכנסה נאייקס גם לתחום משיק של הפעלת עמדות טעינה לרכב חשמלי במסגרת חברה בשם EV METER. עמדות טעינה אלה, שמיועדות גם לשוק הטעינה הפרטי, כמו למשל חניות פרטיות, כבר פועלות בישראל ובמספר מדינות אירופה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות