אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקרה וייטנאם: כך הפכה פייסבוק לשחקנית פוליטית מרכזית בזירה העולמית צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

מקרה וייטנאם: כך הפכה פייסבוק לשחקנית פוליטית מרכזית בזירה העולמית

פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות מאפשרות חופש ביטוי לאקטיביסטים גם במדינות לא דמוקרטיות, אבל שינוי חדש במדיניות של הרשת החברה מאיים לשים קץ לכל זה ומתעדף, שוב, רווחים על חשבון משתמשים

02.12.2020, 19:13 | עומר כביר

בתחילת 2020, בלי הודעה מוקדמת, שרתים מקומיים של פייסבוק בווייטנאם הפסיקו לעבוד, בהוראת השלטונות. התעבורה ברשת החברתית הואטה משמעותית עד שהגלישה בה במדינה הפכה לבלתי אפשרית. "אנו מאמינים שהפעולה הזו ננקטה במטרה להטיל עלינו לחץ משמעותי להגדיל את הציות לצווי הורדת תוכן כשזה נוגע למשתמשים שלנו בווייטנאם", אמר מקור בחברה ל"רויטרס" באפריל האחרון . פייסבוק, בתגובה, עשתה את מה שהיא עושה הכי טוב, התקפלה ונענתה לדרישה. "בלית ברירה צייתנו לבקשת הממשלה להגביל את הגישה לתוכן שהיא קבעה שהוא לא-חוקי", היא מסרה לסוכנות הידיעות.

ההודעה עוררה לא מעט חששות. מדובר במדינה בשליטתה הבלעדית של המפלגה הקומוניסטית, שסוגיות כמו זכויות אזרח או אדם וחופש ביטוי לא נמצאות בראש מעיניה. ולאורך השנים, כמה בלוגרים מתנגדי משטר נכלאו אחרי שפרסמו מאמרים שביקרו את השלטונות ואת המפלגה הקומוניסטית. פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות היוו, במיוחד בעשור האחרון, מפלט של חופש ביטוי שאפשר לאקטיביסטים להפיץ את הביקורת שלהם בצורה רחבה במדינה ומחוצה לה. שינוי המדיניות של פייסבוק איים לשים קץ לכל זה.

צנזורה בפייסבוק, צילום: שאטרסטוק צנזורה בפייסבוק | צילום: שאטרסטוק צנזורה בפייסבוק, צילום: שאטרסטוק

עתה, דו"ח חדש של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל חושף שהחששות הכבדים ביותר התגשמו, ולא רק בפייסבוק אלא גם ביוטיוב של גוגל. "הרשות החלו להתמקד בביטוי מקוון כאיום קיומי למשטר, והפלטפורמות הפכו לשדה ציד של צנזורים, חיילי סייבר וטרולים בחסות הממשל", אמרה ל-BBC בכירת הארגון מינג יו הא. "הפלטפורמות עצמן לא רק שמאפשרות לזה להתרחש, הן משתפות פעולה בהקף הולך וגדל".

הדו"ח בן 78 העמודים מבוסס על עשרות ראיונות עם פעיליזכויות אדם, עורכי דין, אסירים פוליטיים לשעבר ועיתונאים. אלו מציירים תמונה מטרידה של צנזורה הולכת וגוברת מצד השלטונות בווייטנאם, שזוכה לגיבוי רחב מצד שתי הפלטפורמות הגדולות. "איבדתי אמון בפייסבוק, אז אני לא מפרסם שם הרבה", סיפר האקטיביסט נגויין ואן טראנג, ששוהה כיום בתאילנד אחרי שנמלט מצו מעצר בווייטנאם.

לדבריו, באפריל החלה פייסבוק להגביל את התוכן שהוא מפרסם, ומאז חודש מאי הרשת החברתית חסמה לצפייה בווייטנאם כל פוסט שאפילו הזכיר אחד משני הפוליטיקאים המקומיים. פייסבוק גם חסמה את האפשרות שלו לרכוש פרסומות. "דמיינו שאתם משקיעים שנים על גבי שנים בפיתוח חשבון פייסבוק, מפרסמים וכותבים על התשוקה שלכם לדמוקרטיה, אבל אז במהלך פשוט אחד פייסבוק מוחקת את כל העבודה שעשיתם במשך שנים. זה באמת ייאש אותי. הופשטנו מיכולתנו להביע את דעתנו. היכולת שלנו להגיע לציבור מאוד מוגבלת עכשיו".

לווייטנאם יש קהילת אינטרנט פעילה במיוחד. האוכלוסייה במדינה צעירה, 60% מ-97 מיליון התושבים הם בני פחות מ-35, ובשנים האחרונות נרשם זינוק משמעותי במספר הגולשים. כיום, ל-64 מיליון איש במדינה יש גישה לרשת, וההתפשטות המהירה שלה שינתה הבטים רבים בחיי היומיום שם – מחיי חברה, דרך מסחר ועד לשיח פוליטי. ובשעה שלפריחת הרשת היתה השפעה חיובית על היכולת של מתנגדי המשטר לבקר אותו, היא גם אפשרה למשטר להשתמש באמצעי מעקב וריגול אחרי מבקריו, ובמקרים רבים לעצור אותם. לדברי אמנסטי, יש כיום בווייטנאם 170 "אסירי מצפון", לפחות 69 מהם נאסרו בגלל פעילותם המקוונת.

לפי נתוני פייסבוק עצמה, החופש המקוון נמצא תחת מתקפה משמעותית, בסיוע פעולות החברה. דו"ח השקיפות החצי-שנתי שפרסמה הרשת החברתית בנובמבר חושף שבין ינואר ליוני 2020, מספר התכנים שצנזרה החברה לבקשת השלטונות זינק ב-983% לעומת התקופה המקבילה אשתקד , והגיע ל-834 מקרים בסך הכל. זאת, בשעה שמדיניות התוכן החדשה של החברה היתה תקפה רק במחצית מתקופה זו. באותה תקופה דיווחה גוגל שקיבלה 74 בקשות צנזורה מהממשל, לעומת 44 בתקופה המקבילה. המונח בקשה הוא קצת מטעה, שכן הוא לא מתייחס למספר התכנים. במקרה אחד, בקשה להסרת תכנים מיוטיוב ציינה 3,000 סרטונים.

הדו"ח מבליט את הסיפורים שמאחורי המספרים. כמו, למשל, זה של העיתונאי טרונג צ'או הו דאן, שביוני פרסם סדרת פוסטים בפייסבוק על סקנדל שחיתות באחת הפרובינציות במדינה. 4 מ-15 הפוסטים שפרסם בנושא נחסמו לצפייה בווייטנאם. "בגלל מגבלות חוקיות מקומיות הגבלנו את הגישה לפוסט שלך בווייטנאם", נכתב בהודעה שקיבל מפייסבוק. לדבריו, לא ניתנה לו אפשרות לערער על ההחלטה.

פעיל אחר, בוי ואן ת'ואן, סיפר שהפרופיל שלו נחסם לצפייה בווייטנאם, כולל בפני חברים ובני משפחה במדינה. הוא יכל לראות אותם, אבל לא לתקשר איתם. הרקע לחסימה, להערכתו, היה שורת דיווחים שלו על פעילות משטרתית מוגברת בכפר שבו הוא מתגורר. כשעירער על החסימה פייסבוק השיבה לו: "אתה לא עומד בדרישות להשתמש בפייסבוק. למרבה הצער, בגלל שיקולי אבטחה וחשאיות, אנחנו לא יכולים לספק מידע נוסף לגבי ההשבתה של החשבון שלך. אנחנו מעריכים את ההבנה שלך, זו ההחלטה הסופית שלנו".

זו תשובה בזויה. פייסבוק חוסמת משתמש, אומרת לו שהיא לא יכולה להגיד לו למה חסמה אותו, ושבכל מקרה המידע לא יעזור לו כי גם ככה היא לא תשנה את ההחלטה. במקרה זה יש לסיפור סוף טוב: אחרי פנייה מצד אמנסטי, החשבון הושב לפעילות ללא הסבר מצד החברה.

צנזורה ברשת, צילום: שאטרסטוק צנזורה ברשת | צילום: שאטרסטוק צנזורה ברשת, צילום: שאטרסטוק

המדיניות של יוטיוב בנושא פחות מוצהרת מזו של פייסבוק, אם כי המהלכים של הפלטפורמה זיכו אותה בשבחים מצד שר המידע והתקשורת של וייטנאם. "יוטיוב מנסה למנוע מאנשים לספר את האמת, גם כשהם מדווחים עובדות", סיפר משתמש יוטיוב וייטנאמי לאמנסטי. "זה משפיע על כל החברה, כולל על קרבנות של הפרת זכויות אדם. הם לא צריכים להגביל תוכן שמציג את האמת. ברגע שהם עושים את זה, הם הופכים לכלי של הממשל בשליטה במידע ובביטוי. זה לא צודק. זה משפיע על אנשים שפועלים למען דמוקרטיה וזכויות אדם בווייטנאם".

לדברי אמנסטי, במקרים רבים חוסמת יוטיוב סרטוני משתמשים לצפייה בווייטנאם, בעקבות תלונה או בקשה מצד סוכנות ממשלתית כלשהי. במקרה אחד, ערוץ היוטיוב של Radio Free Asia, שלו חצי מיליון עוקבים, זכה לחסימה כזו בעקבות תלונה של יחידת סייבר בצבא וייטנאם, שהציפה את יוטיוב ואת פייסבוק בתלונות נגד משתמשים וכלי תקשורת עצמאיים.

למה פייסבוק וגוגל מגלות נכונות כזו גדולה לסייע למשטר לא דמוקרטי לדכא מתנגדים ופעילי זכויות אדם? כסף, אלא מה. וייטנאם הפכה בשנים האחרונות לשוק רווחי במיוחד בעבור פייסבוק וגוגול והיא מקור ההכנסות הגדול ביותר שלהן בדרום-מזרח אסיה. ב-2018, הכנסות פייסבוק בווייטנאם עמדו על מיליארד דולר – כמעט שליש מכל הכנסותיה בדרום-מזרח אסיה. באותה תקופה, הכנסות גוגל במדינה עמדו על 475 מיליון דולר, בעיקר מפרסום ביוטיוב.

סתימת פיות, צילום: The Dentalist סתימת פיות | צילום: The Dentalist סתימת פיות, צילום: The Dentalist

הפלטפורמות של שתי החברות חסומות במדינה המשמעותית ביותר באזור, סין. והשרירים שהפגינה וייטנאם בתחילת השנה, כשחסמה את השרתים של פייסבוק, היו איתות ברור שאם לא יזהרו, הן עלולות לשלם מחיר ולהיחסם במדינה נוספת. הן עשו מה שהיה צפוי שיעשו: בחרו ברווחים הכספיים שלהן על חשבון המשתמשים, וקיוו שזה יעבור מתחת למכ"ם.

יש כאן לקח ברור: אסור להשאיר את השליטה בחופש הביטוי המקוון, במי אומר מה ואיך, בידיים של חברות מסחריות. גם אם הכוונות שלהן טובות, גם אם הן מצהירות על מחויבות לחופש הביטוי ואולי אפילו מתכוונות לכך, ברגע האמת, כשהלחץ יהיה חזק מספיק, כשהאיום על השורה התחתונה מוחשי מספיק, הן יתכופפו ויספקו לשלטונות את מה שהם רוצים, רק אל תחסמו אותנו בבקשה.

ויש, למרבה הצער, גם לקח אחר: אי אפשר לסמוך על מדינות שיפעלו על הצד הטוב ביותר. בוודאי שלא על מדינות לא-דמוקרטיות, אבל גם לא על מדינות דמוקרטיות. בישראל, מחלקת הסייבר בפרקליטות מפעילה מערך משמעותי להורדת תכנים מפייסבוק, בלי פנייה לערכאות, והרשת החברתית נענית לה בחדווה. בארה"ב, אם זה היה תלוי בנשיא הנוכחי שיפונה מהבית הלבן בעוד כחודש וחצי, הוא היה סוגר לכל המשתמשים שמשמיצים אותו ואת החשבון ברשת החברתית.

איך פותרים את הפלונטר הזה? שאלה טובה. תשובה מספקת עדיין אין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות