אוטיזם, לא מה שחשבתם

נעים מאוד, שמי איתן, ואני בן 24 מרעננה. אני סטודנט באוניברסיטה העברית, דאטה אנליסט במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, ואני נמצא על הרצף האוטיסטי.

מגיל צעיר ידעתי שאני קצת שונה. יש דברים, שרוב האנשים לוקחים אותם כמובנים מאליהם, כמו פירוש סיטואציות חברתיות או הערות שנאמרות באינטונציה מסוימת, למשל סרקזם, שהיו עבורי - ובאופן חלקי הם עדיין, גם אחרי הרבה שנים - קשים להבין ולהביע.

הידיעה על האבחון, עבורי ועבור אוטיסטים רבים, היתה מצד אחד אנחת רווחה, אולם מצד שני היא הלבישה עליי סטיגמות ויצרה חסמים ומכשולים רבים, שעליהם נאלצתי להתגבר.

אנשים על הרצף האוטיסטי נתקלים בחייהם בהמון תקרות זכוכית, לעתים אפילו בתקרות בטון. במהלך חיי, הרגשתי שלא מבינים אותי, ושבמסגרות שונות שופטים אותי בשל השונות שלי - לעתים רבות רק בגלל שאני על הרצף. עברתי בחיי מצבים רבים של דחייה וחוסר קבלה, בשל אפליה זאת. בין אם מדובר במסגרות כמו בית ספר, מקום עבודה כלשהו או מסגרות חברתיות והתנדבותיות.

דבר אחד שלמדתי מהדרך שלי, ועד כמה שזה קלישאתי זה נכון, הוא שהדרך הטובה ביותר להגיע ליעדים שרוצים להשיג היא להאמין בעצמך. אנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב, ורק אנחנו יודעים מה המגבלות שלנו - לא אף אחד אחר. גם כשלא מצליחים, זה בסדר, ונצליח להגיע למה שאנחנו רוצים, גם אם זה בדרכים אחרות.

בסופו של דבר, אחרי תהליך ארוך, שכלל המון לימוד וקבלה עצמית, למדתי על עצמי המון והצלחתי להבין שזה בסדר לא להיות כמו כולם. תמיד הייתי סקרן מאוד, ואהבתי ללמוד דברים מעניינים על העולם, כמו תופעות טבע, תרבויות ומדינות שונות. אני מסוג האנשים שכשמשעמם להם, הם קוראים ערכים בוויקיפדיה. גם עולם המחשבים, המידע והתקשורת עניינו אותי, וגיליתי שמידע וידע יכולים להוביל להרבה פתרונות יצירתיים.

בצבא הצלחתי להביא את היכולות שלי לידי ביטוי, אבל כמו שאפשר לנחש, גם זה לא היה פשוט. לפני הגיוס קיבלתי פטור משירות בצה''ל, ובמשך שנה וחצי נלחמתי להתנדב, כדי שאוכל לתרום כמו כולם. זה היה תהליך מתיש מאוד, אך מחשל. אחרי מאבק ארוך, מלא תלאות בירוקרטיות, הצלחתי להתגייס ולשרת שירות מלא ובהצטיינות בחיל המודיעי, דרך "רואים רחוק" - תוכנית שמכשירה ומלווה אנשים על הרצף האוטיסטי בצה"ל ולאחר מכן באזרחות. בסיום השירות זכיתי להיות מפקד בסגל הקורס שממנו הגעתי לצבא - סגירת מעגל מדהימה לשירות המשמעותי שעשיתי.

אחרי השחרור הציעו לי, דרך התוכנית, להתמיין לתוכנית של קליטת אנשים על הרצף במיקרוסופט ישראל. המבחנים לא היו קלים. בחנו את היכולות שלי בניתוח מידע, חשיבה מחוץ לקופסה ופתרון בעיות יצירתיות. לא עשו לי הנחות במיונים, אך בזכות ליווי צמוד ומנטורינג שקיבלתי, יכולתי לממש את היכולות שלי בצורה האידיאלית ביותר. זה גרם לי להעריך את החברה עוד לפני שידעתי שהתקבלתי לעבוד בה.

כשהגיע הטלפון המיוחל, התרגשתי מאוד. המשפחה והחברים שסביבי היו גאים מאוד לשמוע שהתקבלתי לחברה כמו מיקרוסופט. זה הוכיח לי שעבודה קשה ואמונה עצמית משתלמות. כיום אני עובד בקבוצה שמפתחת טכנולוגיות קלאוד סקיוריטי לשירותי הענן של מיקרוסופט. התפקיד שלי מתמקד בניתוח דפוסי השימוש בטכנולוגיות שלנו, ומסייע למנהלי המוצר לקבל החלטות עסקיות טובות יותר. אני מאוד מרוצה מהתפקיד, מרגיש שאני נמצא בלב העשייה של מיקרוסופט ורואה איך העבודה שלי אכן משפרת את המוצר.

שאר העובדים בצוות יודעים שאני על הספקטרום, זה לא סוד. הם לא מתייחסים אליי באופן שונה במיוחד, להפך אפילו. לפני המגבלה או כל דבר אחר – הם פשוט רואים בי את איתן - עמית לעבודה ועובד במיקרוסופט, כמו שאר העובדים. זה משהו, שלצערי, עדיין לא מובן מאליו עבור אנשים עם מוגבלויות בישראל 2020.

חשוב לי מאוד לקדם את מסר המודעות. אני רוצה להשפיע ולפעול למען אנשים עם מוגבלויות. אני חבר בכמה קבוצות של אוטיסטים ואנשים עם מוגבלויות, והמוטו שלנו הוא "שום דבר עלינו, בלעדינו". אנחנו פועלים על מנת שהחלטות שנוגעות לנו יתקבלו תוך השתתפות פעילה שלנו, שיקשיבו לקשיים שלנו ולהצעותינו לפתור אותם, ושנהיה חלק מהיישום שלהם בפועל.

הרצף האוטיסטי הוא מגוון וייחודי מאוד. יש המון מן המשותף בי ובחבריי ומכריי שעל הרצף, ולא משנה מה רמת התפקוד המוגדרת שלנו. אמנם רוב המגבלות והקשיים שלי הם "בלתי נראים", אך אין זה אומר שהם לא קיימים ולא נוכחים בחיי. אני לא רוצה שאנשים יחוו חסמים ומכשולים כמו שאני חוויתי. הקשיים והצרכים של כל אוטיסט אמנם שונים, אבל חברה מכילה ונגישה יותר יכולה לעזור לכולם.

אני רוצה ליצור לאנשים על הרצף עתיד טוב יותר וחיובי יותר. במקום לחשוב עלינו כעל משהו שלילי, או על איך צריך "לרפא" אותנו, תחשבו על דרכים לשלב אותנו בצורה מכובדת בקהילה ולקבל אותנו כפי שאנחנו. יש עוד הרבה לתקן ולשפר בחברה שלנו, כדי שאנשים עם מוגבלויות, ואוטיסטים בפרט - ולא משנה בני כמה הם או איך התפקוד שלהם - ירגישו בנוח.

כשמדברים על שוויון, המחשבה הראשונה שעולה להרבה אנשים בראש היא שוויון חוקתי בזכויות, כמו זכויות אדם או זכויות לנגישות. אלה הן זכויות חשובות שצריך ונכון לקדם, אבל כמו שאומרים - נגישות היא לא רק רמפות. יש סוגי שוויון שתלויים בעיקר בחקיקת חוקים ובאכיפתם, אבל יש גם כאלה, כמו הזכות לחיות בקהילה עם שוויון הזדמנויות ושוויון ביחס, שתלויים במיוחד בכל אחד ואחת בחברה שלנו.

אני פונה אליכם, הקוראים. נסו להיות סובלניים ואכפתיים כלפי אנשים שאתם פוגשים, לא משנה אם מדובר באנשים עם או בלי מוגבלויות, ואם הם כן אז מה המגבלה שלהם. אולי זה לא פשוט כמו שזה נשמע, אבל אני מבטיח לכם שאם תעשו זאת, לא רק תתרמו לחברה ולמי שמולכם, אלא תתרמו גם לעצמכם – זה יהפוך אתכם לאנשים טובים ושלמים יותר".

איתן סומר הוא דאטה אנליסט במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח,

איתן הצטרף לחברה באמצעות תוכנית מיוחדת של מיקרוסופט לקליטת אנשים על הספקטרום לתפקידים טכנולוגיים, שבהם יוכלו לממש את חוזקותיהם.

אתמול והיום עובדי מיקרוסופט לוקחים חלק בהאקוטיזם 2.0 - האקתון מיוחד של ארגון האקוטיזם בהובלת רימון טובין, בשיתוף נגישות ישראל, אלו"ט וארגונים נוספים, לפיתוח פתרונות טכנולוגיים, שיעזרו לאנשים על הספקטרום לחיות חיים טובים יותר.