אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר ובנק ישראל נגד יוזמת ליצמן - הצפת שוק הבנייה בעובדים זרים צילום: עמית שאבי

האוצר ובנק ישראל נגד יוזמת ליצמן - הצפת שוק הבנייה בעובדים זרים

בשני הגופים מתווי המדיניות מתנגדים בתוקף ליוזמת שר השיכון יעקב ליצמן, לעצור את המתווה המעודד תעסוקת ישראלים בבנייה ולהציף את הענף בעובדים זרים, דווקא בתקופה של ירידה בביקושים וכשמספר הישראלים המובטלים בענף זינק לכ-23 אלף. בנק ישראל: "ההחלטה הזו היא מכשול רציני לתעסוקת ישראלים בבנייה"

03.12.2020, 16:31 | אדריאן פילוט

בעיתוי התמוה ביותר שניתן להעלות על הדעת, ממשלת ישראל, ביוזמת שר השיכון יעקב ליצמן, תבקש ביום ראשון הבא לא רק לעצור את מדיניות עידוד הישראלים והפחתת עובדים הזרים בתחום הבנייה, אלא דווקא להעלות בחדות את המספר הזרים בתחום.  

על פי ההחלטה, תוקם ועדה מיוחדת לקידום תעסוקת אלפי פועלים ישראלים בענף הבנייה, ובמקביל תגדלנה מכסות העובדים הפלסטינים והזרים ותעמוד על 80,000 ו-22,500 בהתאמה.

קראו עוד בכלכליסט

נזכיר כי מדיניות ארוכת הטווח של ממשלות ישראל –עוד מ-2001 שחודשה ב-2014- מבקשת להפחית את מספר העובדים הזרים בענף זה ל-2000 בלבד. בגלל לחצים של הקבלנים, פרקי הזמן כדי להגיע ליעד זה נדחה כמה וכמה פעמים, כאשר בהחלטה האחרונה –בספטמבר 2017- הוא נקבע ל-1 לינואר 2021. כאמור, ההחלטה שליצמן דורש לאשר ביום ראשון משמעותה חיסול המתווה והזנקת מכסות לעובדים זרים.

יעקב ליצמן , צילום: יואב דודקביץ יעקב ליצמן | צילום: יואב דודקביץ יעקב ליצמן , צילום: יואב דודקביץ

היוזמה עוררה התנגדות חזקה הן בקרב משרד האוצר לא פחות מבבנק ישראל, המשמש לפי חוק כיועץ הכלכלי לממשלה ומייחס לשינוי המבני הזה – מודרניזציה של סקטור הבנייה - כאחד מעמודי התווך של המשק.

"הפחתת מספר העובדים הזרים בבנייה נמצא הרבה זמן בשולחן וההחלטה הזו מבקשת לבטל את ההחלטה הקודמת שקבעה שצריך להפחית את מספר העובדים הזרים ל-2000 בסך הכל בבנייה. הרי יש מתווה, הוחלט עליו במקור בשנת 2014. למעשה משנים אותו כל הזמן וביום ראשון, כאשר השלב הבא של הפחתה צריך להיכנס לתוקף, לא רק שלא יורדים אלא שמבקשים להגדיל", מסביר ד''ר עדי ברנדר, ראש תחום המאקרו בחטיבת המחקר של בנק ישראל ומהכלכלנים המובילים בישראל.

ברנדר מסביר כי ישנם 2 יתרונות חשובים להפחתת מספר הזרים בבנייה: "עובדים זרים הם תחליף לשינוי טכנולוגי שחייב להיכנס לתוקף בענף הבנייה וכל עוד יש עובדים זרים זולים למעסיקים אין תמריץ ללכת בכיוון אלא להמשיך ולהנציח את השיטות הישנות שגם מבטיחים פריון נמוך, גם דוחקים ישראלים החוצה, וגם מאריכים את משך הבנייה וגם מייקרים אותה", הוא מסביר בשיחה עם "כלכליסט".

23 אלף מובטלים ישראלים בענף הבנייה

אלא שברנדר מצביע על עובדה מהותית למדיניות בשוק הבנייה: "כשמסתכלים על המשק היום, ישנם כ-23 אלף מובטלים בענף הבנייה, לפחות 2000 בתחום ה"עבודות הרטובות". דווקא עכשיו מגיע עם החלטה כזו? הרי רק לפני שבועיים אותה ממשלה קיבלה החלטה חשובה של הקמת מנהלת הכשרות מקצועיות ששמה לעצמה כמטרה גם להכשיר עובדים ישראלים בענף הבנייה בשכר גבוה. האיתות שאתה מעביר עם החלטה כזו הוא הפוך והוא כי תמיד יהיו פה זרים בזול ולכן לא כדאי להיכנס לתחום הבנייה. מדוע שישראלים יכנסו לתחום? המסר הוא כי אפילו בתקופה הזו – של אבטלה - זה מכשול רציני שיכול להפריע", הוא מוסיף.

אלא שהתקופה הזו איננה רק מאופיינת באבטלה אלא גם של ירידה בביקושים, מה שהופך את ההחלטה לעוד יותר משונה: "אנו מסתכלים על ענף הבניה ואנו רואים ירידה בביקושים בעיקר בכל הנוגע לנדל"ן למשרדים, הרי הביקוש למגורים יעלה תמיד כי הדמוגרפיה עולה. עם זאת, בבנייה המסחרית אנו כבר מזהים עודף היצע מסוים כאשר בהסתכלות קדימה יש פוטנציאל להמשך ירידה הן כי מתברר כי בנו כאן יותר מדי אבל גם כי הקורונה ישנה א הביקושים לנדלן למשרדים (עבודה מהבית- א.פ.).

למעשה, הקורונה משחררת גורמי ייצור לענף הזה ולכן יש לך כאן עוד סיבה מדוע במיוחד בתקופה הזו לא נכון להכניס עובדים זרים נוספים", מציין ברנדר שתוהה האם "בתנאים האלו שנוצרו, אם לא נעשה את השינוי הזה כעת אז מתי?".

פועלים זרים, צילום: שאול גולן פועלים זרים | צילום: שאול גולן פועלים זרים, צילום: שאול גולן

לפי נתונים רשמיים של משרד השיכון עצמו, מספר העובדים בענף צנח מ-292 אלף ברבעון השני של 2019 לכ-241 אלף ברבעון השני של 2020- ירידה של 17.5% תוך שנה. יתרה מזו, מספר העובדים בתחום העבודות הרטובות צנח באותה תקופה בכ-33% לכ-89 אלף בלבד-נתונים המעידים על הירידה בפעילות.

ענף הבנייה הישראלי מעסיק כ-200 אלף ישראלים ולצידם 70 אלף פלשתינאים ועוד כ-18 אלף עובדים זרים- אשר הפריון הוא נמוך בכל כלי מידה, משכי הבנייה ארוכים, שיטות הבניה מיושנות, עם הרבה הפרעה לסביבה, הרוב המוחלט בנייה לא מתועשת שנעשת במקום הבנייה והתוצאה ידועה לכל אזרחי ישראל: בנייה יקרה. יש תחלופה בין הטווח הארוך לטווח הקצר.

ככל שממשיכים את השיטות הישנות, מתמידים את הבעיה. אז, נטען כי היה לחץ לבנות אבל כעת אותו לחץ פחות זועק כי עכשיו יש ירידה בביקושים. זו לא תקופה לחוצה. יש גם ירידה בביקושים וגם מובטלים- זה בדיוק הזמן להכניס את הישראלים לענף עם שכר גובה. אם עכשיו לא מנצלים את ההזדמנות- אז מתי?", מסכם ברנדר.

בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ הגיבו לדברים והסבירו כי לאורך השנים הפסיקו ישראלים לעבוד בעבודות הרטובות – שלד, טיח וריצוף. מנגד, הם מציינים כי כל עובד פלסטיני או זר שעובדים בעבודות הללו, מייצר 2-3 מקומות עבודה חדשים לישראלים שעובדים בשאר עבודות הבנייה וניהול הבנייה כמו למשל: אינסטלציה, גבס, התקנות מסוגים רבים, צבע, נגרות, ניהול עבודה, ניהול פרויקטים, ניהול בטיחות ועוד.

"עבודת הבנייה מבוססת על התהליך שמתחילים עובדים פלסטינים וזרים ומאפשרים לכ-230 אלף ישראלים לעבוד בענף. בתקופת הקורונה, בשל היעדרות של כ-30% מהפלסטינים מהעבודות בישראל, ולאור ירידה דרמטית בהיקף הקרקע שמכרה המדינה לבנייה, נאלץ הענף להוציא לחל"ת כ-30% מהישראלים שעובדים בו.

עוד נמסר מההתאחדות כי "ההחלטה בעניין הגדלת מכסות העובדים הפלסטינים והזרים חשובה מאוד ותמנע הדרדרות נוספת של היקף התחלות הבנייה בישראל ותסייע בבלימת עליית מחירי הדיור. ההחלטה תאפשר להאיץ קליטת עובדים ישראלים לענף הבנייה והתשתיות וצמצום של האבטלה בעקבות משבר הקורונה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות