ליצמן מבשל התנגדות: מקפיא את הרפורמה בשיווק גז בישול

שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן מקפיא לשר האנרגיה יובל שטייניץ את הרפורמה בשיווק גז בישול בבתים חדשים. במכתב שנשלח מליצמן לשטייניץ, והגיע לידי "כלכליסט", מתנגד ליצמן לאפשרות שבבתים חדשים יותקנו רק מערכות חשמל עבור צורכי הבישול, החימום או ההסקה, ותומך בהשארת המצב הקיים, כלומר להמשיך לחייב קבלנים להתקין שתי מערכות, חשמל וגז. 

לפני כשלושה שבועות נחשף ב"כלכליסט" שמשרד האנרגיה מבקש לבטל את חובת התקנת מערכות גז בישול בבניינים חדשים כבר מ־2023. על פי משרד האנרגיה, מעבר לבישול וחימום בכוח חשמל בלבד יוביל לחיסכון שנתי של כ־400 שקל למשק בית (רק לבישול) עד כ־4,000 שקל (אם משק הבית משתמש בגז בישול גם להסקה).  

שר האנרגיה יובל שטייניץ ושר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן | צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי

ליצמן מסביר את ההתנגדות למהלך בחוסן האנרגטי של משקי הבית. לדבריו, שילוב של חשמל וגז בישול "יאפשר לדייר בחירה בין שתי חלופות אנרגיה שונות שיהיו זמינות לו. המשמעות בין השאר של מהלך זה היא פתיחת שוק האנרגיה לתחרות". ליצמן כיתב את דרעי להתנגדותו כדי לרתום את האגף החרדי השני.

מנגד, במשק האנרגיה מצביעים על סיבה אחרת: החרדים הם צרכני גז בישול כבדים, במיוחד באזורים קרים כמו ירושלים, שם הגז משמש גם לחימום חלק מהבתים. בנוסף לכך המגזר החרדי נהנה מיתרון לגודל בהיקפי הצריכה השנתיים כדי להשיג מחיר אטרקטיבי לגז בישול.

אם הממשלה לא תתפזר, ביטול חובת התקנת מערכות בישול בבתים חדשים תחייב את שיתוף הפעולה של משרד השיכון. ללא ליצמן, משרד האנרגיה יתקשה מאוד לקדם את המהלך.

חופש בחירה לקבלן

במשרד האנרגיה טוענים שעם קצת דיפלומטיה אפשר יהיה לפצח את התנגדות החרדים, ומזכירים שהתקנות שהם מבקשים לאשר לא מבטלות אפשרות התקנת מערכות גז בישול, אלא רק מעניקות לקבלן חופש בחירה: "אם המגזר החרדי הוא צרכן גז בישול כזה כבד, אז בכל מקרה בבתים חדשים שמיועדים לאוכלוסייה החרדית הקבלן יתקין מערכות גז בישול ללא הגבלה. אף אחד לא יפגע להם באורח החיים".

לכן המסקנה שם שחלק מחברות הגז עלולות לנצל את התנגדות ליצמן כדי לקבור את הרפורמה, מתוך חשש לאו דווקא למקבצי דיור לאוכלוסייה החרדית אלא לשאר הארץ ולאפקט שעלול להירשם במבני דיור שמיועדים לאוכלוסיות אחרות שלא מצטיינות בבישול ביתי רחב היקף ממילא. הצדדים ינסו למצוא פשרה בשבוע הקרוב.

מחלק צ'ופרים לשותפים: נתניהו מגדיל תקציבים לכותל הממשלה אמורה לאשר היום הארכת תוכנית החומש לשדרוג תשתיות ולעידוד מבקרים בכותל המערבי, שנועדה לשנים 2020-2016, גם לשנת 2021 צבי זרחיהלכתבה המלאה

החלטה תמוהה נוספת של ליצמן היא בעניין הפועלים בענף הבנייה, להעלות את מספר העובדים הזרים בענף. היום אמורה הממשלה, בהובלת ליצמן, לעצור את המדיניות לעידוד גיוס עובדים ישראלים לענף הבנייה. בהחלטתו מוצע להקים ועדה מיוחדת לקידום תעסוקת אלפי פועלים ישראלים בענף הבנייה, לצד הגדלת מכסות העובדים הפלסטינים והזרים ל־80,000 ו־22,500 בהתאמה.

המדיניות ארוכת הטווח של ממשלות ישראל, כבר מ־2011, היא להפחית את מספר העובדים הזרים בענף ל־2,000 בלבד. אלא שבגלל לחצים של הקבלנים נדחה תאריך היעד כמה וכמה פעמים. בהחלטה האחרונה מספטמבר 2017 הוא נקבע ל־1 בינואר 2021.

בנק ישראל מתקומם

יוזמת ליצמן עוררה התנגדות חזקה במשרד האוצר ולא פחות מכך בבנק ישראל, המשמש לפי חוק כיועץ הכלכלי לממשלה ורואה במודרניזציה של סקטור הבנייה עמוד תווך של המשק. "יש מתווה שעליו הוחלט במקור ב־2014, אבל משנים אותו כל הזמן וכעת לא רק שלא יורדים אלא שמבקשים להגדיל", אמר ד''ר עדי ברנדר, ראש תחום המאקרו בחטיבת המחקר של בנק ישראל.

לדבריו, ישנם שני יתרונות חשובים להפחתת מספר הזרים בבנייה: "עובדים זרים הם תחליף לשינוי טכנולוגי שחייב להיכנס בענף הבנייה. כל עוד יש עובדים זרים זולים למעסיקים אין תמריץ ללכת בכיוון הזה", אמר ל"כלכליסט". "יש היום כ־23 אלף מובטלים בענף הבנייה. רק לפני שבועיים אותה ממשלה קיבלה החלטה חשובה של הקמת מינהלת הכשרות מקצועיות ששמה לעצמה כמטרה גם להכשיר עובדים ישראלים בענף הבנייה בשכר גבוה. האיתות שאתה מעביר עם החלטה כזו הוא הפוך, שתמיד יהיו פה זרים בזול ולכן לא כדאי להיכנס לתחום".

ההחלטה משונה עוד יותר לאור הירידות החדות בביקושים, בעיקר בנדל"ן למשרדים. "בבנייה המסחרית אנו כבר מזהים עודף היצע מסוים כאשר בהסתכלות קדימה יש פוטנציאל להמשך ירידה, גם כי בנו יותר מדי אבל גם בגלל הקורונה", אמר. לפי נתוני משרד השיכון, מספר העובדים בענף צנח מ־292 אלף ברבעון השני של 2019 לכ־241 אלף ברבעון השני השנה, צניחה של 17.5%. כ־200 אלף מהעובדים הללו הם ישראלים, לצד 70 אלף פלסטינים ועוד כ־18 אלף עובדים זרים.

בתוך כך ליצמן יעלה בישיבה היום הצעת החלטה לקצר את הליך מינויו של המנהל החדש של הרשות להתחדשות עירונית, בכך שייבחר על ידי ועדת איתור ולא במכרז פומבי. בוועדה ישבו חמישה חברים, ובהם נציב שירות המדינה או נציגו, שישמש יו"ר הוועדה, מנכ"ל משרד הבינוי, נציג משרד האוצר, נציג ציבור ונציג האקדמיה.

באוקטובר המליצה ועדת שירות המדינה בנציבות לפטור מחובת מכרז פומבי את ההליך למינוי מנהל הרשות, בתנאי שתקום כתחליף ועדת איתור שמאפשרת לבחור מועמד בהליך מקוצר.