"לצעירים מתחום הסייבר והפינטק יש נטיה להשקיע בחברה שלהם, או בחברות דומות"

"יש דברים רבים שמהווים מכשול בתהליך ההשקעות", כך ציין גרי ליבנת, מנכ"ל UBS Wealth Management ישראל, בשיחה משותפת עם פרופ' משה בר, חוקר מוח, מייסד ויו"ר MINDSET במהלך כנס MIND THE TECH של כלכליסט.

לדברי ליבנת: "נאמר שיש לנו משקיע שיצר את הונו בנדל"ן, הוא מכיר את התחום ומכיר את כל הפרמטרים. ייתכן שהוא יגוון את תיק השקעותיו בנכסים מסוגים שונים – אך תיק ההשקעות שלו אינו מגוון דיו", מסביר ליבנת: "אנו רואים זאת גם אצל צעירים. בתחום הסייבר. בתחום הפינטק. יש לצעירים נטייה להשקיע בחברה שלהם או בחברות מאותו תחום".

בר: "המוח שלנו עסוק רוב הזמן בערותנו בצמצום של אי וודאות, לא רק בעולם ההשקעות. אנו רוצים לשרוד ועלינו לדעת מה עתיד לקרות, מה יגיע אלינו. לכן המוח משתמש בדברים שהוא יודע אנו לוקחים את הרקע שלנו, ההיסטוריה והניסיון שלנו ומנסים להקרין זאת לעתיד שלנו כדי שנוכל לשרוד, להצליח יותר. כאשר אנשים הצליחו בתחום מסוים, קשה להוציא אותם מאזור זה. זהו לא רק אזור הנוחות אלא גם אזור ההיכרות, זהו הדבר שאנו מכירים" , מסביר בר: "קשה להשתמש בידע לא מוכר כדי למזער אי וודאות והדבר יוצר אצלנו אי נוחות. אני סבור שהתהליך טבעי אך בר פתרון, אנשים יהססו ללכת אל הלא מוכר להם, אך ללא ספק אנו רואים גם ביום יום שאנשים יכולים לצאת מאזור זה".

לדברי ליבנת: "מרבית האנשים הם שונאי סיכון. אנו רואים אנשים שהם שונאי סיכון אשר נמנעים מלקיחת החלטות ארוכות טווח. התנודתיות בשווקים מאוד משפיעה עליהם בתהליך קבלת ההחלטות. יש גם אנשים שדווקא לוקחים סיכונים ופחות מתרגשים מתנודות. וורן באפט לדוגמה רכש חברה אשר מייצרת סכיני גילוח וציין שהוא רגוע כי גברים במשך שנים על גבי שנים יצטרכו להתגלח". מסביר ליבנת: "אנו רואים שיש חברות טכנולוגיה שלא מייצרות הכנסה, אך יש להן טכנולוגיה אשר תשנה את העולם. וקיים גם סוג נוסף של אנשים, אלה שנמנעים מלקחת החלטה, מדובר במשקיעים בהם נתקלנו בשנים האחרונות אשר לא מרגישים בנוח להיכנס לשוק. לאחרונה למשל היו בחירות בארה"ב והיה חשש מפני מה יקרה. אחד החששות היה כניסתו של ביידן שאכן נכנס בסוף – אך המניות יצרו בנובמבר תשואה חסרת תקדים".

לדברי בר: "גם אי עשייה הוא סוג של החלטה. מבחינת המוח האנושי, ניתן להיות explorer, אדם שרוצה ללמוד דברים חדשים וחוויות חדשות, אדם שמוכן להקריב את הוודאות. אדם שמוכן לקחת סיכון כי הוא רוצה משהו חדש, למשל חוויה, מוצר, מנייה חדשה. אדם יכול להיות גם בצידו השני של הספקטרום, כלומר exploiter, מי שמנצל את מה שהוא יודע. מי שרוצה להיות באזור הנוחות, באזור המוכר בו הוא פועל בתחום אשר הוא מכיר. אלה שני קצוות של ספקטרום שבו אין דבר שהוא רע, יש לנו עיסוק עם מנעד מסוים. גם אדם שלוקח סיכונים יכול להיות שמרן ולהיפך, כי כל אחד יכול להשתנות".

עוד ציין ליבנת: "משקיעי העבר ייצרו הון לאורך השנים בהן הם בנו אסטרטגיית השקעה. אך השנים האחרונות לימדו אותנו על משקיעים חדשים שיצרו חברה ומהר היו להם עשרות מיליונים אשר דורשים ניהול. אלה צעירים".

לפי בר: "כולנו מכירים את אב הטיפוס של היזם, לוקח הסיכונים. דברים שמסייעים בהתחלת חברה לא בהכרח מסייעים בשימור של תיק השקעות שיחזיק לאורך שנים ונדרשת כאן השגחה. אדם צריך להיות מודע להטיות שלו. אדם צריך לזהות שיש את הספקטרום הזה שבו הוא מחליט האם הוא חוקר או האם הוא מנצל. אדם צריך להחליט האם הוא במצב של להיות משקיע. הדבר שקול למצב מסוים שיש להבין. אדם יכול להחליט איזה משקיע הוא, או להיעזר ביועצים. בכל מקרה, הפתרון הוא נגישות לידע. ידע מסייע בקבלת ההחלטות".

לפי ליבנת: "למעשה רבע מכוח האדם הגלובאלי עובד ביחידות הטכנולוגיות. אנו משתמשים בכך בבניית האסטרטגיה שלנו. אנו משתמשים בכלים דיגיטליים ויש לנו מערכות אשר מנטרות האם האסטרטגיה עדיין נשמרת בתיקי הלקוחות. גם מנהלי השקעות נתונים להטיות. אך המערכות התומכות מנטרלות את ההשפעות על מנהלי ההשקעות. המגע האנושי כמובן מהותי וקשה להכניס אסטרטגיה לתוך מחשב. אנשים משתנים ודברים בחייהם משתנים".