צילום: ערן בארי, דנה קופל
פרויקט מיוחד
הצלילים הצורמים של הקורונה פוגשים את המוזיקה הישראלית
משבר הקורונה לא רק חיסל את ההופעות החיות, הוא גם פגע אנושות בתמלוגים שמקבלים יוצרי המוזיקה בישראל. בתי עסק כמו מסעדות, גני אירועים ומלונות נסגרו או הפסיקו לשלם, וחוקים מיושנים ללא גוף מפקח איפשרו להעביר את הכוח לידי שירותי הסטרימינג. לאמנים נשאר להילחם על פירורים ממה שהיה מקור הפרנסה העיקרי שלהם, וכעת הם נאבקים להסדיר מחדש את התחום הפרוץ
מסך עשן אופף את עולם התמלוגים של תעשיית המוזיקה בארץ. ארגוני התמלוגים בתחום המוזיקה מגלגלים כ־300 מיליון שקל בשנה, דרך מודלים מורכבים של תשלום וללא פיקוח מסודר. מעבר המשתמשים לאפליקציות שירותי הסטרימינג, כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק, מצמצם את הכנסות היוצרים והמבצעים בשנים האחרונות. בתי עסק עוברים להשתמש ברשימות השמעה שיוצרת האפליקציה, הדיסקים נעלמים מן העולם וברדיו מפנים מקום לתוכניות אקטואליה ובידור. בזמן שהחוק בישראל מאפשר לשוק להתנהל ללא הסדרה, הדרך העיקרית שאיפשרה לאמנים להתפרנס היתה הופעות חיות.
קראו עוד בכלכליסט
אלא שמשבר הקורונה פגע לא רק בעולם התרבות והמופעים, שסגור מאז מרץ, אלא גם בתמלוגים שמקבלים האמנים והיוצרים מהשמעת שיריהם. סגירתם של בתי עסק, אולמות אירועים, מלונות ומסעדות, ששילמו עד כה תשלום שנתי עבור השמעת מוזיקה, פוגעת בלב ההכנסות של גופי גביית התמלוגים. מבדיקת “כלכליסט” עולה כי בענף התמלוגים צופים ירידה שנתית של עד 70% בהכנסות, מה שמהווה פגיעה נוספת באמן היוצר.
“אנו עלולים להיות עדים לקריסה מוחלטת של עולם התרבות בישראל”, אמר ל”כלכליסט” אסף נחום, סמנכ”ל פיתוח עסקי באקו”ם, בהתייחסו להשלכות נגיף הקורונה. “התחום היה הראשון להיסגר ונראה שיהיה האחרון להיפתח. אנו מקבלים מאות פניות של יוצרים המצויים במצוקה כלכלית אמיתית”.
שומעים יותר מוזיקה ישראלית
מדיניות הממשלה למניעת התפשטות נגיף הקורונה פגעה במרבית הסקטורים מהם גובה אקו”ם תמלוגים, ובראשם תחום ההשמעה הפומבית, כלומר כל השמעה של מוזיקה שאינה במסגרת פרטית. באקו”ם מבחינים בין שלושה סקטורים של השמעה פומבית: עסקים, אירועי שמחה ומופעים.
בתחום העסקים גובה הפגיעה תלוי בסוג העסק, ובאקו”ם מעריכים כי תגיע להיקף ממוצע של בין 40%–50%. מועדונים כמעט לא פעלו מאז תחילת המשבר, ומסעדות וברים פעלו חלק מהשנה עם הגבלות הושבה משמעותיות. כפועל יוצא, החלה תופעה גוברת בהם עסקים מפסיקים להשמיע מוזיקה בשל מצבם הכלכלי הקשה ורצונם לחתוך בכל הוצאה, קטנה כגדולה. תחום אירועי השמחה, פרט למתווה שאפשר פעילות מצומצמת במהלך יוני–יולי, סגור גם הוא מאז מרץ. באקו”ם מעריכים ירידה של כ־70% בתמלוגים בסקטור זה לעומת השנה שעברה, וגם במקרה הזה, הערכות הן כי עוד רחוק היום שנראה חתונות עם רחבות ריקודים מלאות.
תחום המופעים אינו פעיל מתחילת המשבר ועד היום. ישנם ניסיונות לייצר פעילות תחליפית כמו מופעי אונליין ומופעים ביתיים, אך נפח הפעילות קטן לאין שיעור מימי שיגרה. באקו”ם מעריכים ירידה של 70% בתמלוגים לעומת השנה הקודמת.
למרות שבאקו”ם דווקא מדווחים על עלייה בהשמעת מוזיקה ישראלית ברדיו, מ־59% במרץ ל־62% בספטמבר מתוך כלל המוזיקה המושמעת בתחנות הרדיו המקומיות, צפויה ירידה בתמלוגים גם מגופי השידור שכן הגבייה נעשית בהתאם להכנסותיהם, שנפגעו לאור הירידה בהכנסות מפרסום. הערכות אלו נתמכות גם בדיווחים של ארגוני גביית תמלוגים דומים ברחבי העולם, אשר מרביתם מדווחים על צפי ירידות של מעל 50%.
אקו”ם: 50% משוק התמלוגים
ישנם שישה גופים שפועלים בעולם תמלוגי המוזיקה הישראלי. כל משתמש, בית עסק, תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיה, נדרש לשלם תמלוגים עבור השמעת מוזיקה לכל ארגון תמלוגים בנפרד. כלומר מסעדה משלמת תשלום שנתי לחמישה או שישה גופים. מאחר שהחוק לא קובע את סכום התמלוג, התעריף משתנה בין גוף אחד לשני.
הגדול שבארגונים הוא אקו”ם — אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו”לים (מוציאים לאור). במאגר של אקו”ם רשומים כ־12 אלף יוצרים, מתוכם 25% נשים. באקו”ם רשומות 1.3 מיליון יצירות זרות ו־875 אלף יצירות ישראליות. הכנסות אקו”ם בשנת 2018 עמדו על 156 מיליון שקל והוצאותיה עמדו על 35 מיליון שקל. כ־24 מיליון שקל מההוצאות הן עלות השכר של 119 העובדים. כמו כן, כ־3 מיליון שקל מוציאה אקו”ם על אכיפה משפטית. התמלוגים הנאספים מחולקים שווה בשווה בין המלחין למחבר, וכאשר מעבד לוקח חלק ביצירה, הוא מקבל 12.5% מהנתח שלהם. ישנם מקרים בהם היוצרים מיוצגים על ידי מו”ל, המנהל את הפצתה של היצירה בציבור המקומי והבינלאומי, כשהעמלה שהוא גובה משתנה כתלות בהיקף הניהול וההשקעה ונעה בין 10%-50%. דוגמה לחברה המייצגת את האמנים בישראל ובעולם היא חברת עננה. כנגד אקו”ם מתנהלת כיום תביעה שהוגשה על ידי שלושה יוצרים, בה נטען כי היא מחזיקה תמלוגים של כ־250 מיליון שקל שאינם מחולקים לבעלי הזכויות.
את בעלי ההקלטה על היצירה, שהם מפיקים וחברות תקליטים, מייצגים שני גופים: הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, והפי”ל — הפדרציה למוזיקה ישראלית וים־תיכונית. בפדרציה רשומות 44 חברות תקליטים, כמו NMC, הד ארצי והליקון, והיא מנהלת כ־11 מיליון הקלטות. דמי הרישום לפדרציה עומדים על סכום חד־פעמי של 2,000 דולר ומע”מ. כאשר בעל ההקלטה הוא חברה קטנה או זמר עצמאי, לא משתלם לו לשלם את דמי הרישום והוא נותן לחברה גדולה שכבר רשומה בפדרציה לגבות עבורו את התמלוגים, תמורת עמלה של כ־25%. הכנסות הפדרציה ב־2018 עמדו על כ־60 מיליון שקל והוצאותיה עמדו על 10 מיליון שקל.
כיום מייצגת הפי”ל לרוב מפיקים עצמאיים ומאוגדים בה כ־500 חברים, כאשר דמי הרישום עומדים על סכום חד־פעמי של 2,000 שקל. הכנסותיה של הפי”ל ב־2018 עמדו על כ־17 מיליון שקל. גוף נוסף הוא אשכולות, שמייצג 41 אלף אמנים מבצעים בישראל, בהם שחקנים, זמרים, בדרנים ורקדנים. הכנסות אשכולות עמדו ב־2019 על כ־42 מיליון שקל. עמותת עילם מייצגת כ־2,000 נגנים ומנצחים. אשכולות ועילם גובות עבור המבצעים תמלוגים מבתי עסק באמצעות גוף משותף, אך מגופי שידור הן גובות תמלוגים בנפרד. הכנסות עילם עמדו ב־2018 על כ־16 מיליון שקל.
כאשר שיר מוקרן יחד עם קליפ, גוף שישי נכנס למעגל הגבייה: תל”י, חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה, תסריטאים ובמאים של הקליפ. 60% מהתמלוגים שגובה תל”י מועברים לתסריטאי, ו־40% לבמאי.
דמי הגבייה משתנים בין גוף לגוף, ומשתנים לפי סוג האירוע. לדוגמה, אקו”ם גובה על אירוע שמחה בודד 230 שקל; הפדרציה לתקליטים גובה סכום שנתי של כ־15 אלף שקל מאולם אירועים מעל 1,000 מקומות; הפי”ל גובה 22 שקל לכיסא; ועילם ואשכולות גובים סכום שנתי של 18 אלף שקל מאולם מעל 300 מקומות. “דרישות לחוד ומציאות לחוד”, אומר בכיר בשוק המוזיקה. “אלה הסכומים הרשמיים שמפורסמים, אבל בפועל מתחולל מערב פרוע ומול כל עסק נסגר חוזה שונה”.
לא רק באקו”ם חווים ירידה דרמטית בהכנסות מאז משבר הקורונה. “בתקופה זו אנו פועלים מול עסקים בצורה מאוד רגישה ולא אגרסיבית”, אמר ל”כלכליסט” מוטי אמיתי, מנכ”ל הפדרציה לתקליטים. “אנו מעריכים שהשוק נפגע ב־50% וזה רק הולך ותופח. 60% מהעובדים שלנו נמצאים בחל”ת, חלק נאלצנו לפטר. הייתה לנו פגישה משולבת של כלל גופי הגבייה יחד עם שר האוצר ומנכ”לית המשרד. הם הקשיבו בקשב רב, אבל עד עכשיו לא נמצא פתרון שייתן מענה הולם לפגיעה. הממשלה צריכה להבין שהתחום הזה מוזנח ונופל בין הכיסאות”.
“גם אם קיבלנו כספים, נתבקשנו להקפיא צ’קים”, הוסיף ניר בוסקילה, מנכ”ל הפי”ל. “עסקים מהם קיבלנו תשלום שנתי לפני המשבר, זיכינו אותם באופן יחסי. לחלק הארכנו את הרישיון עד לפברואר 2021 במקום זיכוי. גם עסקים שחזרו לעבודה, זה לא באופן מלא בגלל התו הסגול, שכן מירב התמלוגים נגבים ביחס לגודל המקום. אנו צופים ירידה של יותר מ־50% בהכנסות בכל מה שקשור להשמעות פומביות. ניסינו לעזור למיוצגים והקדמנו תשלומים”.
“גופי השידור פנו אלינו שנפחית להם התמלוגים בעד 20%”, אומר דן גוטפריד, מנכ”ל עילם. “למרות שיש חוזים אנחנו משתדלים להיענות לפניות. אנו צופים פגיעה שנתית של 25% במגזר השידורים ושל 45% לפחות בשוק הפרטי. האנשים שאנו משרתים יקבלו בשנה הבאה הרבה פחות תמלוגים. אני לא צופה עתיד טוב גם ב־2021. התשובה שקיבלנו ממשרד האוצר ויש בה היגיון, היא שאנחנו לא יכולים לקבל סיוע פעמיים, שהרי האמנים מקבלים סיוע כעצמאיים”.
תחשיב הבסיס לתמלוגים המחולקים ליוצרים והמבצעים הוא לרוב ההפרש בין ההכנסות להוצאות הניהול השוטפות של הגוף. עם זאת, לפעמים שומרים הגופים רזרבות ומחלקים אותן בשנה העוקבת. על כן, הוצאות הניהול של הגופים משתנות משנה לשנה, ושיעורן עומד בממוצע על בין 20%-25% מההכנסות. “עולם התמלוגים מאוד סבוך, הבעיה הכי גדולה של גופי הגבייה היא שקיפות”, אומר המלחין והפזמונאי דורון מדלי. “התמלוגים זה בחזקת כסף שנופל מהשמיים, אין לך יכולת לוודא האם זה באמת מה שמגיע לך, אנחנו בנויים על הפתעות. חלוקת התמלוגים דורשת פרמוט מחדש, כמו שכל תחום בעולם עובר. יוצרים פופולאריים כמוני לא מתכוונים להמשיך להסתפק בתמלוגים בלבד שעומדים על 10%, ואנו ניכנס כשותפים במאסטר - בעל ההקלטה, שמקבל היום 90%. אנו נדרוש חלוקה שווה”.
ניצן זעירא, מפיק מוזיקלי ובעל חברת התקליטים נענע דיסק, אמר ל”כלכליסט” כי “התמלוגים בישראל נמוכים דרמטית מרוב המדינות, בערך 5% לעומת מה שמשלמים בעולם. יש המון גופים שלא משלמים כמו צה”ל ובתי ספר, עיריות משלמות נמוך. זה קיפוח מטורף, בושה למדינה. הקורונה הרעה את המצב ופגעה בשלושת אפיקי ההכנסה: הופעות, תמלוגים מהשמעות וסטרימינג. הפגיעה תהיה דרמטית בשנה הבאה, אז היוצרים לפי מתווה האוצר לא יקבלו פיצוי, כי ב־2020 לא היו הכנסות”.
למי זורם הכסף בסטרימינג
שירותי הסטרימינג הדיגיטליים שהשתלטו על שוק המוזיקה בשנים האחרונות שינו גם את מודל התמלוגים מהיסוד. תמורת דמי מנוי חודשיים בסכום סמלי יחסית הם מציעים עושר של תוכן מוזיקלי, באופן מסודר ועם המלצות מותאמות אישית. יוטיוב, ספוטיפיי, אפל מיוזיק ועוד רבים הפכו למקור התמלוגים החדש והעיקרי של היוצרים. רוב השירותים עובדים במודל דומה, בו הם שומרים 30% מהכנסות המנויים עבור הוצאות ורווחים, 10% עוברים למחבר והמלחין דרך ארגוני התמלוגים העולמיים (המקבילים לאקו”ם) ו־60% עוברים לבעל ההקלטה. בעל ההקלטה לרוב מקבל את העמלה דרך חברת הפצה בינלאומית או מקומית, שגוזרת גם היא עמלה של בין 10%-25%.
אם המבצע או הנגן חתומים על הסכמים מול בעל ההקלטה, גם הם זוכים לנתח מהתמלוגים, שבפועל הוא נמוך יותר מזה שהיו מקבלים אילו השיר היה מנוגן בפלטפורמה אחרת. “הסטרימינג זו פלטפורמה חדשה וכל כסף שמגיע ממנה מבורך, בטח בתקופת הקורונה”, מוסיף מדלי, “צריך להגיד תודה למפלצות האלה, כי הן יצרו הפצה שאין כדוגמתה בהיסטוריה של האנושות. טענות על חזירות לא מרגשות אותי, זה חלק מהעולם הקפיטליסטי, אם אתה רוצה להיות אמריקאי — תאכל את החרא האמריקאי”.
גובה התמלוגים משתנה בהתאם להכנסות, כשלפי ההערכות נכון ל־2020, אפל מיוזיק משלמת בממוצע 0.00563 דולר להשמעה - קצת יותר מחצי סנט. ספוטיפיי משלמת עוד פחות, כ־0.00318 דולר להשמעה, ואילו יוטיוב כ־0.00164 דולר להשמעה. לשם השוואה, iTunes בעבר היתה גובה מהצרכן 99 סנט עבור הורדה של שיר, כש־70 סנט מתוכם הייתה משלמת למחבר-מלחין ו־9 סנט לבעל ההקלטה.
בינואר 2018 קבעה מועצת תמלוגי זכויות היוצרים בארה"ב שהתמלוגים משירותי הסטרימינג יעלו בהדרגה ב־50% בתוך חמש שנים: מ־10% ל־15% בשנת 2022. אבל בזמן שבעולם מחוקקים חוקים שיגנו על היוצרים והמבצעים, בישראל נותר החוק מיושן ולא עדכני. ב־1996 חוקק חוק זכות יוצרים ומבצעים, שקבע כי הקלטות ביתיות של יצירות על גבי קלטות וידיאו ואודיו לא מהוות הפרה של זכויות יוצרים. בתמורה לכך, הממשלה החליטה לפצות את בעלי זכויות היוצרים והמבצעים בגין הפגיעה בהכנסותיהם בסכום זעום של 1.5 מיליון שקל בשנה, שמועבר בחלוקה שווה לארגוני התמלוגים. למרות שמאז עברו המשתמשים לטכנולוגיה חדשה כמו דיסקים ושירותי סטרימינג, החוק לא עודכן מאז. זעירא סיפר כי נעשה כיום ניסיון עצמאי של יוצרים לקידום שינוי בחוק. “כדי לתמוך באמנים הקמנו את מיזם צו השעה יחד עם עו”ד ענבר נכט, שדרכו נמנף חוק מוזיקה חדש בישראל, שיגן על מוזיקה עברית ויארגן מחדש גם את ענף התמלוגים”, אמר זעירא.
לפי דו"ח של CISAC, ארגון בינלאומי להגנת זכויות, הכנסות היוצרים מתמלוגי מוזיקה עמדו ב־2018 על 8.5 מיליארד יורו. ארה"ב אחראית ל־23% מההכנסות, אחריה צרפת עם 12% ויפן עם 10%. ישראל נמצאת במקום ה־28 בעולם. נתח ההכנסות העולמיות מהדיגיטל עמד על 19%, זינוק של 185% מאז 2014. על פי דו"ח לחציון הראשון של 2020 שפרסם RIAA, איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי, שירותי הסטרימינג אחראים ל־85% מהכנסות המוזיקה בארה"ב. ב־2019 עמדו ההכנסות מסקטור זה על 8.8 מיליארד דולר, גידול של 20% לעומת 2018.
