אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה שכחה לטפל במשבר האמון. המחיר יהיה סגר שלישי צילום: עמית שאבי

הממשלה שכחה לטפל במשבר האמון. המחיר יהיה סגר שלישי

ממשלת ישראל הצליחה לתקן טעות מרכזית מהסגר הראשון והקימה מערך קטיעת הדבקה מהמפוארים בעולם, ובכל זאת היא מאיימת בסגר שלישי. הסיבה: משבר אמון שאיש לא טרח לתקן, ומתחדד כשבוחנים מקרוב את אופן היציאה מסגר ב'

07.12.2020, 08:06 | אדריאן פילוט

רגע לפני שהמטוסים הראשונים ועליהם חיסוני הקורונה של פייזר נוחתים בארץ, מוצאת עצמה ישראל במצב רוח לאומי שנע בין ייאוש לתקווה. מחד, בכירי מערכת הבריאות - בראשם פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש, והממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי־פרייס, שמתריעים כי ישראל חווה גל שלישי של תחלואה ומאיימים בסגר שלישי. מהעבר השני, החדשות על הגעתם של חיסוני הקורונה בכמויות גדולות ביחס להערכות המוקדמות ומבצע רחב לחיסון שני מיליון בני אדם שאמור לצאת לדרך כבר בתחילת החודש הבא.

קראו עוד בכלכליסט

תחושת האור בקצה המנהרה בשילוב תסכול הולך וגדל בקרב עובדים ובעלי עסקים בסקטורים שעדיין לא יצאו מהסגר השני (בתי מלון, מסעדות, חלק מהמסחר כמו גם עולמות החינוך הלא פורמלי והתרבות), עלולים להוביל להתרת רסן בציבור. זאת דווקא בזמן שישראל צריכה להמשיך להתמודד עם תחלואה הולכת וגדלה, שהחיסון לא יוכל להשפיע עליה בדיעבד, וגם לא בעתיד הקרוב, בהינתן שאין מדובר במבצע חיסון לכלל האוכלוסיה.

פרויקטור הקורונה פרופ פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש. בכירי מערכת הבריאות מתריעים מסגר שלישי | צילום: טל שחר פרויקטור הקורונה פרופ

ההסברה לציבור חשובה במיוחד בעיתוי הזה, הן בשל החשיבות בשכנוע הציבור להתחסן, והן בגלל הצורך בשמירה על חוקי הקורונה בחודשים הקרובים. הממשלה נתקלת שוב בקושי בגזרה הזו בשל משבר אמון של הציבור. מבט מעמיק על האופן שבו היא ניהלה את היציאה מהסגר השני, מסביר כיצד העמיק המשבר הזה - שראשיתו עוד בימי הסגר הראשון והפרת ההנחיות על ידי נבחרי ציבור.

הממשלה קיבלה החלטות - והפרה אותן

"היה בטוח יותר אם היינו הולכים על פי מתווה היציאה והאסטרטגיה של משרד הבריאות, תוכנית שבה המעבר לשלב 3 - פתיחת המסחר - אמור היה להתרחש רק לאחר הגעה לפחות מ־500 חולים מאומתים ביום, ומקדם הדבקה של 0.8", הסבירה אלרעי־פרייס בתידרוך עיתונאים בשבוע שעבר. "היינו כפסע משם, אבל הממשלה לא המתינה להגעה למדדי המתווה. פתיחת המשק נעשתה ללא המתנה של שבועיים לפחות בין שלב לשלב, שהיתה מאפשרת לאמוד את השפעת צעדי השחרור השונים. אבל הקבינט לוקח בחשבון לא רק שיקולים בריאותיים אלא גם כלכליים וחברתיים. מתוך מכלול השיקולים הוחלט לפתוח בדרך שונה מהמתווה".

גורם בכיר אחר שמשתתף מעת לעת בישיבות הקבינט, היה בוטה בשיחה עם "כלכליסט": "הממשלה החליטה על יציאה מהסגר בשלבים, עם המתנה של שבועיים בין צעדים ובהתניה של עמידה ביעדי תחלואה. בפועל, הפרו את ההחלטות כמעט מיד. פתחו ללא המתנה, ללא עמידה ביעדי תחלואה ולא לפי הסדר של המתווה. רוב המתווים שהוצעו, כללו גם כמה צעדים קריטיים כמו בידוד אזורי תחלואה גבוהה, העברת סמכויות אכיפה לרשויות המקומיות, מעקב ואכיפה אחר בידודים - דבר מכך לא נעשה. למעשה, הממשלה אינה מנהלת את המשבר, אלא נגררת אחר ההתפתחויות. כשהתחלואה עולה מהר, נבהלים וסוגרים. כשהיא מתייצבת, פותחים לפי לחצים, ללא תוכנית וללא ניהול ואכיפה. כך נגיע לסגר הבא".

כיצד נראתה הלכה למעשה היציאה מהסגר השני עד כה? שני השלבים הראשונים של מתווה היציאה בוצעו כלשונם. בניגוד למתווה היציאה מהסגר הראשון אי־שם באביב, המתווה השני היה מבוסס על התקדמויות לפי מדדי תחלואה תוך המתנה של שבועיים בין שלב לשלב. אבל הממשלה איבדה סבלנות והחלה לדלג בין השלבים (ראו טבלה) ללא המתנה וללא קשר למדדי התחלואה שנקבעו. בדיוק על הקפיצה הזו מלינה אלרעי־פרייס.

לקראת הסגר השני התעורר דיון ציבורי בשאלה "איך זה קרה". התשובה היתה מחסור בבדיקות, בחקירות אפידמיולוגיות, היעדר תכלול בין חלקי מערך הקטיעה. כל אלה נפתרו. יכולת הבדיקות של ישראל זינקה ל־100 אלף ביום, מפקדת אלון בראשות תא"ל ניסן דוידי, הוקמה עם אלפי חוקרים המשתמשים במערכות דיגיטליות בלבד ומהמתקדמות בעולם, והתיאום מצוין. אלא שדוידי עצמו החל להתריע לפני כחודש - המועד בו התחייב להיות במוכנות מלאה לפעולה - כי הישראלים לא מגיעים להיבדק (מורות וגננות שהתבקשו מפורשות לעשות זאת, הגיעו באחוזים בודדים), כי הישראלים אינם משתפים פעולה בחקירות האפידמיולוגיות ומדווחים רק על כמחצית מהמגעים שהיו להם, כדי "לשמור" על קרובים מפני כניסה לבידוד, וגם מי שנכנסים לבידוד, מקצרים אותו על דעת עצמם. מעבר לניתוחים תרבותיים ואנתרופולוגיים, חלק מההסבר טמון בחוסר אמון של האזרחים בממשלה ובמוסדות המדינה, שנובע מחוסר עקביות מצד מקבלי ההחלטות. את הפן הזה של הדברים איש לא תיקן, ואולי לא חשב לתקן, כשישראל הגיעה לסגר שני. התוצאה לפנינו.

דרושה שקיפות כדי שהציבור יתגייס

כנקודת מוצא, נדרשת יותר שקיפות. גם בנוגע לחיסונים - הממשלה אינה משחררת מידע מסודר לציבור, ובמשרד הבריאות שומרים גם הם את המידע קרוב מאד לחזה.

מעבר לכך,ֿ ישנה הסכמה בקרב מומחים לגבי כמה צעדים לצליחת המשבר בחודשים הקרובים. ראשית, כרגע אין יכולת להמשיך ולהתקדם עם פתיחת המשק. המחמירים יותר - כמו משרד הבריאות - קוראים ללכת אחורה ולסגור את חנויות הרחוב. מנגד, ישנה הסכמה שאין לסגור את מערכת החינוך מגיל לידה עד כיתות ד', שכן בקבוצות גיל אלה אין סיכון ממשי להתפשטות המגיפה. לעומת זאת, תלמידים בגילאי 11–18 נחשבים מסוכנים יותר.

ישנה גם הסכמה כי יש צורך לקצר את תקופת הבידוד, אבל באותה נשימה להגביר את האכיפה. קבינט הקורונה אמור היה לדון אתמול בכפיית בידוד במלוניות לשבים מטורקיה, ואלרעי־פרייס אמרה בראיון בסוף השבוע כי יש לשקול מחדש את סטטוס המדינה הירוקה של דובאי. התמונות מסוף השבוע שהראו אלפים בהלוויתו של הרב אהרון חדש מישיבת מיר, סיפרו שוב כי האכיפה הקיימת בררנית ומונעת משיקולים פוליטיים. אותם שיקולים שהביאו למשל לעצימת העין כשתלמודי התורה נפתחו בעוד שמערכת החינוך הממלכתית הייתה מושבת, מה שהוביל לזעם בציבור. זהו סיפורו של משבר האמון שממשלת ישראל מחוייבת לפתור ובהקדם, דווקא במה שנדמה כמו תחילת היישורת האחרונה של המלחמה בקורונה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות