אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל ושוק המט"ח: המתכון נכון, הטבח טירון

דעה

בנק ישראל ושוק המט"ח: המתכון נכון, הטבח טירון

בנק ישראל רכש מתחילת 2020 כמעט 15 מיליארד דולר, הרבה יותר מהעודף בחשבון השוטף השנה. אם בנק ישראל רוכש כמויות גדולות של דולרים ועדיין הדולר צונח, לא הייתם מצפים מהבנק וממשרד האוצר למחשבה יצירתית ושינוי דפוסי הפעולה - לפני שהתעשייה הישראלית תממש את איומיה ותעביר קווי ייצור לחו"ל?

07.12.2020, 16:45 | פרופ' יאיר זימון ועודד שורר

כמו ילד שמנסה להגן על ארמון החול שבנה מפני גלי הים, חוזר בנק ישראל ומתערב בגולמניות רבה בשוק המט"ח כדי למתן את התיסוף בשער השקל לעומת הדולר וסל המטבעות. שוב ושוב רוכש הבנק דולרים מלוא הסל, רק כדי לגלות שהאפקט מתמסמס מהר מאד והשקל חוזר לסורו. מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח לוקה בשיגרתיות וחוסר יצירתיות. לנוכח הסכנה לייצוא הישראלי, יש לשקול, בין השאר, להטיל מס על תנועות הון ספקולטיביות ועסקאות לטווח קצר.

קראו עוד בכלכליסט

הירידה המתמשכת בשער הדולר וסל המטבעות אינה דבר זניח. אם השחיקה הממוצעת בשער הדולר מול מטבעות הסל מתחילת 2019 היתה מעט מעל 5%, הרי השחיקה מול השקל היתה 12.35%. "אנחנו בסופה שמאיימת להטביע את הייצוא", אמר נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, על החלשותו הדרמטית של הדולר. בדיון חירום של הארגון בשבוע שעבר, הגדירו המשתתפים את קריסת הדולר כ"פיגוע" והועלו טענות כי הממשלה אינה מבינה בכלל את גודל האסון.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל

מול צניחתו של הדולר לרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2008, מצביע ניתוח של ראש אגף כלכלה בהתאחדות, נתנאל היימן, על פער הולך וגדל בין התקבולים הדולריים לבין התקבולים בשקלים מאז 2015, שהגיע כבר ל-24 מיליארד שקל בקירוב. היצואנים הישראלים מוצאים את עצמם ניצבים מול ערך הולך ותופח של השקל, המקטין את הכנסותיהם ודוחף רבים מהם להעביר את עסקיהם למקומות בהם שכר העובדים נמוך יותר, עם השלכות שליליות כמו פיטורי עובדים, ירידה בהכנסות ממסים וירידה בשיעור הצמיחה.

לא זו בלבד, אלא שהייצוא הישראלי הנשחק מאבד נתח שוק לעומת המתחרים בעולם. כיום מפגר שיעור הגידול בייצוא התעשייתי הישראלי אחר שיעור הגידול בסחר העולמי, ויש לכך השלכות על התעסוקה במשק. כל עלייה של מיליארד שקל בייצוא, היא פוטנציאל ל-2,500 משרות חדשות במשק.

להיחלשות הדולר מול השקל וסל המטבעות יש מספר סיבות, כמו ההרחבה הכמותית של הבנק הפדרלי האמריקני, הגרעון הממשלתי המתעצם בארה"ב, ההשלכות של מגיפת הקורונה על הכלכלה בארה"ב, אין-אינותו של הממשל בטיפול במגיפה, ותשואות אפסיות באגרות חוב של ממשלת ארה"ב ושל חברות אמריקניות עם דירוג אשראי גבוה יחסית. בישראל, ההתחזקות בהייטק ממשיכה לתמוך בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים - ובכך גם בחוזקו של השקל.

מה שמחזק את השקל יתר על המידה היא פעילות ספקולטיבית ומניפולטיבית של גופים זרים ומקומייים. בנק ישראל רכש מתחילת 2020 כמעט 15 מיליארד דולר, הרבה יותר מהעודף בחשבון השוטף השנה. אם בנק ישראל רוכש כמויות גדולות של דולרים ועדיין הדולר צונח, לא הייתם מצפים מהבנק וממשרד האוצר למחשבה יצירתית ושינוי דפוסי הפעולה - לפני שהתעשייה הישראלית תממש את איומיה ותעביר קווי ייצור לחו"ל?

לדעתנו, אנשי בנק ישראל אינם מבינים את כללי המשחק. נתונים על תנודות הדולר שהוצגו בכנס התעשיינים לשלושת הרבעונים שחלפו, מציגים כיצד סוחרי המט"ח משתעשעים בבנק המרכזי. חלק מהבעיה הוא שהביקושים למטבע, כולל אלו של בנק ישראל, מופיעים במהלך שעות המסחר הרגילות, בהן מחזורי המסחר גבוהים - ולכן השפעתם קטנה וזמנית. ההיצעים מצד המקצוענים מופיעים בשעות ובימים בהם המסחר דליל, ועל כן השפעתם בכיוון ייסוף השקל הרבה יותר משמעותית.

מול התחכום של הסוחרים בשוק, בנק ישראל מתמקד ברכישה שגרתית של דולרים בשוק, בשעות רגילות, מבלי לנסות לקרוא מראש את את השוק ולהתערב בנסיון להעצים או לסנדל את המגמה. אולי כדאי "לחשב מסלול מחדש", לבנות כלים לניתוח טכני יותר יעיל, לפעול בשעות לא שיגרתיות, לצפות קדימה למהלכים ידועים בשוק העולמי בהתחשב בקורלציה החיובית בין העלייה בשערי המניות בארה"ב לבין התחזקות השקל, ולהיפך - לנפילות בשוק המביאות לעלייה חדשה בשער הדולר לגבהים כמו שהיה במרס 2020.

כמו בנקים זרים, על הבנק המרכזי לפעול בתיאום עם משרד האוצר להגדלת תקרת הרכישות של מט"ח, וכן למנוע מהלכים אבסורדיים כאשר האוצר מגייס מיליארדי דולרים ומכשיל בכך את בנק ישראל הרוכש בשוק דולרים כדי לחזק את הדולר. יחד עליהם לבחון דרכים להקטין את מעורבות הגורמים המוסדיים בשוק המט"ח, ולמצוא פתרון יצירתי שיעניק רשת ביטחון למוסדיים ויגביל את היקף הגידור של השקעותיהם בשוק המניות בארה"ב, הפוגע בדולר. כדאי אף לתאם עם האוצר את הרחבת היקף הגידור של החשיפות שלו למט"ח לטווח ארוך של יותר משנתיים, כדי להשפיע על שער הדולר האפקטיבי.

מדינות רבות אינן מתביישות היום לפחת את שער המטבע המקומי - ארה"ב, יפן קוריאה ועוד. משבר הקורונה שחט פרות קדושות רבות. אפשר לשחוט עוד אחת.

 

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות