"ביחד נעצב את הכלכלה החדשה שאחרי הקורונה"

כל מי שמסתובב בדובאי בימים האחרונים שותף לתחושה הקולקטיווית: נראה שהעולם מתחיל להשתחרר סוף סוף מהקורונה. הקפאת כל הפעילויות החברתיות והעסקיות הולכת ומתפוגגת, והכל מתחיל כאן, בדובאי: האופטימיות, העסקים, התיירות והשלום העולמי.

ביום ראשון השבוע נחתה באיחוד הנסיכויות משלחת של קרוב ל־400 אנשי עסקים ישראלים ממגוון עצום של תחומים: הייטק, רפואה, תעשייה מסורתית, חקלאות, פיננסים ותיירות — כדי להשתתף בוועידה העסקית Beyond Business שהובילו בנק הפועלים ומכון היצוא הישראלי כחלק מתערוכת הטכנולוגיה Gitex שמתקיימת בדובאי. מה שהפך את הביקור לייחודי כל כך הוא העובדה שלראשונה מזה חודשים רבים התאפשרו שוב מפגשים פנים אל פנים: פרזנטציות, דוכנים ואינטראקציות בינאישית.

מנכ”ל הרשות לעסקים בינלאומיים בדובאי עריף אמירי ומנכ”ל בנק הפועלים דב קוטלר | צילום: אי פי איי

ביקור עבודה שתוכנן במקור למשלחת מצומצמת של 100 איש, צמח לקבוצה מאורגנת של 400 איש, שאליה נלוו קבוצות עבודה ועסקים של ארגונים נוספים כמו מרכז פרס לשלום ולחדשנות, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר ובסך הכל כ־1,000 יזמים ואנשי עסקים שמילאו את אולם הוועידות במרכז הסחר העולמי של דובאי.

למרות תחושת האופטימיות המצב לא לגמרי חזר לקדמותו: מגבלות הריחוק החברתי נאכפות בכל פינה, מחדרי הדיונים המרווחים דרך כמויות חומרי החיטוי שמפוזרות בכל מקום ועד מיעוט של מבקרים ממקומות אחרים בעולם. הנוכחות המועטה של זרים והדומיננטיות של המשלחת הישראלית הפכו את הכנס השנה לסוג של אירוע בילטראלי של ישראל והאמירויות. גם המארחים עשו כל שביכולתם כדי לתת לישראלים את התחושה של המוכר והטוב.

יושבים במרחק | צילום: אי פי איי

הדוברים המרכזיים בערב הפתיחה של הכנס היו השר לענייני חדשנות ופינטק במשרד הכלכלה של איחוד האמירויות ד"ר אחמד בלהאול אל־פאלאס, מנכ"ל משרד ההשקעות של אבו־דאבי ד"ר טאריק בן הינדי, יו"ר בנק הפועלים ראובן קרופיק, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה דוד לפלר, יו"ר מכון הייצוא אדיב ברוך, ויו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, חמי פרס. כבר באירוע הפתיחה של הוועידה אמר השר לענייני חדשנות ופינטק במשרד הכלכלה של איחוד האמירויות, אחמד בלהאול אל־פאלאס כי משבר הקורונה רק הדגיש את החשיבות של שיתופי הפעולה בין המדינות בתחום החדשנות: ״שיתופי הפעולה בינינו ימלאו תפקיד מרכזי בעיצוב הכלכלה שלאחר הקורונה. מאמצינו לקירוב המגזר הפרטי בין שתי המדינות תואמים גם הם את השאיפות של האיחוד לתמיכה ביציבות ובצמיחה בת־קיימא באזור”.

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, שהשתתף ביום שני בוועידה עצמה בפאנל העוסק בהשפעות הטכנולוגיה החדשה בתחום הבינה המלאכותית, הרשתות והתקשורת על הרגולציה והמוסדות הפיננסיים ציין כי "בחודשים הראשונים אנו רואים ייצוא מישראל לאמירויות, רואים השקעות של אבו־דאבי בפינטק, ואני מאמין שבעתיד נראה השקעות באופן הדדי וצמיחה". להערכתו הייצוא הישראלי לאיחוד האמירויות יכול להגיע למאות מיליוני דולרים בשנה. "חברות ישראליות רבות בתחומים כמו סייבר, פינטק, בריאות דיגיטלית, ציוד רפואי ובינה מלאכותית יוכלו למצוא בשוק זה הזדמנויות רבות. הפוטנציאל קיים כמובן גם בתחום ההשקעות, שעשויות להגיע לכדי מאות מיליוני דולרים".

אנשי עסקים בוועידה | צילום: איי פי

במושב אחר אמר מנכ”ל המרכז הרפואי הדסה פרופ' זאב רוטשטיין כי "המפתח לחיסון הקורונה היה מחקר הגנום. פייזר ומודרנה ייצרו את החיסונים על בסיס זה”. ד"ר מנאל טאריאם, מנכ"לית סקטור הרפואה הראשונית ברשות הבריאות בדובאי סיפרה כי "יש מחקרים רבים שנועדו לשרטט מפה גנומית באיחוד האמירויות שבו חיים הרבה לאומים ויש גיוון גנטי. הפרויקט שהקמנו מיוחד לא רק באופן שהוא מאגד נתונים אלה — אלא שהוא גם מקדם את התהליך לקראת מסלול מהיר לרפואה מותאמת אישית".

במושב שעסק בפוטנציאל הכלכלי שטמון בטכנולוגיית התקשורת 5G סיפרו נציגי חברות התקשורת האמיריות דואו ואיתיסלאת כי כיום 80% משטחי האמירויות מכוסים כבר במשדרי 5G וכי עד אוקטובר 2021 95% מהמדינה תותאם לטכנולוגיית התקשורת המתקדמת. רן גוראון מנכ”ל פלאפון, yes ובזק בינלאומי הדגיש כי עוד לפני שפריסת הטכנולוגיה בישראל תהיה בכיסוי המתאים צריך לבנות אקוסיסטם של יישומים שיהפכו את השימוש בטכנולוגיה לרווחי.

בודקים מוצרים | צילום: אי פי איי

ד"ר טאריק בן הינדי, מנכ"ל ADIO, משרד ההשקעות של אבו־דאבי אמר כי ישראל ואבו־דאבי מקדמות מודל לשיתוף פעולה כלכלי בתחומי הטכנולוגיה. "אנו מצפים ליצור קשרים הדוקים עם יזמים, סטארט־אפים ועסקים ישראליים בחזית החדשנות”. על אופי עשיית העסקים עם ישראלים אמר כי “הישירות, הנחישות וההתלהבות של הישראלים שונה מכפי שחוויתי בכל מפגש עסקי אחר שהיה לי בעבר”.

בשיחה עם “כלכליסט” קראה חנאן חרארה אל יפיע, מנהלת האב הטכנולוגיה המוביל של אבו־דאבי "האב 71", לסטארט־אפים ישראליים להצטרף לאקוסיסטם המקומי. "ברור לנו שהתעשייה בישראל הרבה יותר בשלה מזו שבנסיכויות, ולכן אנחנו מציעים מסלולי עידוד לסטארט־אפים ישראליים לבוא לפעול משטחנו. בין התמריצים שאנחנו יכולים להציע, מעבר למענקים כספיים, גם סיוע בביצוע רילוקיישן לאבו־דאבי, עזרה במציאת ומימון דיור וביטוח".

התקבצות כזאת של מאות יזמים ואנשי עסקים ישראלים באולם אחד לא נראתה אם כן כבר חודשים ארוכים, אבל אחרי סדרת בדיקות קורונה — לפני היציאה מישראל ובכניסה לדובאי — חברי המשלחות השונות הרשו לעצמם להרגיש סופסוף סוג של חזרה לשגרה. והיזמים הישראלים ניצלו כל שנייה כדי לחזור ולעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב: ביזנס. בלובי של בתי המלון, בתוך אולמות הדיונים ומחוץ להם, וגם בבתי קפה ומסעדות בסוף יום העבודה התגודדו הישראלים בחבורות, כמו פעם, לפני המגיפה. לפעמים הצטרף לשיחה נציג אמירתי ולפעמים משתתף ממדינה מערבית, אבל השפה השלטת בכל המפגשים האלה לרוב היתה עברית.