אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תרגיל המפלגות: הקפאת חובותיהן ופריסה עד 2025 צילום: עטא עוויסאת, נמרוד גליקמן

תרגיל המפלגות: הקפאת חובותיהן ופריסה עד 2025

המפלגות פועלות להקפיא תשלום חובות לכנסת ולהאריך את פריסת ההחזרים. המשמעות: שעבוד מיליוני שקלים לטובתן. ח"כ יצחק פינדרוס על הגדלת מימון הבחירות: "לא נוותר על מנדטים כי מישהו החליט להזדהות עם האבטלה"

09.12.2020, 09:59 | צבי זרחיה

במפלגות השונות מחממים מנועים לקראת בחירות אפשריות כבר במרץ 2021: הן פועלות להגדיל את מימון הבחירות, להקפיא את החזר ההלוואות שלהן לכנסת עד כינון הכנסת הבאה, ואף לפרוס את תקופת החזר ההלוואות למשך כל כהונת הכנסת ה־24, כלומר עד אמצע שנת 2025.

"כלכליסט" חשף בחודש שעבר את כוונת המפלגות להגדיל את יחידות המימון. אתמול החלה ועדת הכנסת לדון בחוק לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות במרץ 2021. הצעת החוק תוגש להצבעה בקריאה ראשונה ביום שני ולאחר מכן תעבור הליך חקיקה מזורז.

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הציע לצרף להצעת החוק גם הצעת חוק של ח"כ רם שפע (כחול לבן) שמבקשת דווקא להפחית את מימון הבחירות למפלגות, ולהאריך את תקופת החזר ההלוואות של הסיעות לכנסת. יחידת מימון בחירות לכל חבר הכנסת עומדת כיום על 1.38 מיליון שקל. לפי הצעת כחול לבן מאתמול היא תופחת ל־1.1 מיליון שקל לח"כ. עוד הציעה כחול לבן להפחית את תקרת ההוצאות למפלגות שגודלן מעל 10 מנדטים. המשמעות היא הקטנה בהיקף ההוצאות של הליכוד (כיום 36 מנדטים), יש עתיד (17 מנדטים), והרשימה הערבית 15 (מנדטים).

קראו עוד בכלכליסט

להצעות הללו יש התנגדויות בקרב סיעות הכנסת: ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) כינה את ההצעה להקטין את המימון "פופוליזם זול" ואמר שאולי צריך דווקא להעלותו. הוא הסביר שראשי המפלגות ילחצו על הגזברים להעלות את הוצאות הקמפיין בניסיון להגדיל את מספר המנדטים. "אף אחד לא יוותר על 2,000 בוחרים כי בוועדה מישהו החליט להיות נחמד ולהזדהות עם האבטלה".

מימין: הח"כים אוסנת מארק (ליכוד) ואיתן גינזבורג (כחול לבן), צילום: עטא עוויסאת, נמרוד גליקמן מימין: הח"כים אוסנת מארק (ליכוד) ואיתן גינזבורג (כחול לבן) | צילום: עטא עוויסאת, נמרוד גליקמן מימין: הח"כים אוסנת מארק (ליכוד) ואיתן גינזבורג (כחול לבן), צילום: עטא עוויסאת, נמרוד גליקמן

"לא יהיה קמפיין רגיל"

ח"כ אוסנת מארק (ליכוד) טענה כי בתקופת הקורונה האתגר של המפלגות לקיים מערכת הבחירות גדל. "צריך לקחת בחשבון שהמפלגות לא יכולות לנהל קמפיין רגיל אלא אם בינואר יהיה נס והנגיף יתפוגג". ח"כ שפע השיב כי בשל הקורונה יערכו המפלגות פחות אסיפות בחירות. מארק השיבה כי עיקר ההוצאות של המפלגות הן פירסום, שכר, ועוד. ח"כ עמית הלוי (ליכוד) ביקש לקיים התייעצות סיעתית כדי לגבש את עמדת סיעתו.

יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת מימון המפלגות, השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, הסבירה כי הוועדה קבעה באחרונה שאין לשנות כלל את גובה מימון הבחירות. "המסקנה שאלינו הגענו באוגוסט 2020 בעיצומו של משבר הקורונה היא שאין מקום לפגוע ביחידת המימון, לא להעלות ולא להוריד. השיקולים הבסיסיים בהחלטה נובעים משני כוחות נוגדים: מצד אחד להבטיח חופש ביטוי פוליטי של המפלגות. מצד שני, הכוח הנגדי הוא המשבר הכלכלי הכולל שבוודאי מצריך הידוק חגורה. באיזון בין שני הכוחות הגענו למסקנה שהדבר הנכון הוא לא לגעת ביחידת המימון המקורית", הדגישה.

גינזבורג ביקש לקבל את עמדת הוועדה הציבורית עד ליום ראשון. במערכת הפוליטית מעריכים שעמדת הוועדה הציבורית לא תשתנה. בכל מקרה בחוק לפיזור הכנסת יוכלו הח"כים לקבוע את היקף המימון גם בניגוד לעמדתה של הוועדה הציבורית. לפני כשנה הקפיצו הח"כים את יחידת המימון מ־1.3 ל־1.8 מיליון שקל לח"כ (לאחר הבחירות האחרונות חזרה יחידת המימון להיות 1.38 מיליון שקל) מבלי שהתייעצו כלל עם הוועדה הציבורית. מאחר שמרבית המפלגות בחובות כספיים יש לחץ להגדיל את יחידת הבחירות בניסיון לקושש עוד קולות בקלפי. ייתכן עם זאת שבגלל הקורונה, האבטלה ומצב המשק הן ירתעו ברגע האחרון מלהגדיל את המימון.

רוב המפלגות נמצאות כיום בחובות כספיים כבדים לכנסת בהיקף מוערך של 173 מיליון שקל (ראו טבלה). המפלגות מחזירות בכל חודש את החובות שלהן לכנסת. אשתקד המפלגות חוקקו חוק שפרס את ההלוואות שלהן למשך 52 חודשים עד לסוף כהונתה של הכנסת ה־23 באמצע 2024.

"לא נוכל לגמול אותן"

לנוכח הקדמת הבחירות המפלגות מבקשות כעת להקפיא את החזר ההלוואות מיום הקדמת הבחירות, ולפרוס אותו מחדש למשך ארבע שנים ויותר החל ממרץ 2021, עת תכונן הכנסת ה־24, כלומר עד אמצע 2025. חשב הכנסת חיים אבידור הסביר אתמול בוועדת הכנסת שאין להקפיא את חובות המפלגות עד לבחירות כדי שהכנסת תוכל לגבות חלק מהחוב של מפלגות שעלולות לא לעבור את אחוז החסימה. הח"כים סירבו לקבל את עמדתו.

מנוסח החוק שהוצג על ידי יועמ"ש ועדת החוקה ד"ר גור בליי הוצע לפרוס למפלגות את החובות ל־40 חודשים בלבד מכינון הכנסת ה־23. אם החזר החובות יוקפא כעת לשלושה חודשים תוארך תקופת ההחזר ל־43 חודשים מיום כינון הכנסת. עלות שלושה חודשי הקפאה נאמדת ב־12 מיליון שקל.

החשב אבידור הזהיר ש"אם נגדיל את תקופת ההחזר לא נוכל לגמול את המפלגות מנטילת הלוואות". אבידור גילה לחברי הכנסת כי חלק מהמפלגות יכולות לקחת עוד אשראי מהכנסת ב־70 מיליון שקל. כך יקחו המפלגות עוד הלוואות וישעבדו בקדנציה הבאה את כספי המימון השוטף לצורך החזרתן לכנסת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות