צילום: אוראל כהן, עמית שעל
לא מחכים לשרים: סיירת פקידים מקדמת צמיחה מכלילה
על רקע משבר הקורונה שפגע בעוצמה בשכבות החלשות, התכנסו אתמול לראשונה שורת פקידים ממשרדי הממשלה כדי לגבש המלצות למדיניות שתייצר צמיחה מכלילה בישראל. על הפרק: נגישות לשירותי בריאות, דיור בר השגה, חדשנות וצדק סביבתי
המושג צמיחה מכלילה הפך לאבן פינה של השיח הכלכלי-חברתי העכשוי ומודגש בכל דו"ח של הארגונים הכלכליים הבינלאומיים החשובים בעולם, כמו קרן המטבע (IMF), הבנק העולמי (WB) ארגון המדינות המפותחות (OECD) וגם הפורום הכלכלי העולמי (WEF). הוא מוגדר כ"כגידול ארוך טווח בתוצר (תמ"ג), המתפזר באופן הוגן בחברה, מייצר הזדמנויות תעסוקה איכותית לקבוצות אוכלוסייה רחבות ומצמצם עוני".
קראו עוד בכלכליסט
במילים פשוטות, אם פעם כלכלנים דאגו לגידול בתוצר (צמיחה כלכלית גרידא), כעת, לנוכח הזינוק החד באי השוויון הכלכלי, בעוני וגם בקיטוב החברתי (ישראל מצטיינת בכך) – סוגיית צמיחה ש"מגיעה לכולם" מקבלת משנה תוקף, זאת אחרי שהמחקר הכלכלי, בעיקר העכשווי יותר, הצליח להוכיח שני דברים: אי השוויון הכלכלי פוגע מהותית בצמיחה כלכלית לאורך זמן; וצמיחה כלכלית אינה מובילה בהכרח לצמצום אי שוויון. צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לצורך תרגום הצמיחה לעלייה באיכות החיים של כלל האוכלוסייה.
דווקא בעידן הקורונה, כאשר כבר ברור כי הזנקת אי השוויון הוא אחת ההשלכות החשובות שלה, הנושא מקבל משנה תוקף ובדו"חות של אותם ארגונים נעשה שגור גם המונח "התאוששות מכלילה" — שלא שוכחת את החלשים ביותר.
"עבודת מטה ערוכה להגשה לממשלה"
את הפורום מוגדר כ"ממשלתי" אך בכוונה אינו כולל פוליטיקאיים ולא שויך לאף אחד מהמשרדים כדי למנוע מהסוגיה להפוך למפלגתית־פוליטית במסגרת הבחירות, יסדו לירון הנץ, סמנכ"ל אגף אסטרטגיה במשרד לשוויון חברתי, מיכל פינק סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה, אסף גבע, כלכלן בכיר באגף הכלכלן הראשי באוצר, וניר בריל, סגן יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ.
"מדובר במהלך מקצועי שעכשיו יקודם כפורום של עשרות שותפים בכירים בממשלה, באקדמיה ובחברה אזרחית. נקדם במרץ עבודת מטה שתהיה ערוכה להגשה לשולחן הממשלה", אמרה הנץ בשיחה עם "כלכליסט" אחרי פתיחת האירוע.
עוד חברים בפורום עשרות בכירים במשרדי הממשלה העוסקים בתחומי התכנון, המדיניות והאסטרטגיה שהפכו כמעט למילה גסה במדינה שנמצאת כבר שנתיים בקמפיין בחירות מתמשך ורואה רק את הטווח המיידי. ביניהם נמצאים מיכל טביביאן מזרחי, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך, רייצ''ל ברנר־שלם סמנכ"לית לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות וניר קידר סמנכ"ל מינהל אסטרטגיה תכנון כלכלי ומחקר במשרד העבודה והרווחה.
את מפגש הפורום פתח שגריר ישראל ב־OECD, חיים אשרף יחד עם פרופ' מנואל טרכטנברג, ח''כ לשעבר ומי שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי כלכלי שהקימה הממשלה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011. עם זאת, גורמים בכירים באקדמיה כבר הצטרפו ליוזמה ולדיונים כגון נגידת בנק ישראל לשעבר ד''ר קרנית פלוג ופרופ' נתן זוסמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל וחבר הנהלת הבנק.
חשוב להבהיר: המדיניות של כל המשרדים הממשלתיים בישראל מכניסה כבר כיום שיקולים של אי שוויון עת גיבושה — אך זו לא מטרת הפורום. מטרתו היא יצירת מדיניות ממשלתית מכוונת, רב תחומית ואינטגרטיבית ששמה את הצמיחה המכלילה כחזון, ובעיקר, ניסוח מדדים כמותיים כדי למדוד את ההתפתחות בכיוון.
מתחת לאזרבייג'ן והונגריה
הדחיפות שזוהתה על ידי יוזמי הפורום נכונה, שכן לא רק שהפלונטר הפוליטי מנטרל כל אפשרות של גיבוש מדיניות ארוכת טווח (נדרשת ממשלה יציבה לצורך קביעת חזון), אלא גם כי ישראל היא לא רק בין המדינות הכי מקוטבות במערב אלא גם המפגרת ביותר בתחום של צמיחה מכלילה.
לפי דו"ח של ה־WEF המדרג מדינות לפי צמיחה מכלילה, ישראל ממוקמת במקום ה־25 מתוך 29 מדינות מערביות שדורגו. הלכה למעשה, ציון הצמיחה המכלילה של ישראל דומה ואף נמוך מזה של הונגריה, אזרבייג'ן, פנמה, ליטא, פולין, לטוויה ואורוגוואי, זאת למרות שבקטגוריות כגון צמיחה "רגילה" של כלל המשק ותוצר לנפש, ישראל עולה עליהן בכמה רמות. יתרה מזו, מדינות כמו ניו זילנד, גרמניה, קנדה ודרום קוריאה מנהלות את המדיניות לפי עקרון הצמיחה המכלילה וכמובן כבר קבעו יעדים ומדדים בנושא. כאמור, ישראל מפגרת ממש בהיבט הזה.
בדיון הראשון אתמול כבר הוצעו תחומי הליבה העקריים באג'נדה בהמשך לניסיון הבינלאומי: חדשנות ופריון, השתתפות בשוק התעסוקה, עסקים קטנים ובינוניים, מיומנויות וכישורים לשוק התעסוקה, נגישות ואיכות החינוך, צדק סביבתי ומשאבי טבע, נגישות לשירותי בריאות, דיור בר השגה, צמצום פערים גיאוגרפיים (כולל תשתיות פיזיות, לרבות תחבורה ודיגיטליות), מיסוי וזכויות סוציאליות, שילוב כלכלי וחברתי של מיעוטים, שוויון מגדרי, מגזר ציבורי אפקטיבי ואתי, מוביליות בין דורית, הכללה במערכת הפיננסית, רמת התחרותיות/ריכוזיות במשק.
בנוסף, הוצע לכלול עוד שני תחומי ליבה חיוניים עבור המשק הישראלי: נגישות לשירותי בריאות ודיור בר השגה. כשלושה רבעים מהמדדים הבינלאומיים לצמיחה מכלילה נמדדים בישראל אלא שהמדידה הזו נעשית על ידי גופים שונים, וחשוב מכך, לא קיימת מסגרת מדידה כוללת לצמיחה מכלילה.
ה־OECD מתמקד בשלושה עמודי תווך לצמיחה מכלילה: השקעה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שוויון הזדמנויות תמיכה בדינמיות עסקית ובגיוון תעסוקתי; בניית מגזר ציבורי יעיל ובעל יכולת תגובה. ה־OECD כבר עורך היום סקירות עומק מדינתיות (ולא מדידה השוואתית רציפה) לפי מדדי ליבה בסיסיים קבועים ומדדים נוספים משתנים לפי אופי המדינה.
כמו כן, הנתונים מתבססים על עבודה מול גורמים בממשל הרלוונטי, דיווחים לארגון במסגרות השונות, ניתוח מומחים בארגון ונתונים חיצוניים. ב־OECD קוראים למדינות לפעול לגיבוש מסגרות מדיניות ומדידה לקידום צמיחה מכלילה, והם מלווים הטמעה, זו הסיבה כי גם השגריר וכלל העובדים הישראלים במשרדי הארגון בפריז הם חלק אינטגרלי מהפורום הזה.