אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדולר שוב מתחת ל-3.25 שקלים; "בנק ישראל לא הצליח למנוע את התחזקות השקל" צילום: שאטרסטוק

הדולר שוב מתחת ל-3.25 שקלים; "בנק ישראל לא הצליח למנוע את התחזקות השקל"

לאחר השער היציג שהצביע דווקא על התייצבות, שב הדולר לסגת מול מקבילו הישראלי - יורד ל-3.248 שקלים; פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "כל פעולות בנק ישראל, שהביאו עד כה לעליית היתרות לרמה של מעל 166 מיליארד דולר, שהן כ-42% מהתמ"ג בישראל, לא הצליחו למנוע את התחזקות השקל"

09.12.2020, 17:11 | נועם לנדמן

אחרי שירד אתמול לשפל נוסף של 12 שנים עד ל-3.244 שקלים (והשער היציג נקבע על 3.248 שקלים), הדולר טיפס היום מעט מול מקבילו הישראלי, ייתכן שבשל התערבות נוספת של בנק ישראל ברכישת דולרים. המטבע האמריקאי התחזק ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 3.256 שקלים. אך מאז השער היציג, המטבע האמריקאי מאבד גובה ועתה הוא נסחר כבר ב-3.248 שקלים. 

קראו עוד בכלכליסט

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "פעילות ערה של חברות ומשקיעים מוסדיים, לקראת סוף שנת הכספים, גוררת להיצעי מט"ח גדולים ולהתחזקות השקל. גופים המעוניינים להגן על תמורות עתידיות במט"ח, ואחרים המבקשים לצמצם את החשיפה המטבעית המופיעה בדוחות הכספיים, פועלים מזה כשלושה שבועות באופן המציף את שוק המטבע המקומי בדולרים. בנק ישראל שרכש בחודש שעבר למעלה מ-1.8 מיליארד דולר, רוכש החודש באופן עקבי כמויות גדולות של דולרים. אולם, כל פעולותיו שהביאו עד כה לעליית יתרות בנק ישראל לרמת של מעל 166 מיליארד דולר, שהן כ-42% מהתמ"ג בישראל, לא הצליחו למנוע את התחזקות השקל. להערכתנו, בטווח הארוך העודף בחשבון השוטף, לצד העלייה בהיקף ההשקעה של המוסדיים בשוקי חו"ל, תתרום להמשך התחזקות השקל".

נגיד בנק ישראל פרופ נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל נגיד בנק ישראל פרופ

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בלאומי שוקי הון מוסיף מספר נימוקים להתחזקות השקל: "דירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי, ונתוני הצמיחה בישראל ברבעון השלישי היו טובים מהצפוי. בימים האחרונים, הדולר נחלש מול רוב מטבעות העולם ובעיקר מול מטבעות כלכלות מתעוררות בעלות מאפיינים פיננסים יציבים. במקביל, האווירה החיובית בשווקים בשילוב עם הכוחות הבסיסיים של הכלכלה הישראלית חיזקו את השקל בהדרגתיות מול סל המטבעות, ובמידה רבה אף יותר מול הדולר, עד לשבירת שיא חוזקו של השקל בשער 3.25 שקלים לדולר.

לדברי לוי, "מבחינת סביבת הנזילות ניכר עודף היצע, בעיקר מצד מקומיים, שעולה בקנה אחד עם הסימנים לכך שבשוק היה היצע כבוש שסביב שער 3.30-3.35 המתין לשערים גבוהים יותר לצורך מכירה, ומוצא את דרכו לשוק בשערים נמוכים יותר ולקראת סגירת שנת התקציב 2020. להערכתנו, מגמה זו תמשך, נוכח ציפיות להיחלשות הדולר בעולם עקב הכוחות הבסיסיים שמאפיינים את כלכלת ארה"ב, כמו לדוגמה התרחבות גירעון התיאומים (הגירעון בחשבון השוטף ובתקציב הממשל), סביבה מוניטרית מרחיבה לאורך זמן וסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לעולם המערבי".

לוי מוסיף כי "במקביל לכך, השקל צפוי להתחזק בזכות העודף בחשבון השוטף בישראל ואפשרות להתרחבותו לשיעור של 4.5-5% בשנים הקרובות. הכוחות העיקריים שתומכים בכך יהיו קשרי הסחר החדשים עם מדינות המפרץ, הפעילות בסקטור ההייטק ועליה בעודף בחשבון השירותים לעומת יציבות בגירעון בחשבון הסחורות עם פוטנציאל מסוים לצמצומו בזכות ייצור ויצוא הגז. בנוסף, תזרים ההשקעות הנכנסות לישראל צפוי להמשך לטובת ההשקעות הישירות וההשקעות הפיננסיות".

אך לוי מזהיר כי "מנגד, בטווח הקצר קיימים גורמי סיכון כמו למשל: אפשרות להתפתחות מלחמת מטבעות מחודשת כפי שחווינו בשנת 2009, לאחר משבר הסאב פריים בו כל מדינה ניסתה לפחת את שער המטבע שלה על פני האחרות. בהקשר זה, הבנק האירופאי יפרסם את החלטת הריבית שלו מחר (10/12) וכנראה יתייחס להתחזקות האירו מול הדולר בשבוע וחצי האחרונים. גורמי סיכון נוספים הם אפשרות לסגר שלישי בישראל; חוסר יציבות פוליטית מקומית, שגוררת עליה באי שקט החברתי כלכלי; אפשרות לתיקון בשווקי המניות הגלובליים לאחר תקופה ארוכה של עליות ועוד. לסיכום, התרחיש המרכזי הוא שבהעדר התממשות גורמי הסיכון, הפעילות הריאלית והפיננסית בישראל ימשיכו לייצר תזרים שיתמוך בהתחזקות השקל מול הדולר, ובאופן הדרגתי ואיטי יותר גם מול הסל. מנגד, פעולותיו של בנק ישראל לרכישות בשוק המט"ח עשויות להאט את מגמת התחזקותו".

וסיליוס קיונאקיס, ראש אסטרטגיית המסחר בבנק לומברד אודייר: "השקל מושפע מביצועים של תחום הטכנולוגיה ותשואות נמוכות לאורך זמן בארה"ב, וכמו כן ממאזן תשלומים חזק. את ההתערבות של בנק ישראל במט"ח צפו בלומברד אודייר והזהירו מפניה בחודשים האחרונים, ולראייתנו צעד זה ככל הנראה ינטרל את הלחץ מעליית ערך השקל".

פועלים: "התחזקות השקל מול הדולר לשיא של 12 שנים משקפת בעיקר את החולשה של הדולר בעולם, אך היא גם נתמכת בגורמים כמו עלייה בעודף בחשבון השוטף ועליות השערים בשוקי המניות בעולם. על פי הדיווחים בתקשורת בנק ישראל האיץ את קצב הרכישות בשבוע האחרון. לדולר משקל גדול בסל המטבעות, כ-29%, ולכן סל המטבעות רושם אף הוא ייסוף חד. בפעם האחרונה שהשקל נסחר מתחת לרמה של 3.30מול הדולר, בשנת 2008, הדולר נסחר בשער של 1.57 מול האירו, כלומר הוא היה הרבה יותר חלש. בטווח הקצר, השקל יושפע בעיקר מהמגמות בשוקי המניות בעולם, המשך עליות השערים מביא למכירה גדולה של מט"ח של המשקיעים המוסדיים. לחצי הייסוף יפחתו כאשר יוסרו המגבלות על הפעילות ונראה יציאה של ישראלים לחו"ל (עלייה בייבוא)".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות