ההסכם "הטבעי" ביותר: מרוקו מקווה שישראל תסייע בהתאוששות הכלכלית

הסכם הנורמליזציה בין מרוקו וישראל שעליו הכריז נשיא ארה"ב טראמפ הערב (ה') הוא "הטבעי" ביותר מבין כל ההסכמים שאנו עדים להם בחודשים האחרונים - עם איחוד האמירויות, בחריין וסודן. במהלך העשורים האחרונים הונחה התשתית ליחסים בין ישראל לבין הממלכה מצפון אפריקה והיא באה לידי ביטוי בענף התיירות, המסחר וכמובן במעמד המיוחד שיש לקהילה היהודית במרוקו.

במהלך השנה שעברה היו דיווחים כי ממשל טראמפ מפעיל לחצים על רבאט כדי להודיע על יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, אך ארמון המלוכה סירב. מה השתנה עכשיו? ראשית הסכם השלום בין איחוד האמירויות לבין ישראל הקל על מרוקו את הצעד שבו היא נקטה. במהלך השבועות האחרונים עשו האמירתים כל מאמץ כדי לשכנע את מרוקו להצטרף בגלוי למחנה האנטי איראני והאנטי איסלאמיסטי בעולם הערבי ואף פתחו קונסוליה בעיר אלעיון – בירת סהרה המערבית. באופן אירוני, הפסדו של טראמפ בבחירות לג'ו ביידן דווקא זירז את תהליך הנורמליזציה.

ההסכם עם ישראל מעניק למרוקו הישג עליו חלמה במשך שנים – הכרה אמריקאית בריבונותה בחבל הארץ הזה הנתון במחלוקת במשך עשרות בשנים. המרוקאים הבינו כי ממשל ביידן לא ימהר לעסוק בסוגייה ולכן העדיפו לסגור את העסקה עכשיו. ההכרה הזו מגיעה בעיתוי קריטי כשהמתיחות בין מרוקו לשכנתה אלג'יריה התומכת בעצמאות החבל ובתנועת השחרור שלה – הפוליסריו – בשיאה. בשבועות האחרונים מנשבות רוחות מלחמה בין מרוקו לבין אלג'יריה על רקע זה וההכרה שזוכה ממשלת מרוקו מהמעצמה העולמית מספר אחת שווה עבורה גם את מחאות הרשת כנגד הסכם הנורמליזציה עם ישראל או ביקורת נוקבת בתקשורת הערבית הנוטה לקטאר ולטורקיה.

למרות שהשיקול הכלכלי לא היה המכריע בשיקוליו של המלך המרוקאי להכריז על הסכם הנורמליזציה, הממלכה מקווה כי הוא יסייע לה להיחלץ מהמצוקה הקשה אליה נקלע המשק המקומי עקב נגיף קורונה. במהלך הרבעון השלישי הרקיעה האבטלה במדינה ל-12.7% - נתון השיא שנרשם בה מזה שני עשורים. לפי הערכות הבנק העולמי, הכלכלה המרוקאית תסיים את השנה הנוכחית בהתכווצות של למעלה מ-6%, וגם האופטימיים ביותר בבנק המרכזי של מרוקו צופים כי ייקח לכלכלה המקומית לפחות שנתיים כדי לחזור להיקף הפעילות בטרם המגפה.

עוד לפני שנגיף קורונה היכה בכלכלה המרוקאית היא סבלה מבצורת קשה שעשתה שמות באחד מענפיה הכלכליים החשובים ביותר – החקלאות. מאחר שמרוקו נשענת כלכלית על תיירות, יצוא, העברות כספים מעובדים בחו"ל והשקעות זרות ניתן להבין בנקל כיצד היא הגיעה למצבה הנוכחי. ההסכם עם ישראל והפיכת היחסים לגלויים צפוי לשחק לטובת תהליך ההתאוששות של מרוקו בעיקר בנושא שיתוף הפעולה החקלאי והתיירות.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד MENA www.concordmena.com