אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רפורמת הטסטים של מירי רגב נוסעת עם פנצ'ר צילום: אוהד צויגנברג עמית שעל

ניתוח כלכליסט

רפורמת הטסטים של מירי רגב נוסעת עם פנצ'ר

הרפורמה עליה הכריז משרד התחבורה התבססה על נתונים שנאספו ממכוני רישוי לגבי מכוניות שמעולם לא הגיעו לשם. במכוני הרישוי עצמם מדגישים כי הישראלים ממעטים לטפל ברכב שלהם ולשמור על תקינותו. לראשונה מאשר משרד התחבורה שרכבי הליסינג סובלים מבלאי הרבה יותר גבוה מאשר מכוניות בבעלות פרטית

11.12.2020, 10:12 | תומר הדר

לפני ימים ספורים יצאה ממשרד שרת התחבורה מירי רגב הודעה משמחת, כזו שמטפלת באחד הפחדים הסמויים הכבדים ביותר של הישראלי. מדובר בחשש מריטואל שנתי קבוע אשר משתווה בעוצמתו לביקורת מס הכנסה או ביקור אצל רופא שיניים לצורך טיפול שורש: הטסט השנתי. 

קראו עוד בכלכליסט

שלא במפתיע, למרות שהטסטים בישראל רחוקים מלהיות מחמירים בסטנדרט עולמי, רוב הישראלים מפחדים מאוד ממבחן הרישוי. מדובר בתעודת עניות לנו ולמכוניתנו. אנו חשים חסרי אונים כאשר אנחנו נתונים בידיהם של הבוחנים אשר מפשפשים במכונית ומחפשים אחר חופשים בהיגוי, נורות שרופות ושאר מרעין בישין שמוסך ישראלי ממוצע יכול לתקן תוך כמה שעות.

שרת התחבורה מירי רגב. חורים ברפורמה, צילום: אוהד צויגנברג עמית שעל שרת התחבורה מירי רגב. חורים ברפורמה | צילום: אוהד צויגנברג עמית שעל שרת התחבורה מירי רגב. חורים ברפורמה, צילום: אוהד צויגנברג עמית שעל

החשש אינו מן הכישלון, החשש הוא מן המתלווה לכישלון, אותו ריטואל כמעט מיסטי בו הישראלי המצוי נאלץ להפוך לכמה שעות למוסכניק, אחד שצריך לשכנע את הבוחן שהנורה תקינה, לוחית הרישוי ישרה, ההגה ישר והבלמים אינם שחוקים.

כאשר משלבים את הפחד עם העובדה שבניגוד לאמריקאי או לאירופאי, הישראלי אינו מבין דבר וחצי דבר בתחזוקת רכב או במכונאות בסיסית אשר כוללת מונחים מפחידים כדוגמת "החלפת נורה" או "החלפת גלגל" - מדובר בקרקע פוריה לזריעת פחד וחצאי אמיתות. שלא לדבר על פרנסה למאעכרים, מבצעי טסטים בתשלום ועוד אי אלו בעלי מקצוע אשר מהווים חלק מתעשיה שלמה אשר צמחה בישראל כדי לחצוץ בין הישראלי ובין מכון הרישוי.

המהלך עצמו לריווח מבחני הרישוי נחשף כבר בשנה שעברה ב"כלכליסט" אך התמהמה זמן רב. במקרה או שלא במקרה, הודעתה של שרת התחבורה בנושא ביטול הטסט החד שנתי מנגנת בדיוק על פחדים אלה.

חשוב לציין שלפני שמישהו יחשוב שמדובר בטסט דו-שנתי כבר ממחר, התשובה היא שלא. מדובר בתהליך אשר נמצא במהלכי חקיקה ולא הושלם עד כה.

לפי לשון ההודעה אשר מופיעה במסמכי החקיקה, כל רכב פרטי אשר עולה על הכביש, שגילו עד שלוש שנים, פטור מן הטסט (כפי שהיה עד כה) ואילו מגיל שלוש עד עשר הטסט יתקיים מדי שנתיים במקום מדי שנה.

חשוב לציין: מבחינה כלכלית כמעט ואין תועלת לאזרחי ישראל. הטסט אינו מורכב רק מהגעה אל המכון אלא גם מתשלום אגרה שהיא אגב אחת היקרות בעולם. האגרה הזו תמשיך להיות משולמת כמובן.

מבחן רישוי. מחיר האגרה בישראל מהגבוהים בעולם, צילום: גלעד קוולרצ מבחן רישוי. מחיר האגרה בישראל מהגבוהים בעולם | צילום: גלעד קוולרצ'יק מבחן רישוי. מחיר האגרה בישראל מהגבוהים בעולם, צילום: גלעד קוולרצ

הודעת משרד התחבורה מסבירה מדוע יהיה אפשרי לבצע את הטסט מדי שנתיים ולא מדי שנה. הנימוקים מעניינים: ראשית, ישראל נוהגת כמנהג אירופה שם מותר לבצע טסט מדי שנתיים, שהרי איכות כבישי ישראל, מוסכיה ונהגיה ידועים בהיותם סוג של שלוחה של אירופה.

עוד קובע משרד התחבורה כי המהלך מתאפשר כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות בתחום הרכב, כלומר העובדה שכיום רכבים כבר כוללים מערכות בטיחות אקטיביות ופאסיביות וכמובן שברכב יש כיום מערכות חכמות בלוח המחוונים אשר מודיעות על תקלות.

המסקנות – על סמך מכוניות שבכלל לא הגיעו לטסט

כאשר מסתכלים מעבר להודעות לתקשורת, עיקרי הדברים האמיתיים מתגלים בטיוטת התקנות, כלומר במסמכים אשר מסבירים את ההיגיון מאחורי החקיקה. ואכן, טיוטת התקנות חושפת לא מעט סימני שאלה ומידע מעניין.

הנתון הראשון אשר מזנק לתודעה הוא שמדובר בחקיקה אשר תקפה רק לרכבים אשר נרשמו לתנועה מ-1 בינואר 2018. כלומר כל מכונית מודל 2017 ומטה כלל אינה נכללת ברשימת המכוניות שעם הגיען לגיל שלוש יעשו טסט פעם בשנתיים במקום פעם בשנה. כלומר, אם לכם יש מכונית אשר חוגגת השנה חמש שנים להיווסדה, אתם בהחלט נדרשים להגיע לטסט מדי שנה.

למעשה, המכוניות היחידות שבעליהן יוכלו ליהנות מטסט פעם בשנתיים הן כאלה שיהיו בנות שלוש רק בינואר 2021. בפועל - כל בעלי המכוניות שצהלו השבוע לנוכח העובדה שמכוניתם - בת השלוש, ארבע, או שבע - תידרש לטסט השנתי רק פעם בשנתיים יכולים לשכוח מהעניין.

מעבר לכך מציין משרד התחבורה עוד עובדה מעניינת: הנתונים אשר אפשרו להגיע למסקנות אלה נאספו ממכוני רישוי ברחבי הארץ. יודגש שוב: המסקנות של משרד התחבורה תקפות רק לרכבים אשר יוצרו משנת 2018 ומעלה.לפי חוק, מכוניות משנת 2018 ומעלה פטורות מהטסט השנתי למשך שלוש שנים (אך לא מאגרת הרישוי). כאשר הן שייכות ללקוח פרטי ופטורות מהטסט השנתי לשנתיים כאשר הן שייכות לחברת ליסינג.

כלומר, משרד התחבורה ביסס את מסקנותיו, אשר נאספו ממכוני רישוי, על מכוניות שמעולם לא הגיעו למכון רישוי. לא מדובר בשגיאה אלא בעובדה מביכה.

מכוני הרישוי מתנגדים ומציגים נתונים סותרים

ההחלטה, כאמור, התקבלה על סמך נתונים אשר נאספו ממכוני הרישוי. אלא שדווקא במכוני הרישוי ממהרים להדגיש: הנתונים שבידינו שונים לחלוטין.

חשוב להדגיש כי מכוני הרישוי יהיו המפסידים העיקריים מהפחתת מספר הטסטים ויש להם אינטרס מובהק שהישראלים יגיעו בקצב גבוה. אך עם זאת, מכתב איגוד מכוני הרישוי אשר פורסם השבוע ב"כלכליסט" חושף ממצאים שונים למדי מאלה שמתאר משרד התחבורה.

המכתב שהוצג במסגרת ההתנגדויות למהלך דווקא מתאר רכבים ותיקים יותר אשר נוסעים בכבישי ישראל כ"פצצות מתקתקות", ומרבה להדגיש כי דווקא במכוני הרישוי מתגלים ליקויי צמיגים, בלמים ועוד. למעשה, במכוני הרישוי שעל ממצאיהם מבסס משרד התחבורה את החלטותיו מדגישים כי הישראלים דווקא ממעטים לטפל ברכב.

מוסך. הישראלים ממעטים לטפל, צילום: תומר הדר מוסך. הישראלים ממעטים לטפל | צילום: תומר הדר מוסך. הישראלים ממעטים לטפל, צילום: תומר הדר

עוד נקודה מעניינת אשר עולה מהסברי משרד התחבורה על הנימוקים לאי ביצוע הטסט מדי שנה, נוגעת להימצא במערכות בטיחות ברכב ומערכות אשר מתריעות על ליקויים ברכב, אשר "יטפלו" בבעיה כאשר זו תתגלה.

כלומר הישראלי יבחין בנורת התקלה שישדר הרכב וימהר למוסך כדי לתקן את התקלה. בפועל לא מעט ישראלים מאמצים פתרונות יצירתיים אשר נוגעים לשליפת הנורה במקרה הגרוע ולכיסוי שלה בסרט דביק שחור במקרה המשעשע. גישה זו לפיה הרכב יהיה אחראי על איתור התקלות ובעליו ימהר למוסך כדי לתקן אותם, הגם שהיא משעשעת מאוד 

אינה מקובלת באירופה.

נזכיר שוב כי כל החלטת משרד התחבורה מבוססת, כאמור, על התקינה האירופית. אבל באירופה מבצעים בחלק גדול מהמקרים מהלך חשוב אשר אינו מתקיים בישראל: מכון הרישוי מתחבר לשקע הסריקה של הרכב - אותו שקע חמקמק תחת לוח המחוונים או בתא המנוע, אשר מהווה צוהר למחשב הרכב. שקע זה מאפשר איתור תוך שניות של כל אותן תקלות אשר מדליקות מנורות בלוח המחוונים, גם מנורות שנשלפו או כוסו בסרט דביק.

יוזמות לבצע הליך דומה בישראל ושכלול של מערך הטסטים לרכב נכשלו מזמן, כך שכעת נדרשים הישראלים לתקן את הרכב בהקדם במקרה בו מערכת בקרת היציבות לדוגמה אינה פועלת והרכב עלול להחליק. סטטיסטית, ייתכן שלא כל הישראלים ימהרו לעשות זאת.

עוד נקודה בעייתית אשר עולה מהוראות משרד התחבורה נוגעת לאי הקבלה בין הממצאים של משרד התחבורה למה מותר "להזניח" ומה נבדק במבחן הרישוי.

משרד התחבורה כאמור מסתמך על מערכות הרכב האלקטרוניות למיניהן אשר יתריעו על אותן סכנות ואותו בלאי. בפועל, במבחן הרישוי נבדקים לרוב דברים שמערכות אלה לא יכולות לגלות. ראשית, זיהום אוויר לרוב אינו מדווח על ידי מחשב הרכב כאשר ישנן חריגות.

בהמשך הדרך במבחן הרישוי, גם צמיגים פגומים אינם מדווחים על ידי מחשב הרכב, אלא אם לחץ האוויר בהם ירד. צמיג יבש או קרוע אינו ניתן כלל לגילוי על ידי מחשב הרכב.

כיוון ואיזון גלגלים, גם אינו מדווח על ידי מחשב הרכב אלא אם הסטיה חמורה ברמה שמשבשת את פעולת מערכת בקרת היציבות, כלומר הרכב נוסע הצידה. נזילות שמן גם אינן מדווחות וגם לא פיזור של אלומת הפנס, כלומר סינוור.

בפעם הראשונה: משרד התחבורה מציין כי מכוניות ליסינג סובלות מליקויים רבים

עוד נקודה מעניינת אשר עולה ממסמכי משרד התחבורה בחקיקת המשנה מדגישה את מה שניכר שלא מעט אנשים במשרד התחבורה יודעים אך נמנעים מלומר בקול רם.

לפי לשון המסמך: "ניתוח הנתונים הראה שרכבי ליסינג בעלי נסועה גבוהה משמעותית מרכב פרטי בבעלות פרטית וכן גם שיעור הלקויים המתגלים בהם בעת מבחן רישוי שנתי גבוה משמעותית".

כלומר, במשרד התחבורה בדקו וגילו שמכוניות אשר שייכות לחברות ליסינג סובלות מבלאי הרבה יותר גבוה ממכוניות רגילות בבעלות פרטית.

רכבי ליסינג בנמל. בלאי גבוה יותר, צילום: shutterstock רכבי ליסינג בנמל. בלאי גבוה יותר | צילום: shutterstock רכבי ליסינג בנמל. בלאי גבוה יותר, צילום: shutterstock

קשה להתעלם מהמילה "ליקויים" במכוניות אשר נוסעות בכבישי ישראל. מדובר באחת הפעמים הבודדות שבהן מסמך רשמי של משרד התחבורה מציין את העובדה המטרידה הזו.

מה הופך את מכוניות הליסינג לכאלה שהליקויים בהן רבים יותר? למשרד התחבורה יש פתרון: מדובר במכוניות שנוסעות יותר. ולכן הבלאי גבוה יותר ויש בהן יותר ליקויים.

משרד התחבורה אינו מציין, למשל, תיקון בחלקי חילוף זולים באיכות ירודה, גם לא מה שמכונה "טיפולי שמש" - כלומר מצב בו נרשם שהרכב יצא לטיפול תקופתי אך עמד בשמש במקום - אלא כ-30 אלף קילומטרים בשנה שהם מה ש"גומר" את מכוניות הליסינג.

יש להדגיש כי ממצאי משרד התחבורה לגבי הבלאי של מכוניות הליסינג, אשר הוסתרו היטב בתוך מסמכי חקיקת המשנה מתייחסים למכוניות חדישות מאוד: בליסינג מחזיקים מכוניות בנות עד שלוש שנים ולא יותר מכך. עם זאת, למרות שמדובר במכוניות יונדאי, קיה, טויוטה, סקודה ועוד אשר לא זכו אפילו לחגוג שלוש שנים על הכביש, כבר יש בהם "שיעור ליקויים גבוה משמעותית".

לא מדובר בטעות. מכונית ליסינג מגיעה לטסט בפעם הראשונה לאחר שנתיים, עם כשישים אלף קילומטרים על השעון, וכבר קיימים בה ליקויים, כך כתוב שחור על גבי לבן. אגב, משרד התחבורה גם לא לוקח בחשבון את העובדה הפשוטה שמכוניות ליסינג נמכרות בסוף מחזור חייהן לציבור.

מכונית ליסינג מבצעת טסט ראשון אחרי שנתיים ולא אחרי שלוש שנים, ואחרי שלוש שנים היא נמכרת לציבור הרחב. כלומר אם מכונית ליסינג עלתה על הכביש בשנת 2018 ותימכר ללקוח בקיץ 2021, היא תידרש לטסט מדי שנתיים, וזאת למרות שלפי הנתונים של משרד התחבורה עצמו, מדובר במכונית שמתגלים בה הרבה יותר ליקויים.

כך שניתן רק לקוות למען הלקוח שהמכונית תוקנה לפני מכירתה ללקוח ברמה שתתגבר לפחות למשך שנתיים עד הטסט על כל אותם ליקויים שעליהם מדבר משרד התחבור. כמובן שהבלאי המוגבר שעליו משרד התחבורה בעצמו מדבר לא ישפיע על המכונית – שנדרשת להגיע לטסט רק מדי שנתיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות