אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
75% מהישראלים לממשלה: יש להיערך למשבר האקלים צילום: רויטרס

בלעדי לכלכליסט

75% מהישראלים לממשלה: יש להיערך למשבר האקלים

ממצאים מטלטלים על התמיכה במאבק בהתחממות גלובלית: סקר רחב היקף שבחן לראשונה את עמדות הציבור בישראל סביב ההתחממות הגלובלית חושף דרישה חוצת מגזרים להצבת הנושא בצמרת סדר העדיפויות, ונכונות להירתם למאבק המשבר שמעבר לפינה

13.12.2020, 07:52 | עומר כביר

לא משנה אם הוא חרדי או ערבי, אקדמאי או נטול תעודת בגרות, ימני או שמאלני, הישראלי הממוצע מודע למשבר האקלים, לצורכי המדינה והמגזר העסקי להתמודד אתו, ואף מוכן להקריב מעצמו כדי שזה יקרה. סקר חדש ותקדימי בהיקפו שבדק את עמדות הציבור בישראל בנוגע למשבר האקלים מצא הבנה עמוקה ורצון כן להתמודד איתו, שעומדים בניגוד למהלכים המעטים שנקטה המדינה בתחום.

קראו עוד בכלכליסט

“רוב הציבור מודע לסיכוני שינוי האקלים, מוטרד מכך וסבור שהממשלה צריכה להיערך”, אומרת דפנה אבירם־ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהובילה את עריכת הסקר לצד עמיתתה הילה שואף־קולביץ. “הרכבת בעולם יצאה לדרך ויש כאן קריאה לפעולה לפוליטיקאים בישראל”.

הסקר מבוסס על מדגם של 1,009 בני 18 ומעלה, שמייצגים את כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל ובוצע באופן מקוון בנובמבר. עבודת השדה נעשתה בידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. נגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג והכלכלן פרופ' נתן זוסמן מהאוניברסיטה העברית ייעצו מקצועית לעריכת הסקר. נתוני הסקר המלאים יוצגו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שייפתח ביום שני.

הממצאים הבולטים ביותר נוגעים למודעות הציבור: 71% מסכימים שהאנושות בסכנה משינוי אקלים, ו־75% מסכימים שיש קשר בין פליטות מזהמות לשינוי אקלים. 75% אף סבורים שעל ממשלת ישראל להיערך למשבר האקלים. התמיכה חוצת מגזרים, גיאוגרפיה, גילאים ופוליטיקה. כך, התפיסה שלפיה יש קשר בין פליטות מזהמים לשינוי אקלים מקובלת על 78% מהיהודים שאינם חרדים, 69% מהערבים ו־65% מהיהודים החרדים. בפילוח לפי השכלה, 74%–82% מקרב בעלי 12 שנות לימוד ומעלה תמכו באמירה, בשעה שנשאלים בעלי השכלה נמוכה יותר תמכו בה בשיעור נמוך יותר אך משמעותי של 63%.

התמיכה הרחבה עומדת בניגוד לחוסר המעש של המדינה. “לכל המשרדים יש תוכנית אסטרטגית ומסונכרנת, אבל אין תקצוב”, אמרה אבירם־ניצן, “הכל קיים והכל תקוע”. לדברי שואף־קולביץ, הרצון להציף לפוליטיקאים את עניין הציבור בנושא היתה בין הסיבות לעריכתו. למרות זאת, הסקר מזהה חולשה בנכונות לפעולה פוליטית: רק 29% אמרו כי ישקללו את נושא האקלים בהצבעתם לכנסת. “כל עוד הפוליטיקאים לא ידעו שהם משלמים מחיר על הזנחת הטיפול במשבר, הם לא יבינו שהציבור מצפה שיציבו אותו בצמרת סדרי העדיפויות הראשיים”, אמרה אבירם־ניצן.

דפנה אבירם־ניצן, שהובילה את עריכת הסקר. “יש כאן קריאה לפעולה לפוליטיקאים", צילום: יח"צ דפנה אבירם־ניצן, שהובילה את עריכת הסקר. “יש כאן קריאה לפעולה לפוליטיקאים" | צילום: יח"צ דפנה אבירם־ניצן, שהובילה את עריכת הסקר. “יש כאן קריאה לפעולה לפוליטיקאים", צילום: יח"צ

נתון מפתיע הוא התמיכה הנמוך מעט בקרב צעירים בני 18–25 ביחס ליתר האוכלוסייה, בדרישה מהממשלה להיערך להתחממות גלובלית. 65% מקבוצת גיל זו תמכו בדרישה לעומת 69%–77% בקרב המבוגרים יותר. “זה אחד הממצאים המפתיעים”, מודה אבירם־ניצן, “במיוחד כי גם הנכונות לפעולה נמוכה יותר בקרב צעירי ישראל. הממצא שונה מהמקובל בעולם, ואני תוהה כמה משבר הקורונה השפיע על כך, ייתכן שהם עסוקים כרגע בהישרדות כלכלית”.

ממצאי הסקר עומדים לכאורה בסתירה לדיון הציבורי המועט בנושא בישראל, ועל כך אומר אבירם־ניצן כי “משבר האקלים מתקדם אט־אט וזה מתעתע. יש מעט יותר שטפונות ושריפות אבל זה לא קורה בבת אחת. יש כאן אתגר להסביר לציבור שהוא לא יכול להישאר אדיש. הקורונה נוראית וקטלנית אבל היא זמנית ובת חלוף. משבר האקלים זו לא מגיפה קשה שנעבור. אם לא נעבור את זה האנושות לא תשרוד”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות