אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הישראלים צורכים פחות ירקות ופירות - איך אפשר להחזיר אותם לצלחת? צילום: אוראל כהן

הישראלים צורכים פחות ירקות ופירות - איך אפשר להחזיר אותם לצלחת?

בישראל צורכים פחות ופחות ירקות ופירות, בשל ההיצע שלא גדל והמחירים שהולכים ומתייקרים. הכדור בידיים של שר האוצר, שצריך להגדיל משמעותית את מכסות היבוא כדי להוריד את המחיר, במקביל למעבר לתמיכה ישירה בחקלאים

13.12.2020, 09:44 | עמרי מילמן

בעוד שבועיים, עם תום השנה, יפוג תוקפן של המכסות הנוכחיות ליבוא ירקות ופירות. המכסות נקבעות על ידי שרי האוצר והחקלאות, וזו תהיה אולי הזדמנות אחרונה לשר האוצר ישראל כץ לקבוע כמה פירות וירקות, ומאיזה סוג, ניתן יהיה לייבא לארץ בשנה הקרובה. להחלטה הזו יכול להיות אפקט אדיר על הכיס של הציבור כמו גם על בריאותו, ובעיקר של השכבות החלשות.

קראו עוד בכלכליסט

המגמה בישראל ברורה. אם ב־2001 צריכת הירקות עמדה על כ־206 ק"ג לנפש בשנה, ב־2008 היא ירדה כבר ל־158 ק"ג וב־2019 ל־138 ק"ג, כשמתוכה 4 ק"ג בלבד לנפש מיבוא. בעוד האוכלוסייה בישראל גדלה בכ־2% בשנה, התפוקה החקלאית בענפי הצומח נותרת קבועה בעשור האחרון. הערך הריאלי של התפוקה של גידולים צמחיים עמד על כ־18 מיליארד שקל בעשור האחרון, כאשר התאחדות חקלאי ישראל מסבירה זאת בצמצום הפדיון מיצוא.

מחירי הירקות והפירות זינקו פי 2 ממדד המחירים לצרכן

המחסור בהיצע מתורגם כמובן לעלייה במחירים. זה מביא לכך שאנחנו לא רואים מחסור בשווקים, אלא אנשים פשוט קונים פחות. ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהחודש שעבר העלה כי בעשור שמשנת 2006 עד 2015 עלה מדד המחירים לצרכן ב־19% (ללא ירקות ופירות - ב־18.5%) ומדד מחירי המזון ללא פירות וירקות עלה ב־29.3%. בתקופה זו מדד מחירי הפירות והירקות עלה ב־38.5%. עוד עלה מהניתוח כי מדד מחירי הפירות הטריים עלה ב־47.3% ומדד מחירי הירקות הטריים עלה ב־42.2%. מאז לא קודם אף מהלך ממשלתי להוזלת המחירים.

כאשר בוחנים נתונים אלה, אי אפשר להתייחס רק לנזק הכלכלי, בכך שהישראלי הממוצע משלם יותר בשביל פחות, אלא יש לבחון גם את הפן הבריאותי. ככל שכוח הקנייה של הצרכן קטן ואיתו היכולת לצרוך פירות וירקות טריים, הוא "נדחף" לצרוך מוצרים פחות מזינים ובריאים.

באופן אבסורדי, ישראל הולכת בניגוד למגמה העולמית. לפי נתונים של ארגון Our World in Data, בעוד מגמת צריכת הפירות והירקות בישראל רק יורדת, המגמה העולמית היא דווקא עלייה. אם ב־1970, למשל, ממוצע הצריכה העולמי עמד על 60 ק"ג לנפש ובישראל על 178 ק"ג לנפש, ב־2013 הממוצע העולמי עמד כבר על כ־140 ק"ג לנפש ובישראל על 174 ק"ג לנפש. ב־2017 הנתון בישראל ירד בעוד 10% ל־156 ק"ג לנפש.

דוכן ירקות. הישראלים אוכלים יותר אוכל מוכן, צילום: דנה קופל דוכן ירקות. הישראלים אוכלים יותר אוכל מוכן | צילום: דנה קופל דוכן ירקות. הישראלים אוכלים יותר אוכל מוכן, צילום: דנה קופל

ישנו כמובן הסבר נוסף: הישראלים צורכים יותר אוכל מוכן. תירס בקופסה למשל לא מוגדר כירק. אך זה בוודאי לא מסביר את עיקר הירידה בצריכה. ללא פתיחת השוק ליבוא, וככל שגידול האוכלוסייה יימשך, אם לא יהיה שינוי מהותי בחקלאות המקומית שיגדיל משמעותית את ההיצע, אזי לא צפוי שינוי במצב הקיים. כאמור, בסוף השנה המכסות הקיימות יפוגו, ומי שקובע את המכסות הוא שר האוצר ומי שמחלק אותן הוא שר החקלאות אלון שוסטר, בעברו חקלאי, מקיבוץ מפלסים.

הפתרון למצוקה - תמיכה ישירה בחקלאים

הפתרון ברור - מעבר מתמיכה עקיפה דרך מסים ומכסות לתמיכה ישירה בחקלאים. כך לא ייפגע הביטחון התזונתי הלאומי אולם התמיכה תהיה דרך תשלום ישיר מהממשלה. גורמי המקצוע באוצר שואפים להביא בימים אלו להגדלת מכסות שיאפשרו יצירת תחרות אמיתית במשק והפחתת מחירים.

שר האוצר כץ, חקלאי לשעבר בעצמו שאשתו עוסקת בענף שמן הזית, הציע כמה פעמים לחקלאים לעבור לתמיכות ישירות אולם אלו לא ששו לנהל על כך משא ומתן. ניתן גם לבטל את המס על עובדים זרים שמכביד על החקלאים, ובלאו הכי לא משיג את מטרתו. הסיטואציה כעת אפילו מורכבת יותר, שכן ללא תקציב יהיה קשה מאוד להגיע להסדר כולל שמכיל גם מענקים. למרות זאת, אם יצליחו להגיע להסדר כלשהו, דווקא הפן התקציבי לא יהיה מכשול, שכן כאשר אגף תקציבים רוצה, הוא יודע למצוא פתרונות. בוודאי למימון של מהלך שיביא לצמצום יוקר המחיה והגדלת התחרות. כך, למשל, יוכלו לחתום על הסכם ולהחיל אותו עם אישור תקציב 2021 או אפילו להוסיף את מימון העלויות של ההסכם לתוכניות ההאצה במסגרת חבילת הסיוע לקורונה, שכן מדובר בסופו של דבר בכסף שמיועד להשקעות (של החקלאים) וכזה שפותח את השוק לתחרות ומוזיל מחירים.

השאלה אם המציאות הפוליטית של רגע לפני בחירות תהווה קרקע פורייה למהלך שיכול להיטיב עם כלל הציבור, או שמא כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, ובוודאי ששוסטר, יעדיפו להימנע מהסיכוי שיהיה ציבור כלשהו שיעמוד עם שלטי מחאה נגדם, גם כשבריאות הציבור על הפרק.

לפי בכיר לשעבר במשרד החקלאות, פתיחת המשק ליבוא תיטיב עם הצרכני םוגם עם החקלאים, שכן במסגרת הסכמי סחר גם היצוא יוכל לגדול. לדבריו, בחינות שעשה בעבר משרד החקלאות העלו כי למרות התלונות הרבות של החקלאים, הרווחים שלהם דווקא עולים מדי שנה.

מהתאחדות חקלאי ישראל נמסר: "משבר הקורונה הוכיח לכל מי שמבקש להישען על יבוא תוצרת חקלאית מחו"ל כי מדינה המבקשת לקיים עצמאות כלכלית ומדינתית ולספק ביטחון מזון לאזרחיה חייבת לטפח ולסייע לקיום חקלאות מקומית חזקה. במקום להמשיך את השיח על פתיחת השוק ליבוא שהורס כל חלקה טובה ולא הוכיח את עצמו בהורדת מחירים, ראוי לקיים דיון רציני בבניית מדיניות ממשלתית תומכת ומאפשרת לחקלאות הישראלית: מלחמה בפערי התיווך שמייקרים את מחירי הפירות והירקות ותמיכה בחקלאים, כפי שקורה כיום באירופה ובארה"ב".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות