אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ: "לעצור את כניסת תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף" צילום: יאיר שגיא

לשכת עורכי הדין עתרה לבג"ץ: "לעצור את כניסת תקנות סדר הדין האזרחי לתוקף"

שבועיים לפני שמהפכת סדר הדין האזרחי נכנסת לתוקף הוגשה העתירה, בניסיון אחרון לבטל את רוע הגזירה - שזוכה לביקורת ולהסתייגות חסרת תקדים של עורכי הדין. הלשכה טוענת כי יש חובה לעגן את הרפורמה בחקיקה ראשית, ולכל הפחות להעביר אותה דרך ועדת החוקה של הכנסת ולאשרה בוועדה

13.12.2020, 12:26 | ענת רואה

שבועיים לפני שמהפכת סדר הדין האזרחי נכנסת לתוקף, לשכת עורכי הדין הגישה לבג"ץ עתירה דחופה למתן צו ביניים ולעצירת הרפורמה. במסגרת העתירה שהוגשה הבוקר (א'), מבקשת הלשכה שבית המשפט יורה לעגן את הרפורמה בחקיקה ראשית ולא בתקנות, ולחלופין, לכל הפחות יורה להעביר את התקנות דיון ואישור של ועדת חוקה חוק ומשפט כתנאי לכניסתן לתוקף. 

קראו עוד בכלכליסט

אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, צילום: מוטי קמחי אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין | צילום: מוטי קמחי אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, צילום: מוטי קמחי

עד לדיון בעתירה מבקשת לשכת עוה"ד צו ביניים שישמר את המצב הקיים ויעכב את כניסת התקנות לתוקף.

בפתח העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שמוליק קסוטו ודוד יצחק, וכן באמצעות משרד שרון סחאי, תוהה הלשכה "האם שר המשפטים מוסמך לשנות סדרי עולם בסיסיים שעל פניו אמורים להיקבע על ידי הרשות המחוקקת". לפי הנטען, עניינה של העתירה בשאלה בסיסית: "האם בישראל הדמוקרטית יעלה על הדעת כי שר המשפטים יהיה רשאי לשנות הסדרים ראשוניים ולהפוך מהיסוד לבדו בחתימתו את שיטת המשפט הדיוני  ואת האופן שבו מתנהלים כל ההליכים האזרחיים במדינה, זאת מבלי להביא שינוי מהותי ויסודי זה לחקיקה של המחוקק הראשי, הכנסת, ואפילו ללא ביקורת פיקוח ואישור הכנסת באמצעות ועדת חוקה חוק ומשפט".

לפי העתירה, עניין זה מקבל משנה תוקף במיוחד בשים לב לכך שהתקנות החדשות מגבילות ומקשות את אפשרות הגישה לערכאות, לכל הפחות, לאוכלוסיות מוחלשות ודלות אמצעים. לכן נטען כי גם אם כוונתו של שר המשפטים, כמו גם של שרי משפטים קודמים לו שעסקו בעניין, הנה ביסודה כוונה טובה, ואפילו אם יש מוסכמה שלפיה ניהול המשפטים בישראל מחייב רביזיה עמוקה ויסודית, בדיוק כפי שנועדו התקנות לעשות - עדיין לא זו השאלה שמונחת בבסיס העתירה, אלא השאלה היא למי הסמכות בדמוקרטיה מתוקנת ליזום ולכפות שינויים מבניים יסודיים מעין אלה. "התשובה החד-משמעית, לדעתנו, הנה שהסמכות נתונה אך ורק בידי הרשות המחוקקת! ואל לה לרשות המבצעת לקחת לעצמה סמכות לשנות הסדרים ראשוניים ובסיסיים שכאלה".

הרפורמה האמורה כוללת מעבר מברירת מחדל של הצגת טיעונים בכתב לטיעונים בעל פה, מגבילה מספרי עמודים בכתבי טענות ומעניקה כוח לשופטים לסלק תביעות או ערעורים במקרים המוצדקים לדעתם - אף ללא דיון.

תגיות