אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו: "מחוייבים למעבר מלא לאנרגיות מתחדשות עד 2050"; מומחים: "לא די בהצהרות" צילום: יריב כץ

משבר האקלים

נתניהו: "מחוייבים למעבר מלא לאנרגיות מתחדשות עד 2050"; מומחים: "לא די בהצהרות"

רה"מ השתתף בוועידה מקוונת של מנהיגים עולמיים לציון 5 שנים לחתימת הסכם האקלים בפריז והצהיר כי "ישראל היא מובילה עולמית בהפחתת צריכת הפחם; שב-5 השנים האחרונות הגדלנו את כושר הייצור של אנרגיה סולארית מ-2% מכלל החשמל במשק לכ-10%"; פרופ' עדי וולפסון: "נתניהו מעגל למעלה את הנתונים, ישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה בתחום"

13.12.2020, 11:26 | עומר כביר

"ישראל מחויבת למעבר מלא מדלקי מאובנים לאנרגיות מתחדשות עד 2050" – כך הצהיר אתמול (שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו, בוועידה מקוונת של מנהיגים עולמיים, לציון  5 שנים לחתימת הסכם האקלים בפריז.

מדובר בהצהרה ראשונה מסוג מצד ישראל, שעד עתה התחייבה רק לעשות שימוש ב-30% אנרגיות מתחדשות על 2030. ואולם, מומחים בתחום לא ממהרים להתרגש. "זה נשמע כמו בדיחה", אמרה לכלכליסט ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה. "אין שום סימן שהממשלה תפעל בכיוון זה".

בדברים הקצרים שנשא, טען נתניהו שישראל רשמה התקדמות משמעותית בשני תחומים מרכזיים. "בפחם, הפתחנו את משמעותית את התלות שלנו. ישראל היא מובילה עולמית בהפחתת צריכת הפחם. עד 2025, בעוד חמש שנים מהיום, בהעדר מצב חירום, ישראל כבר לא תייבא פחם, שום פחם", אמר ראש הממשלה. 

ג ג'מילה הרדל ואכים | צילום: יריב כץ ג

עוד טען נתניהו, שב-5 השנים האחרונות הגדילה ישראל את כושר הייצור של אנרגיה סולארית מ-2% מכלל החשמל במשק לכ-10%. אולם, לדברי פרופ' עדי וולפסון מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית ע"ש סמי שמעון, ראש הממשלה מעגל למעלה את הנתונים ומדינת ישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה בתחום: "היינו אמורים להיות בתחילת השנה ב-10% אנרגיה סולארית, לא עמדנו ביעד הזה ואז בממשלה אמרו בשסוף 2020 נהיה. אבל אז באה הקורונה, ישראל טענה שהיא אפשר לבצע השקעות ומהלכים גדולים ועכשיו אנחנו ב-7% או 8%. זו עובדה".

ראש הממשלה הבטיח גם שעד 2030 אנרגיה סולארית תספק יותר משליש מכלל החשמל בישראל. "האתגר שניצב בפנינו בתחום האנרגיה הסולארית הוא אחסון", הוסיף. "הממשלה שלי מקדמת מדיניות שתתגבר על אתגר זה. יש לנו מאות סטארט-אפים ישראלים שעובדים על סוגיה זו ואחרות בתחום האנרגיה החלופית. חברות אלו קיבלו ויקבלו מיליארדי דולרים בהשקעות. מדענים יזמים ישראלים יאפשרו לנו לשחק תפקיד במהפכה הסולארית העולמית".

פרופ פרופ' עדי וולפסון | צילום: פרופיל פייסבוק פרופ

אלא שההתחייבות הממשלתית היחידה בתחום, זו של משרד האנרגיה מדברת על 30% אנרגיות מתחדשות בלבד (שלצד סולארי כוללות פתרונות נוספים כמו טורבינות רוח). מדובר בשיעור נמוך הרבה יותר משליש אנרגיה סולארית.

"שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הסולארית הוא גם חלק אינטגרלי משיתוף הפעולה החדש שלנו עם איחוד האמירויות ובחריין", המשיך ראש הממשלה. "לא רק שאנרגיה סולארית עוזרת להפחית את התלות בדלקי מאובנים, היא גם מבססת שלום ישראלי-ערבי". וולפסון ציין בהקשר זה שההסכם היחיד שהוא מכיר בתחום הוא הסכם שחתמה קצא"א לשינוע נפט בצינורות מאילת לאשקלון.

מומחים ופעילים שונים אמרו לכלכליסט: "המדינה לא הגיעה ליעד הקודם שהתחייבה אליו עד 2020, ואין כמעט שום סימן מעודד שיגרום לנו להאמין שהמדינה תפעל באמת כדי לממש את היעדים", אמרה הרדל ואכים. "אין תוכנית אופרטיבית, אין חקיקה מתאימה, ואפילו מקודמות תוכניות שמעידות על כך שהמדינה מתכוונת להסתמך על הנפט והדלקים הפוסיליים עוד הרבה שנים".

"ברור שהמשבר העולמי הבא יהיה זה הקשור לאקלים"

הבוקר (א') חשף כלכליסט סקר נרחב ותקדימי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמצא תמיכה גורפת בקרב הציבור, בלי תלות במשתנים כמו עמדה פוליטית, השכלה, אמונה דתית ורמת הכנסה בפעילות ממשלתית נרחבת להתמודדות עם משבר האקלים.

 75% מהנשאלים אמרו שעל ממשלת ישראל להערך למשבר. "היום יותר מתמיד ברור שהמשבר העולמי הבא יהיה זה הקשור לאקלים, והציבור מבין זאת", אמרה דפנה אבירם ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהובילה את עריכת הסקר. "רוב הציבור בישראל מודע לסיכוני ההתחממות הגלובלית, מוטרד מכך וסבור כי על ממשלת ישראל להיערך בהתאם. אסור לנו להסתפק בהצהרות. מבחן היישום מוטל על הממשלה, והוא כרוך באופן ישיר בהעברת תקציב מדינה, שיוציא לפועל את התכניות האסטרטגיות של כל המשרדים הממשלתיים שעמלים על המתווה למעבר לאנרגיה לא מזהמת מזה למעלה משנתיים".

דפנה אבירם ניצן , צילום: יח"צ דפנה אבירם ניצן | צילום: יח"צ דפנה אבירם ניצן , צילום: יח"צ

וולפסון עמד על כך שהצהרת ראש הממשלה כללה רק התייחסות להפסקת השימוש בדלקי מאובנים, ולא אמירה מפורשת שלפיה ישראל תגיע לאיפוס פחמני עד 2050 – יעד שמצריך גם טיפול בפליטות מתחומים כמו חקלאות ופסולת ופריסת אמצעים לקליטת פחמן.

לפי מדעני אקלים, על מנת למנוע התחממות גלובלית של יותר מ-1.5 מעלות, לא די להפסיק את השימוש בדלקי מאובנים ויש לחתוך את הפליטות במחצית עד 2030 ולהגיע לאיפוס מלא עד 2050. "בעוד שמדינות רבות הצהירו שעד 2050 הכלכלה שלהן תהיה מאופסת פחמן, במדינת ישראל התוכנית היחידה עוסקת בכלכלה דלת-זיהום או דלת-פחמן, אבל לא מאופסת פחמן", הוא אמר. "אפשר להצהיר מה שאתה רוצה, אבל כרגע אני לא רואה איך זה מגובה. זה לא אחוז ולא מעוגן בפעילות שהממשלה עושה, או אפילו בשיח שהממשלה מייצרת. ביבי גם אף פעם לא נסע לוועידת אלקים קודם לכן, ואם הוועידה הזו לא הייתה מתקיימת בזום הוא גם לא היה נוסע. זו לא ועידת אייפק, זה לא משהו שמעניין את ביבי בדרך כלל, בוא נודה".

עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין, הבהירה שללא חקיקה מחייבת, הצהרת ראש הממשלה לא תהפוך למציאות. "המשק צריך לא רק אמירות אלא תוכניות מסודרות ושקופות עם יעדי ביניים מחייבים ותכנית היערכות רצינית ומתוקצבת", היא אמרה. "אנחנו מכירים יותר מידי מקרים של הצהרות בעלמא שלא ממומשות. מספיק לראות את חוסר העמידה ביעדים של הסכם פריס לעניין תחבורה והתייעלות אנרגטית.

עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, אט"ד, צילום: עומר פרידמן עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, אט"ד | צילום: עומר פרידמן עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, אט"ד, צילום: עומר פרידמן

"עצם האמירה הזו מעידה - אולי - על התעוררות סוף סוף של הממשלה, אבל זה גם בדיסוננס למהלכים ממשלתיים של אישור עוד קידוחי גז, ועוד תחנות, ועוד פרויקטים של צנרת כחלק מהמהלכים המדיניים. ההצהרה חשובה ומשמחת, אבל כדי שיהיה מאחוריה גם תוכן, חייבים חוק, וחייבים שהנושא יכתיב את קבלת ההחלטות כבר מעכשיו. כולל הפסקה מיידית של פרוייקטים שמושתתים על דלקים מאובנים".

מתנועת "המרד בהכחדה" נמסר: "הצהרת ראש הממשלה היא, נכון לעכשיו, מס שפתיים בלבד וניסיון פופוליסטי להימנות בשורה אחת עם רוב המדינות המערביות שלהן מדיניות אקלימית מתקדמת בהרבה. ישראל מושקעת עד צוואר בקידום פרויקטים חדשים של גז ונפט, בניגוד לכל הגיון מדעי, ונמנעת מלקדם פעולה אפקטיבית להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו החמורות על אזרחי ישראל. במקום להתפאר בהישגיה הדלים של ישראל, הגיעה העת למעשים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות