צילום: אלכס קולומויסקי
הקורונה פגעה בחלשים: שיעור התעסוקה בחמישון התחתון ירד ב-29%, בעליון - ב-6% בלבד
לפי הכלכלנית הראשית, שיעור התעסוקה של בעלי תארים אקדמיים ירד מתחילת המשבר ב-10% - ושיעור התעוסקה של מי שאין להם תואר ירד ב-22%; ירידה של 12% נרשמה בהשתתפות בשוק העבודה במגזר הערבי
שיעור התעסוקה במשק ירד מתחילת המשבר מ-61% ל-50% - אבל נתון זה אינו משקף את עוצמת הפערים החברתיים: שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון היה נמוך ב-29% בחודש אוקטובר יחסית לערב המשבר, לעומת ירידה של 6% בלבד שנרשמה בחמישון העליון. כלומר, הירידה בתעסוקה אצל החלשים ביותר היתה גדולה פי 5 מזו שנרשמה אצל החזקים ביותר. כך עולה מסקירה על השפעת הסגר השני על שוק העבודה שמפרסמת היום (א') הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג.
קראו עוד בכלכליסט
כאמור, שיעור התעסוקה במשק ירד מאז תחילת המשבר ב-11%, מ-61% בפברואר ל-50% באוקטובר - ירידה של 730 אלף מועסקים. באוצר מציינים ששיעור התעסוקה משקף טוב יותר את מצב המשק, משום שהוא מראה לא רק מובטלים - אלא גם אנשים שהתייאשו מחיפוש עבודה.
שיעור התעסוקה של חמישון ההכנסות התחתון ירד ב-29% בין פברואר לאוקטובר, לעומת ירידה של 6% בלבד של החמישון העליון. הפגיעה המשמעותית יותר בתעסוקה של בעלי הכנסה נמוכה מוסברת בין היתר בפגיעה הגבוהה במי שאינם אקדמאים ובעובדים במשרות חלקיות. כך, שיעור התעסוקה של אלו שאינם בעלי תואר אקדמי ירד ב-22%, לעומת ירידה של 10% בתעסוקת בעלי התארים. הנפגעים העיקריים בשל הסגרים הם אנשים אין להם תעודת בגרות, שמועסקים בדרך כלל בעבודות שלא ניתן לעשות מרחוק, וכן סטודנטים, שמועסקים רבות בענפי המזון, התיירות והבידור.
הירידה בשיעור התעסוקה במהלך הסגר השני בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים והנשים הערביות. כך, שיעור התעסוקה של גברים ערבים ירד ב-25% בהשוואה ל-2019 ושל נשים ערביות ב-21%. חלה ירידה של 22% גם בתעסוקת הגברים הערבים, אך נראה שירידה זו החלה כבר בחודשיים הראשונים של השנה, כלומר לפני פרוץ המשבר.
בעוד ששיעור האבטלה הממוצע עמד בחודש אוקטובר על 18%, שיעור האבטלה באוכלוסייה החרדית היה גבוה במיוחד (26% לגברים ו-24% לנשים).לעומת זאת, שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית היה נמוך יחסית (13% לגברים ו-15% לנשים). זה אינו נתון חיובי; הדבר נובע מכך שחלק ניכר מהם הפסיקו לחפש עבודה ונמצאים מחוץ לכוח העבודה, וכך נרשמה ירידה של כ-12% בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ביחס לשנת 2019. האוצר קובע ש"מצב זה, של הישארות מחוץ לכוח העבודה של האוכלוסיה הערבית, ככל שהוא יימשך, עלול להקשות על קצב ההתאוששות של שוק העבודה בשנים הבאות".