17 יישובים יפרסו רשת סיבים עצמאית

מודיעין, לוד, ראש העין, טל שחר, פקיעין, סח’נין, ירכא, מג'דל א־שמס, מסעדה, נחף, בוקעאתא, בענה ומע'אר הם חלק מהיישובים שבהם ייפרסו סיבים אופטיים באופן עצמאי, על ידי חברות שונות שהגישו בקשה למשרד התקשורת. מדובר ב־17 חברות קטנות בסך הכל, שרובן מתפעלות כיום תשתית פיראטית במגזר הערבי.

בקשות הרישיון מגיעות לאור ההחלטה שקיבל לפני כחודשיים המשרד לשינוי במדיניות הרישוי, כך שיצומצמו החסמים העומדים בפני חברות שברצונן לספק שירות אינטרנט מהיר.

הרישיון יאפשר לחברות חדשות לפרוס תשתית סיבים באזורים שאליהם סביר להניח שחברות התשתית הגדולות לא יגיעו בשנים הקרובות לאור כדאיות כלכלית נמוכה, כמו יישובים קטנים, אזורים כפריים, גבולות המדינה ואזורים המאופיינים בבנייה צמודת קרקע.

פריסת סיבים על ידי עובדי בזק | צילום: רונן טופלברג

במסגרת הרישיון תינתן לחברות האפשרות לספק שירותים לעד 8,000 משקי בית ו־800 מנויים עסקיים. החברות יוכלו לספק אינטרנט מהיר באמצעות שתי טכנולוגיות: סיבים אופטיים; או גלים מילימטריים – שיטת שידור אלחוטית שאינה דורשת תשתית קרקעית ומאפשרת מהירות גלישה דומה לסיב אופטי, עד 1,000 מגה. בשתי השיטות נקודת ההזנה הראשית מגיעה מחברות התשתית הגדולות.

המדיניות החדשה כוללת מגבלה: הגנות הינוקא יהיו תקפות מקבלת ההחלטה, עד אוקטובר 2023. מפעיל שיבקש בתום שלוש שנים להמשיך בפעילותו, או לחלופין יבקש להרחיב את מספר המנויים, יידרש להגיש בקשה לרישיון כללי ולעמוד בתנאי הסף הפיננסיים הגבוהים. מה שעשוי לפתור את הסוגיה הוא חקיקה הממתינה לאישור הממשלה והכנסת, שבמסגרתה תשתנה שיטת הרישוי במשרד התקשורת, כך שהחל מ־2021 יוכלו החברות הקטנות האמורות לעבור מרישיון מיוחד להיתר – רישיון "קל", שיסיר מעליהן את החובה לעבור לרישיון רגיל. 

מה צריך כדי לפרוס סיבים

תופעת הרשתות הפיראטיות נפוצה בעיקר בצפון הארץ, במסגרתה "מושכים" יזמים עצמאיים כבלי סיבים של בזק או HOT מקצה היישוב לתוכו. המפעילים למעשה משלמים לחברות התשתית תשלום עבור קו בודד ומעניקים דרכו שירות אינטרנט וטלוויזיה לאלפי לקוחות פרטיים ועסקיים. גם אחרי ההסדרה תשלם כל חברה עבור חיבור התשתית.

"היזמים בצפון נאלצו לפרוס עצמאית בגלל שאין תשתיות טובות באזור, במקביל לכך שהתנאים לקבלת רישיון תשתית היו גבוהים", מסביר פאדי יונס, מייסד חברת פזל תקשורת, ספקית אינטרנט שהגישה גם היא בקשה לרישיון מיוחד, שמייעץ לחברות נוספות בתחום.

"אני אגיש בקשות עבור 15 חברות לפחות, כאשר ל־10 מתוכן כבר קיימת רשת סיבים, שתקבל עתה תוקף חוקי. השקעה ברשת כזו נאמדת ב־3-2 מיליון שקל ליישוב. נקודת האיזון מגיעה אחרי חיבור 40%-30% מהפוטנציאל, שהוא 8,000 משקי בית. זה אומר שההשקעה תתחיל לחזור אחרי 8-7 חודשים".