צילום: אלכס קולומויסקי
"האבטלה הגיעה לחדרה-גדרה, שיעור האבטלה עשוי להתייצב סביב 14%"
נגיד בנק ישראל אמיר ירון בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטי : "לשוק העבודה ייקח זמן לא מבוטל עד שיחזור לאיתנו וזאת גם כאשר הכלכלה תשוב ותתאושש". לדבריו, "מרכז הארץ שמהווה 41% מהאוכלוסייה, מכיל כיום 55% מהמובטלים בארץ". ירון ציין כי יש חשש מפני אבטלה מבנית, בגלל שעסקים שנסגרו או הושבתו במהלך המשבר ולא ייפתחו שוב
"כאשר אנחנו בוחנים את התחזיות לגבי האבטלה ושוק העבודה, ניתן להבחין בעדויות לכך שלשוק העבודה ייקח זמן לא מבוטל עד שיחזור לאיתנו, וזאת גם כאשר הכלכלה תשוב ותתאושש. אחוזי האבטלה גבוהים מאוד, ויש תרחיש בו שיעור האבטלה מתייצב סביב ה-14%. שוק העבודה ופעילות העסקים הקטנים והזעירים הם מהותיים ביותר להתאוששות הכלכלית. הפעילות הכלכלית שבה לפעול מהר לאחר הסגר השני, אך שוק העבודה מתאושש לאט יותר", כך אמר היום נגיד בנק ישראל אמיר ירון בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
קראו עוד בכלכליסט
הנגיד הוסיף כי ישנו חשש מפני אבטלה מבנית, בגלל שיש עסקים שנסגרו או הושבתו במהלך המשבר ולא ייפתחו שוב, או לחלופין מעסיקים שמצאו דרכים להתייעל בכוח אדם. ייתכן גם כי אי-הוודאות יוצרת חשש זמני של מעסיקים לגייס עובדים בתקופה זו.
סממן נוסף שהזכיר הנגיד כסממן לחשש לגידול באבטלה המבנית הוא התייצבות במספר של אלו המובטלים כבר ארבעה חודשים ברמה של כ-200 אלף איש. "נתונים אלו מעלים את החשש שלמובטלים אלו יהיה קשה במיוחד לחזור למעגל התעסוקה. חשוב לזכור שככל שעובדים מנותקים מעבודה, ההון האנושי שלהם נשחק, והיכולת למצוא עבודה נהיית קשה יותר".
הנגיד הזכיר כי אחת התוצאות של הטלטלה בעולם התעסוקה היא שאי-השוויון גדל, החזקים התחזקו והחלשים נחלשו. "תחומי עסקים שלמים, שמלכתחילה השכר בהם אינו גבוה, כגון תרבות, אמנות, פנאי, מסחר ועסקים זעירים, נפגעו בצורה הקשה ביותר. עלינו לסייע לכל אותם תחומים שציינתי כדי לאפשר התאוששות כלכלית ותעסוקתית רחבה. גידול באי-השוויון ייצור פגיעה לא מבוטלת בחוסנה של החברה הישראלית, יש לכך השפעות שליליות על הכלכלה, וודאי על החברה".
הנגיד ציין שבניגוד לסברה כי הסטודנטים הם הנפגעים העיקריים מהמצב, המציאות יותר מורכבת. "קורונת האבטלה פגעה בכל המשק, היא עשתה זאת ללא הבחנה של גיל, מיקום גיאוגרפי, עצמאים, שכירים, נשים, גברים, ערבים, חרדים ובעצם כולם".
עם זאת, הנגיד התייחס לשתי אוכלוסיות ספציפיות: "אוכלוסיית בני 55 ומעלה שלפתחם היו לפחות עוד 15-10 שנות עבודה, ואחוזים ניכרים מהם טרם חזרו לשוק העבודה. יש לזכור כי זו אוכלוסייה שלעתים קרובות אלו שנות שיא חייה, ושיא הקריירה. קיים חשש ממשי כי ללא סיוע ממשלתי בתחום ההכשרות הם לא יוכלו לחזור לשוק העבודה בשנים שנותרו להם לקריירה. אנחנו עלולים לאבד כאן 15 שנות עבודה ופריון של עשרות אלפי עובדים.
נקודה נוספת ששווה להזכיר היא שהאבטלה הגיעה למרכז הארץ – וניכרת כיום בין גדרה לחדרה – אזור שהיה פחות חשוף לאבטלה – מרכז הארץ שמהווה 41% מהאוכלוסייה בישראל, מכיל כיום 55% מהמובטלים בארץ".
הנגיד התייחס גם למצב העסקים הגדולים שמעסיקים את העובדים: "ניתן לראות שבסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוגוסט כ-80% מעידים שיצליחו להתקיים מעל חצי שנה, ואילו באוקטובר אותו נתון ירד ל-54%. בעלי העסקים נהיו פסימיים יותר בעקבות הסגר השני לגבי יכולת השרידות שלהם".
לאור זאת, הנגיד ציין כי "מעבר לביצוע הכשרות, יש להוסיף ולהגמיש את היכולת לחזור לשוק העבודה. המנגנון לכך קיים היום ויש לשמר ואף לפתח אותו עוד יותר. כך, למשל, עובד שרוצה ויכול לחזור לעבוד בחצי משרה יוכל לקבל גם מחצית מדמי האבטלה. מצבו הכלכלי יוטב וגם הנטל על הממשלה והתקציב יירד.
"ברור לנו, שיש לא מעט מעסיקים שלא יחזרו באופן מיידי ל-100% פעילות ויכולות ההגמשה הזאת מאוד חשובה. בנוסף, חשוב גם לדבוק במודל שימור התעסוקה, שכבר דובר עליו רבות, ואיתו להגביר את היכולת לתמרץ מעסיקים להשאיר עובדים".