אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אני אוהבת לבזבז כסף על בגדים זולים" צילום: JONATHAN BLOOM

"אני אוהבת לבזבז כסף על בגדים זולים"

הסופרת צרויה שלו חושבת שבורכה ביכולת לתאר רגשות רעים, מתייסרת בהחלטות יצירתיות, היתה רוצה לשבת ליין עם רבי נחמן מברסלב, מתגעגעת רק בדמיון לירושלים, מנסה לחיות במקביל לפחדיה ולפעמים עוד נבהלת מהאף שלה

15.12.2020, 08:09 | מאיה נחום שחל

איפה אנחנו תופסים אותך?

“עם קפה מול המחשב כמו תמיד. אני בעיצומה של תוכנית רזידנסי מתרגמים שהיתה אמורה להתקיים במשכנות שאננים ועברה ברובה לזום ברוח הימים האלה. זו הזדמנות נפלאה בשבילי לפגוש את המתרגמים לפני שהם מתחילים לעבוד על הספר החדש שלי. להכניס אותם לעולם של הספר ולדבר על קשיים ופתרונות בתיווך לשפות ולתרבויות שונות”.

איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?

“אני אוהבת קפה של חברת ‘אילי’ בקנקן פילטר בלחיצה (French Press), רק שמרוב להיטות אף פעם אין לי סבלנות לחכות עם הלחיצה והרוב ניתז על השיש. את מה שנשאר אני שותה בדרך כלל מול המחשב, עוברת על מה שכתבתי אתמול ואת הרוב מוחקת”.

עם מי היית רוצה לשבת על קפה?

“בשנים האחרונות מצאתי את עצמי עסוקה בסיפורים של רבי נחמן מברסלב, שהתגנבו בכל מיני דרכים אל הספר החדש שלי. אז כן, הייתי רוצה מאוד לדבר איתו עליהם. ולא רק עליהם. יש לי הרבה שאלות אל הרב הצעיר המיוסר והמרתק, אולי לא על קפה אלא על כוס יין הונגרי שטעמו טעם גן עדן והוא מזכיר באחד מסיפוריו”.

על מה את עובדת עכשיו?

“אני מסיימת בהתרגשות ובתשישות ספר חדש ‘פליאה’ אחרי יותר מארבע שנות כתיבה. הספר מפגיש שתי נשים ושתי תקופות וגורר את גיבוריו אל התפתחויות גורליות והוא עתיד לראות אור באביב, אם הקורונה תאפשר לחיים הרגילים לחזור”.

מה השריטה שלך?

“יש לי יותר מאחת. בזמן הכתיבה הכי מפריע לי הקושי להחליט. יש כל כך הרבה אפשרויות בכל עמוד ולפעמים כדי להחליט אני צריכה לנסות את כולן, ומתלבטת ומתעכבת על כל משפט ומילה וזה מתסכל ומתיש”.

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

“חברתי עדנה מזי"א מלווה אותי כבר 30 שנה בעצות מעולות. את הטובה ביותר העניקה לי כשבאה לבקר אותנו אחרי שנולד בננו יער (שהיום בן 25), ומצאה אותי כצפוי עסוקה עד מעל הראש בתינוק ובילדה ובבית. ‘מה עם הכתיבה?’, היא שאלה בקול קשוח, ואני מלמלתי שלא כתבתי מילה מאז הלידה ואין מצב שאצליח בבלגן הזה לחזור לספר שהתחלתי לכתוב, וממילא הוא לא מספיק טוב. עדנה קטעה בקוצר רוח את שטף התירוצים שלי ושכנעה אותי לתת לה לקרוא כמה עמודים, ואז הודיעה לי באופן חד־משמעי ובמבט מזרה אימה שאני חייבת לנצל כל רגע פנוי לכתיבה. כבר למחרת ישבתי מול המחשב בתוך הבלגן עם התינוק בזרועותיי וחזרתי אל כתיבת ‘חיי אהבה’ שראה אור כעבור שנה וחצי”.

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

“הלוואי שיכולתי להפחית סבל”.

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

“אני משתדלת לא לפגוע ולכן אין מנוס לפעמים משקרים לבנים. אבל כמובן שתמיד אעדיף לומר את כל האמת, בוודאי בנסיבות שהיא יכולה להביא תועלת, כמו למשל בקריאת כתב יד שעוד לא ראה אור”.

צרויה שלו, צילום: JONATHAN BLOOM צרויה שלו | צילום: JONATHAN BLOOM צרויה שלו, צילום: JONATHAN BLOOM

מי בעינייך האדם הכי סקסי?

“באמת שאני לא חושבת במונחים כאלה. סקסיות בעיניי אינה תכונה בפני עצמה אלא שילוב של גורמים ובעיקר מדובר בדינמיקה שנוצרת, במפגש”.

למי את מתגעגעת?

“בשנים האחרונות אני מתגעגעת יותר ויותר לאבא שלי (מבקר הספרות מרדכי שלו — מנ”ש), לחוכמה ולידע האינסופי שלו. גם לזיכרונות שלו אני מתגעגעת כנראה. הוא אהב לספר לנו על תקופת הלח"י שהיתה המסעירה בחייו, אבל כמו שקורה לא פעם בין הורים לילדים, התחלתי להתעניין בה באמת רק אחרי מותו. משהו מזה מצא את דרכו אל הספר”.

איפה הכי היית רוצה לגור?

“לא הייתי רוצה לגור עכשיו בשום מקום אחר מלבד כאן בחיפה על הכרמל, מקום שאני הולכת ונקשרת אליו. לפעמים אני עדיין חוזרת בדמיוני לירושלים, אבל משתדלת להבחין בין דמיון למציאות”.

על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?

“כשיש לי זמן, אני אוהבת לחפש מציאות בחנויות בגדים זולות או משומשות. אני נהנית מעצם החיפוש וגם מהקנייה הזולה שלא מעיקה על המצפון. והכי אני אוהבת להראות לחברות את הבגד החדש בעודי מכריזה בגאווה שמצאתי אותו ב’תמנון עודפים’ ב־20 שקל. רובן מתלהבות, אבל עדנה מזי”א נועצת בבגד מבט קודר ואומרת: ‘רואים!’”.

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

“מגיל צעיר סבלתי מהאף (לא שכל השאר היה בסדר). אני זוכרת את עצמי יושבת בשיעורים עם אצבע על קצה האף שהתחיל פתאום לצמוח, ומנסה לעצור את ההתפתחות המדאיגה, או לפחות לכוון אותה כלפי מעלה, לאף סולד ולא נשרי. עד היום אני נבהלת לגלות לפעמים בתמונות עד כמה הוא דומיננטי”.

על מה יש לך רגשות אשם?

“בשנים האחרונות לחיי הורי טיפלתי בהם ככל יכולתי, אבל העומס של העבודה והילד החדש לא איפשר לי להקדיש את הזמן שרציתי. זה מעסיק אותי יותר בלילות מאשר בימים, כשאני חולמת שוב ושוב שפתאום מתברר שהם עדיין חיים כל השנים האלה ולא ביקרתי אותם”.

מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?

“המשפחה המורכבת והמורחבת שלנו היא הישג גדול בעיניי. משפחה עם ילדים מנישואים קודמים, עם פערי גילים עצומים בין האחים ומעט מאוד קרבת דם, אבל יש בה קרבת לבבות גדולה, שכוללת גם את בני הזוג מהנישואים הקודמים, ואת בני הזוג של הילדים, וכמובן את חמותי הנערצת עליי, אידה צורית מגד, שבגיל 95 כותבת נובלה חדשה, ובשעות הפנאי מסתמסת בווטסאפ עם כולנו”.

מה מפחיד אותך?

“מה לא?! הפחדים אורבים בכל מקום, בוודאי בתקופה של מגפה עולמית וממשלה בתפקוד לקוי. עם השנים אני לומדת להניח לפחדים להתקיים במקביל ולא להפריע לי”.

מתי היית הכי מאושרת?

“בשבת שעברה, כשהצלחנו למצוא את החתולה שלנו אחרי שבועיים של היעדרות. זה אושר שלם. אבל כמעט בכל יום יש רגעים קטנים של אושר. אפילו לשתות את הקפה של הבוקר שהוזכר למעלה”.

מה הכי חסר לך בחיים?

“כבר הרבה שנים חסר לי זמן: לקרוא ולפגוש חברים ובני משפחה ולעשות יוגה ולראות סרטים וסדרות ולחלום בהקיץ ולהתוודע אל העיר החדשה שלי”.

מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?

“כנראה שיש לי יכולת לא רעה לתאר רגשות, בעיקר שליליים, וליצור חוויה אינטימית משמעותית עבור קוראים רבים, ככה הם מספרים לי”.

איזו תכונה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?

“כנות, מודעות, טוב לב, הומור וענווה”.

מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?

“וירג'יניה וולף היא המגדלור שלי, עם ניעות הנפש המדויקות מאין כמותן, הסגנון המופשט המרהיב, הברק והעומק”.

אם לא היית סופרת, מה היית עושה?

“הייתי פסיכולוגית או עובדת סוציאלית”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות