קומרה קפיטל מגייסת קרן שלישית בסך 260 מיליון דולר

קומרה קפיטל מודיעה היום (ד׳) על גיוס קרן שלישית בסכום של 260 מיליון דולר, שלוש שנים לאחר גיוס קרן שניה של 150 מיליון דולר. בקרן הנוכחית השקיעו המשקיעים הוותיקים של קומרה, אליהם הצטרפו מוסדות פיננסיים מובילים, וקבוצה של יזמים ומנכ"לים מתעשיית ההייטק הישראלית. הגיוס מביא את היקף הנכסים המנוהל של הקרן לסכום של 600 מיליון דולר.  

קרן קומרה הוקמה בשנת 2014 והיא מובלת על ידי בועז דינטי, ארז שחר, סיון שמרי דהן ודניאל סלוצקי. הקרן היא למעשה קרן הצמיחה הראשונה שקמה בישראל ומאז ועד היום השקיעה ב-15 חברות צמיחה ישראליות פורצות דרך, וביניהם: Fiverr ו- JFrog שהונפקו בבורסה האמריקאית, וב- Riskified, ,AppsFlyer JoyTunes, IntSights, Minute Media , Guardicore talkspace ועוד.

״תכננו להתחיל גיוס לקרן באפריל ואז העולם השתגע״, מספר ל"כלכליסט" ארז שחר, שותף בקרן קומרה, ״במרץ, בשיא הקורונה, אמרנו לעצמנו שזה לא הגיוני להתחיל גיוס. עשינו סבב שיחות עם המשקיעים המרכזיים בקרן ואמרנו להם שלמרות שנראה לנו נכון להיות עם קרן חדשה בשוק עכשיו, אנחנו לא בטוחים שאפשר לגייס. הם מאוד עודדו אותנו ונתנו לנו את התחושה שהם ישמחו להשקיע, זה מה שדחף אותנו להתחיל גיוס במאי.

״כל הגיוס נעשה בזום, ולא נפגשנו עם אף אחד מהמשקיעים החדשים. זה היה תהליך מוזר והופתענו שאנשים הסכימו לקחת מחויבות שכזו. השקעה בקרן היא השקעת אמון באנשים כי אתה לא משקיע במשהו שאתה רואה. לפני זה האמנו שבשביל לגייס קרן נדרשות הרבה פגישות פנים אל פנים, אבל כנראה שהעולם השתנה כי זה דווקא הגיוס הכי קל וזריז שהיה לנו אי פעם. הרבה יותר יעיל מגיוס בזמנים אחרים, שבהם בילינו את מירב זמננו במטוסים״. שחר מוסיף ש-80% מההון הגיע ממשקיעים קיימים והשאר מחדשים: ״כמעט כל המשקיעים הקיימים נכנסו וחלקם הגדילו את ההשקעה״.

הקרונה והמשבר שהגיע בעקבותיה גרמו לכם לעשות שינוי כלשהו בצורה שבה תעבדו עם הקרן השלישית?

״האסטרטגיה שלנו לא השתנתה, מה שהשתנה זה השוק המקומי. כשהתחלנו את קומרה 1 היינו הקרן הראשונה בישראל שהשקיעה בחברות צמיחה ובהתחלה הסתכלו עלינו קצת מוזר, כי כמה חברות צמיחה כבר היו בארץ. היינו צריכים לשכנע את המשקיעים שיש כאן שוק, היום כבר אין ספק בכך. השוק אף נהיה יותר תחרותי ונכנסו פנימה יותר גופים שלא היו פה או שלא השקיעו בשלבים האלה.

״אנחנו משקיעים בחברות עם מכירות של מעל ל-10 מיליון דולר בשנה, והכי חשוב ביזמים שיש להם אמביציה ויכולות ללכת כל הדרך ולבנות חברה עצמאית. למרות שהשוק נהיה הרבה יותר תחרותי, המעמד שלנו בו רק התחזק, כי יש לנו פורטפוליו של חברות שחלקן כבר הגיעו לאן שרצינו וחלקן בדרך לשם; כשיש כזה פורטפוליו, שמייצר סיפור הצלחה, אז קל יותר להגיע לחברות. אנחנו מתמקדים בלקחת חברות ישראליות מהמיליון הראשון ל-100 מיליון במכירות. אנחנו מכירים היטב את השלבים האלה, חצי מהחברות שלנו כבר עברו את השלב הזה, שהוא שלב מאתגר מאוד, במיוחד לחברה ישראלית - אתה עובר מחברה שמרכז הכובד שלה בארץ להשקעת מאמצים לבניית הארגון ברחבי העולם״.

 

הזכרת את הכניסה של המשקיעים החדשים, חלקם הגדול בינלאומיים, להשקעות צמיחה בחברות מקומיות, בעצם המשמעות היא שקרן ישראלית כבר לא יכולה להוביל השקעות בסבבים מתקדמים?

״אנחנו תמיד מובילים סבבים. אנחנו נכנסים בדרך כלל בסבב C, שהוא גיוס של 20-60 מיליון דולר והחברה בשלב של מעל 10 מיליון דולר מכירות, ואותם אנחנו מובילים בבטחה. אנחנו רושמים צ׳קים של 20-25 מיליון בסבבים האלה ובד״כ עושים אותם עם משקיעים קיימים. מדי פעם אנחנו מובילים במשותף עם קרנות אחרות, הסבבים שאחרינו הם כאלה שכבר אין לנו שום אמביציה להוביל, ובהם הקרנות המובילות רושמות צ׳קים של 100 מיליון דולר.

"פעם סבבים היו ציבוריים, היום הם פרטיים וחברות נשארות פרטיות במשך זמן רב יותר מבעבר. אנחנו רואים את הכניסה של קרנות הענק כהתפתחות מאוד חשובה של האקוסיסטם שנבנה כאן, שמאפשרת לנו לתת לחברות כמה שנים של בנייה לפני שהן הופכות לציבוריות. החברות שלנו שהונפקו (Fiverr ו-JFrog) הן חברות שפעם היו צריכות להנפיק בשווי של עשירית מהסכום ולבנות את עצמן לבד אחרי ההנפקה".

שני האקזיטים של חברות הפורטפוליו שלכם לא היו מכירה אלא יציאה להנפקה, זה משהו שאתם מכוונים יזמים אליו?

״בגלל שאנחנו משקיעים ביזמים שרוצים לבנות חברות גדולות ועצמאיות אז המסלול הזה הוא מאוד טבעי. ברור שחלקן ימכרו, אבל גם אז זה יקרה רק ברמת בשלות הרבה יותר גדולה משהייתה בעבר. חלקן הגדול יונפק וחלקן ימשיכו להיות עצמאיות. זה לא מקרי ששתי ההשקעות הראשונות שלנו הן בחברות ציבוריות, ויש לנו צינור משמעותי של חברות שאנחנו מאמינים שעוד יהפכו לציבוריות".

חלק מהחברות שלכם, כמו טאבולה, וותיקות יחסית בשוק, אתם עושים עסקאות סקנדרי בשלב מסוים?

״אין לנו לחץ גדול לממש כי עדיין מדובר בהשקעות צעירות. הקרן הראשונה שלנו היא בת 8 שנים ושתיים מהחברות ממנה כבר ציבוריות. בדרך כלל אנחנו לא ממשים לפני שהחברה מממשת ונשארים את כל הדרך".

איך משפיעה התקופה הנוכחית על ההייטק הישראלי?

״קשה להתווכח עם העובדה שזו התקופה הכי טובה שהייתה פה מבחינת סדרי גודל, ורוב ההצלחות של התקופה הן היכולת לעשות סקייל לחברה. לפני קומרה, כולנו היינו בתחום ההשקעות המוקדמות ואחת הביקורת הקשות על השוק הישראלי הייתה שיזמים ישראלים מוכרים מוקדם לקונה האסטרטגי הראשון שדופק בדלת. האמנו שיש פה פוטנציאל של יזמים שיש להם יכולת לא פחות טובה לבנות חברות מאשר בעמק הסיליקון, אבל אין להם את האקוסיסטם שמאפשר את זה".

״יזמים הבינו שמכירה היא הדבר היחיד שהם יכולים לעשות כי היה קשה מאוד לממן חברות כאלה ורוב כספי הצמיחה בשוק הלכו לחברות האמריקאיות. האמנו שברגע שיווצר כאן האקוסיסטם הנכון נראה הרבה חברות שעושות את זה, ואכן זה מה שקרה. יש פה התממשות אמיתית של החזון שהיה לנו בתחילת הדרך - השוק היה רעב מאוד לבניית האקוסיסטם ואז כל תקרות הזכוכית נפרצו. זו המהפכה הכי גדולה שקרתה פה״.

הכסף הגדול הזה שאתה מדבר עליו מגיע בשלבים יותר ויותר מוקדמים, רק לאחרונה ראינו את וויז של אסף רפפורט מגייסת 100 מיליון דולר בסבב ראשון.

״אני חושב שזה חלק מתחושת הביטחון שנוצרה בשוק, גם של משקיעים ביזמים הישראלים וגם של היזמים בעצמם. זה מתחיל בשלבים המאוחרים של החברות ומחלחל גם לחברות בשלבים מוקדמים. ברור שכשמשקיעים 100 מיליון דולר בסבב ראשון הציפייה של המשקיעים היא שתיבנה פה חברה ענקית ולפני כמה שנים זה לא היה קורה. עדיין לא היו כאן הרבה יזמים כמו אסף, שמגייסים לפני מכירות, ואני חושב שגם בעמק אין הרבה כאלה. אבל להערכתי עוד נראה השקעות מוקדמות בסופרסטארים וגם את המסלול הקונבנציונלי של יזמים שמגייסים בשלבים, ומשניהם יבנו חברות גדולות״.