אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החשכ"ל מתריע על שיתוק פעילות הממשלה בשל קיצוץ מיליארדים בתקציבי המשרדים צילום: מיקי נועם אלון

החשכ"ל מתריע על שיתוק פעילות הממשלה בשל קיצוץ מיליארדים בתקציבי המשרדים

יהלי רוטנברג: "קיים חשש ממשי שנעמוד בתחילת השנה הבאה במצב קשה שיחייב לצמצם עוד יותר את את הוצאות הממשלה. בלית ברירה, אנו נאלצים לבצע מהלכי ריסון ולהחמיר את הנחיות". הערכות באוצר: ללא תזכיר חוק, הקיצוץ בתקציב משרדי הממשלה יגיע בשנה הבאה ל-98 מיליארד שקל - הגדול אי פעם וינטרל את עבודת הממשלה תוך שבועות ספורים"

16.12.2020, 18:40 | אדריאן פילוט

החשב הכללי החדש של משרד האוצר יהלי רוטנברג, שיגר היום לשר האוצר ולמנהלי המשרדים הממשלתיים מכתב חריג שהגיע ל"כלכליסט" ובו מתריע על תרחיש מוחשי של "כיבוי" (SHUTDOWN) פעילות הממשלה - על כל שירותיה - כבר בשבועות הראשונים של 2021 אם לא יועבר בדחיפות תזכיר חוק שהוכן במשרד האוצר המרחיב משמעותית את מסגרות התקציב לשנת 2021.

קראו עוד בכלכליסט

תקציב 2021 יהפוך באופן חסר תקדים, לתקציב ההמשכי השני ברציפות, זאת אחרי שגם תקציב 2020 אינו תקציב רגיל שאושר אלא תקציב המשכי. אבל כדי לסבך עוד יותר את הדברים, במהלך 2020, על רקע משבר הקורונה, הממשלה נאלצה לחוקק מספר חוקים כדי לאפשר לה לחרוג ממסגרת ההוצאה המותרת (411 מיליארד שקלים) וזאת בגלל קופסת הקורנה לשנת 2020 בסך 85 מיליארד שקלים וגם תשלום חוב ממשלתי, שלפי חוק יסוד, חייב להיות "בתוך" מסגרת ההוצאה כאשר מדובר על תקציב המשכי (בתקציבים רגילים, סעיף חשוב זה, הוא מחוץ למגבלה זו).

יהלי רוטנברג חשב כללי במשרד האוצר , צילום: מיקי נועם אלון יהלי רוטנברג חשב כללי במשרד האוצר | צילום: מיקי נועם אלון יהלי רוטנברג חשב כללי במשרד האוצר , צילום: מיקי נועם אלון

על רקע חקיקת חוקים אלו במהלך שנת 2020, הוציאה הממשלה, סכום עתק של 596 מיליארד שקל: 110 מיליארד בגין תשלום חובות, עוד 85 מיליארד שקל בגין "קורונה" ועוד 411 מיליארד שקל תקציבים שוטפים למשרדי הממשלה, כאשר במקור, היא היתה אמורה להוציא אך ורק 411 מיליארד שקל. "כלל התיקונים האמורים בוצעו כהוראת שעה ואינם חלים על היקף ההוצאה החל משנת 2021", מבהיר רוטנברג במכתבו. במילים פשוטות, רוטנברג מסביר כי תקציב 2020 הוא תקציב של 411 מיליארד שקל וכל השאר הן הוראות שעה חד-פעמיות שלא "עוברות" לשנה הבאה.

על רקע זה, בסיס תקציב 2021 נותר תקציב 2019 (כולל חוב) ולפיכך מדובר על כ-478 מיליארד שקל המורכבים ממגבלת הוצאה (כ-397 מיליארד) ותשלום חוב (כ-82 מיליארד) של 2019. אלא שממשלת ישראל חייבת לשלם את תשלומי הריבית בגין חובותיה, שכבר הספיקו לזנק ל-115 מיליארד וכמובן לספק את הפעימה השניה של קופסת הקורונה בסך 52 מיליארד שקל. רק ה"שארית" תוכל לשמש לתקציב שוטף של משרדי הממשלה - כ-311 מיליארד שקל בלבד לעומת כ-411 ב-2020. לפיכך, מדובר הלכה למעשה בקיצוץ חסר תקדים באכזריותו בסך כ-100 מיליארד שקל - הגדול אי פעם. דה פאקטו, קיצוץ כזה הוא בלתי ניתן לאכיפה ולמעשה "ישתיק" או "יכבה" את פעילות הממשלה על כל רבדיה: מתן שירותי בריאות, חינוך, רווחה, תשתיות, פעילות של הרשויות המקומיות ועוד. התרחיש הזה מכונה "כיבוי" (SHUTDOWN).

כדי למנוע מצב כזה, גיבש האוצר תזכיר חוק שהפיץ ב-5 לדצמבר, ובו נכתב כי הממשלה תוכל להוציא ב-2021 הן את תקציבי תשלום החוב המוגדלים (החוב זינק בכ-15 נקודות תוצר), הן את קופסת קורונה השניה והן תקציב שוטף של המשרדים בסך כ-414 מיליארד שקל (משקף את תקציב המשרדים של 2020 בפועל עם תוספות יוקר וגידול טבעי) - בסך הכול כ-586 מיליארד שקל ולא 478 מיליארד שקל. אגב, תזכיר החוק קובע כי החל מה-1 בינואר הממשלה תוכל להוציא את ה-586 מיליארד שקל גם אם תקציב 2020 יאושר (אז הבסיס יהיה "אמיתי") וגם אם לאו (אז בסיס 2020 יהיה גם הבסיס אבל הוא מכונה "תיאורטי").

אלא שבימים האחרונים התעוררה בעיה שמלחיצה את המערכת: על אף שתזכיר החוק הופץ כבר לפני 12 יום, הממשלה לא מתכנסת ולא מאשרת אותו, "שעון החול" ממשיך לפעול, הלחץ של כל חשבי המשרדים ומנהליו מזנק בדומה לקצב ההדבקה של הקורונה. החשש הגדול הוא כי אם הכנסת תתפזר ונלך לבחירות, הממשלה הלא מתפקדת הזו כבר תשנה סטטוס לממשלה "מתפרקת" ואז אישור תזכיר החוק - יהיה מורכב יותר.

כך מסביר רוטנברג את המצב, "בשל הסיכון הלא מבוטל שתקציב 2020 לא יאושר וגם לא תזכיר החוק האמור, קיים חשש ממשי שנעמוד בתחילת השנה במצב קשה, בו בסיס התקציב נמוך מאוד (תקציב 2019) ביחס לצרכי הממשלה, כאשר החזר קרן החוב והוצאות תוכנית הכלכלית להתמודדות עם נגיף הקורונה נכללים ו"נוגסים" ביתר המימון המוקצה למשרדים. מצב כזה יחייב לצמצם עוד יותר את ההוצאות הממשלה, אף ביחס למצב המצומצם ממילא שאנו נתונים בו בשנה האחרונה". כאמור, לפי הערכות האוצר שהגיעו לידי כלכליסט, מדובר בסכום עתק של כ-100 מיליארד שקלים שהם כרגע מתקציב המשרדים (מגבלת ההוצאה) בשנת 2019 כולה.

"לכן", מסכם רוטנברג, "בלית ברירה ובצער רב, אנו נאלצים לבצע מהלכי ריסון ולהחמיר עם ההנחיות ביחס לאישור הוצאות במשרדי הממשלה. בימים הקרובים תפורסם הוראות הוראת תכ"ם אשר תפרט את השינויים". במילים פשוטות, רוטנברג הודיע למנכ"לי הממשלה כי לנוכח אי אישור המסגרות, הוא חייב להיערך לאפשרות של קיצוץ של כ-100 מיליארד שקל, קיצוץ, שבגין גודלו העצום מצריך תכנון מבעוד מועד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות